My happy place/ פרק 1

עשן סמיח הקשה על נשמתה, היא ראתה להבות מרצדות מול עיניה, היא הרגישה את חומם על עורה החשוף, היא ממש שמעה אותן קוראות לה לבוא אליהן. היא התקדמה צעד אחד קטן, וביד רועדת ליטפה את הלהבה. בהתחלה היד צרבה והיא צרחה, ולאט לאט שלפוחיות קטות לבנות כיסו את פנים כף ידה. העשן הגיע לריאות וחסם כל פתח לנשימה.

"שקט בבית המשפט !" צעק השופט. " העלמה סמיט' גשי הנה "
היא צעדה באיטיות מלווה בשוטרים וכבולה באזיקים. היא לא התקלחה או החליפה בגדים מאז התאונה ובגדיה הריחו מאש ופחם. ידה השמלית הייתה חבושה והיא יכלה אוד להרגיש עדיין את הצריבה החדה. היא לא האמינה למה שקורה. היא עדיין הרגישה כאילו בחלום , סליחה -בסיוט-.
היא צעדה בראש מורקן לאמצע החדר. היא הביטה מסביב. חדר קטן , ישבו שם רק כשבע אנשים והשופט. החא לא ידה מה היא עטשה כאן ואיך הגיע למצב הזה. רק אתמול בבוקר ישבה בגינה ושיחקה עם אחיה הקטן. והנה היא כאן, בבית המשפט, פצועה, ומושפלת.

"העלמה סקיילר סמיט' עדיין נחשבת קטינה ולכן לא תשולח למאסר" היא נשמה לרווחה. " אך תשלח לטיפול ואם יראו בצורך לשלוח אותה למוסד המתאים לגילה-כך יעשה." החליט השופט וקם מכסאו בחריקה צורמת. בית המשפט התרוקן לאיטו והיא הובלה למכונית , עדיין כבולה באזיקים. היא ראתה את אמה מתייפחת בקול לממחטה מקומטת והסתכלה בזעזוע אל עבר בתה-באכזבה,דאגה ובעיקר תסכול. היא לא רצתה לאכזב את משפחתה. או לפחות מה שנשאר ממנה. אביה נכנס לכלא אחרי שנתפס בלהכות את בני משפחתו בהשפעת סמים. היא הייתה כלכך קרובה לאביה והדבר הכאיב לה מאוד, היא לעולם לא חשבה שתוכל לשנוא את אביה. לאחר המקרה אחיה הגדול לקח את חפציו וברח מהבית לחו"ל והם לא שמעו ממנו מאז. בשנה הראשונה שלחה לו מכתבים רבים, אך אחרי שלא חזר אליה או הראה סימן התעניינות, היא הפסיקה.היא לא יכלה שלא לחשוב שהוא לא רוצה בקשר איתם גם בגללה.
את אחותה הקטנה שבקושי הגיעה לגיל עשר איבדה כאשר חצתה את הכביש ונהג חסר אחריות דרס אותה.היא לא סלחה לעצמה, הרי היא הייתה אחראית על אחותה, היא זאת שגרמה למוות שלה.
מי שנשאר לה אלו אחיה הקטן ביותר-אוליבר ואמא שלה.

השעה הייתה שעת צהרים מוקדמת והשמש עמדה באמצע השמים. היא הביטה לנוף המשעמם מחכה שהנסיעה תיגמר. אך לאט לאט עיניה התחילו להסגר והיא מצאה את עצמה שוקעת לשינה עמוקה. בחלום היא ראתה את עצמה בשדה והנה אחותה בריינה מדברת איתה. היא לא האמינה למראה עינייה. "בריינה!!" היא צרחה מאושר ורצה לחבקה. אך פתאום נעלמה ורק קולה נשמע " למה עשית את זה? למה?" היא שמעה הד מתרחק. " אני לא עשיתי את זה בכוונה" יבבה "תחזרי בבקשה בריינה" אך הא לא שמעה את אחותה יותר והשדה שבו היא עמדה התחיל לעלות באש. עכשיו ראתה את אביה צוחק עליה. היא צרחה ובכתה והרגישה אילו היא עומדת לאבד את ההכרה מהפיח. ואז היא התעוררה. עדיין במכונית.עדיין בסיוט.