סיפורים בהמשכים

יום אחד, אדם בשם יואב מצא חפץ מוזר בתוך היער – הוא היה כמו כובע, אך הוא שקשק בקול חלוד כשנגע בו. כשנגע בו, הרגיש צורת אקדח. מהנבהל, זרק את […]

לפרק הקודם: מסעות בטמריה, מסע שני/ספר שישה עשר: האמת לאמיתה – פרק 78 — למה הכול חשוך? למה כל-כך הגוף שלי כל כך כואב? אה, נכון… העיניים שלי עצומות. אני […]

24.11.17 באותו יום דרכינו נפרדו. את סוף השבוע ביליתי בחיק המשפחה, כמו ציפור השבה לקינה. אימא הציעה מצעים חדשים, פרחוניים כפריחת הדובדבן ביפן, רכים כמו זיכרונות ילדות. לי-אן, בגאווה זורחת, […]

20.11.17 לא האמנתי שאני, בשברירי נשמתי, אקדיש מזמני היקר לאימון לקראת חצי המרתון הממשמש ובא. השכונה כולה התקבצה ליד הנמל. פנים מוכרות התערבבו עם זרים, יוצרות פסיפס אנושי מרתק. אך […]

שלום לכולם, בטעות התפספס לי פרק, אז אם לא קראתם צירפתי אותו לפרק הקודם את מ״ט ונ׳ יחדיו. 16.11.17 במבט חטוף, לילי הבחינה בקיפאון הגופני שלי. עמדתי מול העינית כמו […]

חלק מ״ט 9.10.17 ידו האחת נגעה בקצות שיערי, משחקת בו לפני שהניח אותו מאחורי אוזני. ידו השנייה ליטפה את לחיי. נסוגותי צעד לאחור. ידעתי שזה אסור יש לו מישהי אחרת […]

9.10.17 לא ברור לי איך מצאתי את עצמי כאן, בבית הקפה הזה, אוחזת בלאטה חם ובוהה במסך הטלפון שלי. השעה שמונה בערב, שעתיים לפני המשמרת במועדון. רוב הלקוחות הקבועים מזהים […]

חלק מ״ז 9.10.17 יום הולדתי הגיע, אמצע חול המועד סוכות, וכאילו הזמן קפא מלכת. זיכרון ימי ההולדת דהה מזמן, כמו תמונה ישנה שנשכחה במגירה. הפעם האחרונה שחגגתי הייתה בגיל 17, […]

9.10.17 יום הולדתי הגיע, אמצע חול המועד סוכות, וכאילו הזמן קפא מלכת. זיכרון ימי ההולדת דהה מזמן, כמו תמונה ישנה שנשכחה במגירה. הפעם האחרונה שחגגתי הייתה בגיל 17, סביב שולחן […]

30.5.17 יום שלישי, חג השבועות פרש כנפיו על הארץ. צלצול הטלפון הפר את דממת הבוקר – קולה של אמי נשמע מעברו השני של הקו. "השנה אנחנו נוסעים לדודה חנה," הודיעה […]

לפרק הקודם: מסעות בטמריה, מסע שני/ספר שישה עשר: האמת לאמיתה – פרק 77 — בשעה שאני שוכבת על האדמה הקשה בגומחה הצרה, אני שומעת את קול הנשימות הכבדות של זיק […]

27.5.17 באפיסת כוחות, כמו עלה נובל ברוח סתיו, עמדתי בנעלי הספורט הישנות שלי מול המסעדה. לא נכנסתי, כאילו סף הדלת היה תהום עמוקה. בעוד כמה רגעים אכנס לעבודה ואשכח מהכול, […]

19.5.17 בידיים רועדות, הגשתי מכתב התפטרות לגיא, שכמובן לא קיבל את עזיבתי בהבנה. הוא הקים מהומה, קולו מהדהד בחלל המועדון כשהכריז בזעם, "אף אחת לא הולכת עד שההסכם שלה מסתיים!" […]

זה מתחיל בקצות האצבעות. גלים קטנים של כאב עוברים דרך כל חלק בגוף שלי, ובשנייה אחת כל האוויר יוצא לי מהריאות. אני מרגישה כאילו אני הולכת להקיא. אני מתחילה לצעוד […]

8.5.17 (המשך) החיבוק חלף כהרף עין, אך מבטינו נותרו נעוצים זה בזה, כאילו נמשכים בחוטים בלתי נראים. הרגשתי צמרמורת עדינה חולפת בעורי, גלים קטנים של התרגשות מנוכחותו המהפנטת. "אני מחפש […]

8.5.17 (המשך) לואי לטש בי מבט עמוק, שתיקתו רועמת יותר מכל מילה. לפתע, הוא הסיר את מעילו והניח אותו על כתפיי ברכות. חיוך קטן התגנב לשפתיי, לבי מתרחב מהמחווה המתחשבת […]

8.5.17 (המשך) פקחתי את עיניי בבת אחת, ליבי הולם בחוזקה כשהבנתי שאני לא בביתי. שמיכה רכה ונעימה עטפה את גופי, וריח זר אך מוכר מילא את נחיריי. לקח לי כמה […]

8.5.17 עמדתי בפתח דלתו של לואי, קודה מכורבלת בזרועותיי. ברגע שהרמתי את ידי לדפוק, הדלת נפתחה כמו כישוף של מטה קסמים. לואי ניצב מולי, לבוש בבגדים מהודרים שהדגישו את הניגוד […]

8.5.17 השעה כבר חלפה מזמן את חצות הליל. לואי חיפש בצד ימין, ואני – בצד שמאל. אין זכר לקודה. דאגה כרסמה בליבי: הלוואי והיא בסדר, הלוואי ולא נדרסה או גוועת […]

חלק ל״ו 4.5.17 עיניו המחייכות של לואי חיכו לי מחוץ לדלת המועדון, כפות ידיו הגדולות היו בתוך כיסיי מכנסיו. הוא לא פצה בפיו עד שהתקרבתי. ״תודה שיצאת אליי.״ עדיין חייך. […]

27.4.17 אם חשבתי שגיא ויתר לי, אז טעיתי. שבוע עבר והוא החליט להפיק פלייבקים מוכנים מאשר לאבד אחת מאיתנו לטובת העסק המביש שלו. חזרתי אל הבמות באפיסת כוחות ובמחשבות איך […]

לפרק הקודם: מסעות בטמריה, מסע שני/ספר חמישה עשר: הסעודה האחרונה – פרק 76 — מי שאלה יהיו – הם מתקרבים וסוגרים עליי ועל זיק. האידיוט הזה הוביל אותנו למבוי סתום […]

20.4.17 לא קרה שום דבר. באותו יום, לואי ליווה אותי הביתה ברגל. צעדיו הגדולים גברו על הצעדים הקטנים שלי, וכשעמדתי ליפול, ידיו החסונות אחזו בי בעדינות. מודה שלפעמים הלכתי עקום […]

17.4.17 ערב חג שני. ישבתי בבית, עטופה בשקט המוחלט, לבד. השעון על הקיר התעקש להקריא את הזמן, אולם מחוץ לחלון לא היה זכר לחיים. הרחוב היה שומם, כאילו העולם עצמו […]

10.4.17 (המשך) כבר מפתח הבית הציפו אותי ריחות מוכרים שהספקתי לשכוח – ניחוחות התבשילים המיוחדים של אמא. דפקתי בדלת, ולפתע היא עמדה מולי. עיניה הבריקו, קמטוטי חיוך שלא ראיתי זה […]

10.4.17 פיק ברכיים אחז בי. התיישבתי על מדרגות הבניין, משותקת. רוח קרירה של ערב החג ליטפה את רגליי החשופות, מזכירה לי את השמלה החדשה שלבשתי ואת הנעליים שקניתי במיוחד למעמד […]

לפרק הקודם מסעות בטמריה, מסע שני/ספר חמישה עשר: הסעודה האחרונה – פרק 75 — התוכנית הזאת נוראית. ידעתי שאני אסבול ממנה וזיק רק ירוויח ממנה. אבל זאת התוכנית היחידה שיש, […]

6.4.17 עוד ארבעה ימים יחול חג הפסח, ואני הייתי טרודה בניקיונות ובכל מה שקשור לחמץ. לא ידעתי למה אני מתעסקת בזה; לא שאני מארחת קבוצת אנשים ודואגת שיהיה נקי לקראת […]

חלק כ"ח 30.3.17 התיישבתי על המיטה, מנסה לא לרעוד. חיכיתי שידבר, ובזמן הזה שתקתי. ״קחי.״ הוא הושיט לי כרטיס עם שם המקום שבו הוא עובד. ״מה?״ לא הבנתי. ״אם אתה […]

30.3.17 היום הגיע הלקוח הראשון שלי ללימודי אורגן. התרגשתי לקראת מחר, כשהפסנתר אמור להגיע. סוף סוף, הפינה הריקה באחד החדרים תתמלא במוזיקה. בדלת הופיע ילד בן 12, עם ידע בתווים […]