Outside the window-הקדמה

השעה הייתה מאוחרת, כמעט 12 בלילה.
ישבתי מול המחשב, שלגופי הצנום פיג'מה לבנה ודקה עם עיטוריי סגול-לבנדר, רעש של טיפטוף נשמע מבחוץ, בטוח ירד גשם.
בשעה הזאת הייתי אמורה לישון כבר-אבל רק בגלל שמחר אנחנו טסים, מסכימים לי. ליידי דלקה נורה קטנה ואדומה, שלמרות גודלה האירה כמעט את כל החדר.
החלון שמשמאלי היה גדול, ללא תריסים וזכוכית נקייה, אהבתי לשבת על המיטה ולהביט בכוכבים ובירח הזוהר, שבהק בחדרי הקטן והאיר אותו כשיישנתי.
"הלן, את יותר מדיי זמן במחשב, לכי לישון!" קראה אימי מחדר השינה שלה.
אז..כן, קוראים לי הלן. קראו לי על שם סבתא של סבתא של סבתא של סבתא שלי.
"אני סוגרת" שיקרתי והחלשתי את הווליום.
הבטתי על המסך.
"אוליי באמת עדיף שאלך לישון" חשבתי לעצמי ונאנחתי בעייפות, קמתי מהכיסא ורגליי נגעו ברצפו הקפואה. מהר עיוותתי את גופי, השחלתי את רגליי לזוג נעליים אקראי ונפלתי על המיטה בעייפות.
נראה מה יהיה מחר.