my story

\"די פשוט נמאס לי כבר. אני לא מסוגלת להמשיך ככה יותר. אווווווף !!! :( \"
זאת המחשבה שעוברת לי כמעט כל יום בראש.

אוקיי אז אני אור. בת 18 מאשדוד. גבוהה, עיניים ושיער שחור, חטובה קצת. לא מעשנת ולא שותה. ילדה טובה :)
אוהבת לרקוד ולקרוא.
החברות המדהימות שלי :
אחותי – שלי בת 19. נמוכה, רזה, עיניים חומות ושיער שחור.
עדי בת 17. נמוכה, רזה, עיניים ושיער שחור.
אותן אני משתפת כמעט בכל דבר שעובר עליי וכמובן מתייעצת איתן.
שיר בת 18 מלאה עיניים שחורות ושיער שחור.
ליאור בת 19 רזה גבוהה עיניים ושיער חום.
אנחנו מעין חבורה כזאת: אני אחותי שיר וליאור. תמיד יוצאות ביחד מבלות ונהנות.
גם עדי הייתה איתנו בחבורה אבל היה ריב גדול בינינו והקשר קצת התנתק. אני אחותי ועדי תמיד היינו ביחד עד הריב המכוער הזה. אחרי כמה זמן השלמנו. אני ועדי חזרנו לתקופה של פעם יושבות ומדברות אחת עם השנייה וכמובן משתפות ומתייעצות בכל נושא ונושא ואחותי לא. הן מתנגות כאילו הן שני אנשים זרים. אז בקיצור יש אותה מצד אחד ואת החבורה השנייה מצד שני.
אז סיימתי בית ספר. פאקינג 12 שנות לימוד נגמרו סוף סוף!! וכבר מתחיל החופש הגדול. הדבר הראשון שהחלטתי לעשות זה לחפש עבודה. בכל זאת מישהו צריך לפרנס ולממן אותי ואני לא מתכוונת להפיל הכל על ההורים.
אז מצאתי עבודה בתור קופאית. השעות אמנם רבות אך המשכורת תמיד מעלה חיוך בסוף למרות העבודה הקשה. וכן, אל תזלזלו זאת אכן עבודה קשה.
רוב הזמן אני בעבודה ככה שאין לי כל כך על מה לבזבז את הכסף. חוץ מממתקים וחטיפים למינהם שאני מנשנשת בזמן העבודה. ואי אפשר בלי שופינג.