Outside the window-פרק 1
"אלני? אלני! תקומי כבר, עצלנית!" נידנדה אותי אחותי, ליז (אליזבת).
"אני רוצה לישון, תעזבי אותי" אמרתי בכעס והסתובבתי עם פניי לכרית.
"זהו שנגמר הזמן שלך" אמרה ליז ודחפה אותי מהמיטה.
"נו, באמת!" אמרתי בזעם.
התרוממתי מהרצפה הקפואה והלכתי למראה שבפינת החדר. נראתי זוועה-שיערי הבלונדיני והחלק היה מבולגן יותר מרעמת אריה, מתחת לעייני הירוקות-חומות היו שקיות, הרגשתי דחף חזק לרוץ להתקלח.
"בואי נצא לרחוב!" חייכה ליז חיוך שובב.
"ליזי, את באמת מצפה שאני אצא ככה? אני חייבת מקלחת!" אמרתי במהירות. ליז הביטה בי לרגע.
"כן, כי למי יש כוח להתארגן?! גם אני מבולגנת!" אמרה ליז וחייכה. אני וליז אחיות, אבל שונות בהכל-אני אוהבת לטפח את עצמי, לליז לא אכפת מהמראה שלה, לי יש שיער בלונדיני קצת אחריי אמצע הגב, לה יש שיער חום שוקולדי ומסולסל עד כמעט הברכיים, לי יש עיינים רגילות ומשעממות, לה יש עיינים ירוקות (לא ממש מתאים לה, את האמת), לי יש עור בהיר, היא שזופה (בצורה מוזרה), אני שומרת על המראה שלי, לה לא אכפת בכלל להיראות כמו אני-לא-יודעת-מה.
"את רואה את הזקנות האלה שם, שרבות?" ליז הצביעה לכיוון החלון, ראינו שתיי זקנות רבות על סלסלה שאין לי מושג מה יש בה.
"בואי נדביק להן את החצאיות עם סיכה!" היא אמרה בהתלהבות וחייכה.
"טוב, פעם אחרונה שאני מקשיבה לך" אמרתי באדישות והתחלתי לסרק את שיערי, פניתי לשטוף את פניי אך ליז משכה אותי. יצאנו לרחוב רק עם פיג'מה, ליז התגנבה בשקט והדביקה את הסיכה בין החצאיות שלהן. הזקנות פנו ללכת, אך שהלכו חצאיתייהן נקרעו.
ליז ואני צחקנו. "אוי, תראי אותן!" אמרתי בין הצחוק בניסיון להפסיק אותו, ליז צחקה גם.
"בואי נלך" אמרה ליז וחזרנו בחזרה לבניין.
תגובות (2)
קראת את העתיד!
>0<
המשך!
קראת את העתיד!
>0<
המשך!