אני אשמח לקבל תגובות :)
בעיקרון זה סוג של "פאפניק" על הארי סטיילס מוואן דיירקשן, אבל גם מי שלא מעריץ אותם או מחבב אותם, לא יכול לקרוא את זה. אני מנסה כמה שיותר שזה לא יהיה קשור ללהקה.

my summer – פ.1

26/09/2013 446 צפיות אין תגובות
אני אשמח לקבל תגובות :)
בעיקרון זה סוג של "פאפניק" על הארי סטיילס מוואן דיירקשן, אבל גם מי שלא מעריץ אותם או מחבב אותם, לא יכול לקרוא את זה. אני מנסה כמה שיותר שזה לא יהיה קשור ללהקה.

פרק 1 –
"קומי כבר!" צעקה אחותי הקטנה, לילי, מהמסדרון. קולה הידהד בחוזקה אל חדרי, ככה שלא יכולתי שלא להתעורר.
"קמה, קמה.." עניתי בלחישה והתיישבתי על המיטה.
"קארין חיפשה אותך." אמרה לילי ונכנסה לחדרי.
"מה היא רצתה?" שאלתי.
"היא חיכתה לך בקניון חצי שעה, ישנונית!" אמרה לילי והסתלקה. נבהלתי. הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה כבר 12:00! אני קבעתי עם קארין באחת עשרה..
רצתי אל המקלחת, ציחצחתי שיינים ופתחתי את המים. במהירות התקלחתי, ויצאתי אל החדר שלי.
בחרתי גופיה שחורה וג'ינס קצר, ולבשתי אותם במהירות.
הסתרקתי, שמתי כפכפים, ורצתי אל הסלון. ראיתי את לילי רואה טלוויזיה.
"אני הולכת לקארין רגע. את תסתדרי נכון?" הודעתי ללילי. ההורים שלנו בעבודה בקיץ, ככה שאנחנו לבד בבית. לילי לא הספיקה לאמר כלום, ואני כבר יצאתי בריצה מהבית.
רצתי אל הרחוב של קארין במהירות. לא רצתי ככה בחיים.
הגעתי אל הבית הגדול והלבן של קארין והוריה. קארין היא ילדה מפונקת, ללא אחים. ההורים שלה מפנקים אותה, וגם ממש מצליחים בעבודה שלהם..
דפקתי בדלת במהירות. הדלת נפתחה וראיתי את קארין עומדת מולי. שיערה הבולנדיני מקורזל, כאילו שקמה עכשיו, והייתה בפיג'מה.
"ג'סי? מה את עושה פה?" שאלה קארין ושיפשפה את עייניה.
"מה את עושה בפיג'מה? לא קבענו לפני שעה ולא באתי?" שאלתי.
"ג'סי השעה תשע. את יודעת שאני עדיין ישנה בשעה הזו!" קארין התעצבנה קצת.
"אוי סליחה.." אמרתי והתחלתי להבין מה קרה, "ניפגש באחת עשרה, תשני בנתיים." אמרתי.
"או.." קארין לא גמרה את המילה ואני כבר רצתי בחזרה הביתה.
הייתי מעוצבנת. איזו זכות יש ללילי לשנות את השעה בשעון, ועוד לבהיל אותי ככה!
רצתי מושפלת עם עיני אל הרצפה. פתאום הרגשתי מכה קטנה, ונפלתי לאחור.
"סליחה. מצטער.." אמר קול מלטף. הסתכלתי למעלה אל הבחור שהושיט את ידו לכיווני. היו לו עיינים כובשות, ירוקות – כחולות כאלה. שיערו המתולתל היה מבולגן.
"זה בסדר, זו אשמתי." חייכתי, שמתי את ידי בידו והוא הרים אותי.
"הארי." אמר וחייך.
"ג'סיקה." אני הוספתי.
"טוב אני מצטער אני חייב ללכ.. רגע.. את לא חברה של אחותי?" שאל.
"אממ.. איך קוראים לאחותך?" שאלתי בחיוך. ואז פתאום הפרצוף הכובש שלו, והעיינים היפות, נראו ממש מוכרות לי.
"ג'מה? את תמיד באה אלינו בצהריי ימי שני?" שאל וחייך.
"וואו כן, איך לא זכרתי אותך?" שאלתי בציחקוק קל.
"טוב אז.. ניפגש ביום שני הבא הא?" חייך ורץ משם.
וואו.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך