Live While Were Young-פרק 6+7:)))

~פרק 6~
אני:"יודעת מה?!אני לא נמרחתי על האהבל הזה,ואני לא חייב לך הסברים אני לא מכירה אותך ואת לא אותי אז רדי ממני!"צעקתי והארי בדיוק יצא עם זאין,ליאם ולואי
הארי:"בואי,קים!"הוא משך אותי
אני:"מה קרה?"
הארי:"נייל ומייקל עשו תאונה הם בבית חולים עכשיו"
אני:"מה?!"אמרתי עלו לי דמעות לעיניים
הארי:"בואי כבר!"
אני:"הארי איפה המכונית?!"
ליאם:"נייל ומייקל לקחו אותה כנראה…"
אני:"אז מה נעשה עכשיו?"
זאין:"אני אזמין מונית"הוא הלך לצד ואחרי 2 דקות הוא חזר
זאין:"הוא בא עוד כמה דקות"זאין,ליאם,לואי והארי התיישבו על ספסל שהיה שם ובגלל שלא היה מקום הארי הושיב אותי עליו שתקנו היינו עם דמעות בעיניים,ואז שמתי לב שאותה בחורה הלכה סוף סוף היא התנהגה ממש מוטזר,והיא הייתה ממש מוכרת…אחרי 3 דקות של שתיקה המונית הגיעה,עברו עוד עשר דקות עד שהגענו לבית חולים ניגשנו לקבלה
אני:"באיזה חדר מייקל אוסמנט ונייל הורן?"שאלתי את פקידת הקבלה
היא:"את קרובת משפחה?"
אני:"אני אחות של מייקל וחברה של נייל ואלה החברים שלנו"הצבעתי על הבנים
היא:"218"רצנו בכל הבית חוליםעד שמצאנו את החדר ההורים שלי וסקיילר כבר היו שם הם היו אלה שהודיעו לנו שנייל ומייקל בבית חולים,כשהם ראו אותנו הם קמו אמא שלי וסקיילר בכו,חיבקתי אותם ואבא שלי..ראו עליו שהוא עצוב אף פעם לא ראיתי אותו ככה,תמיד הייתה לו בדיחה להשחיל,בכל מצב,חוץ מהמצב הזה..
אני:"מה קרה להם?"
אמא:"עוד לא אמרו ל-"לפני שהיא סיימה את המשפט הרופא הגיע "אתם המשפחה של מייקל אוסמנט ונייל הורן?"
אמא:"כן"
הרופא:"למזלו של מייקל,הוא רק שבר את היד,לגבי נייל,זה קצת יותר מסובך,הייתה לו פגיעה חזקה בראש והוא איבד את הזיכרון,אבל מה שבטוח זה שהוא יחזור,אבל לא ידוע מתי"
זאין:"כמה זמן בערך?"
הרופא:"אין זמן משוער,זה יכול להיות עוד כמה שעות,ימים,שבועות,חודשים אפילו שנים.."
כולנו אמרנו ביחד "שנים?!"
אני:"אפשר להכנס אליהם?"
הרופא:"כן,אבל נייל עדין בתרדמת הוא אמור להתעורר עד מחר בצהריים"
זאין:"את זה אתה כן יודע.."הוא מלמל לעצמו בשקט אבל כנראה שהרופא שמע כשהחטיף לעברו מבט זועם.נכנסנו לחדר
מייקל:"היי"
"היי"כולם אמרו לו חוץ ממני,לא היה אכפת לי שהוא בבית חולים עכשיו,עדיין הייתי עצבנית עליו
אמא:"איך אתה מרגיש?"היא התיישבה לידו מחזיקה את ידו הבריאה
מייקל:"בסדר,כמה טוב שאפשר להרגיש בבית חולים"מייקל הבחין במבט המעוצבן שלי
מייקל:"אני יכול לדבר עם קים,לבד?""כולם יצאו חוץ ממני
אני:"דבר"
מייקל:"קים אני ממש מצטער,באמת לא רציתי לפגוע בך…"
אני:"אבל פגעת"
מייקל:"תביני,את אחותי הקטנה,אני יעשה הכל כדי שלא תפגעי,את יודעת זה קצת קשה לקבל שאחותך הגדולה מתבגרת…אני נשבע לך אני יעשה הכל כדי לפצות אותך..באמת!"הוא הסתכל לי בעיניים,אני מכירה אותו מספיק כדי לדעת מתי הוא משקר ומתי הוא דובר אמת…עכשיו הוא דובר אמת
אני:"אמממ…מייקל,תראה זה יהיה לי קשה לסלוח לך אבל אנחנו אחים ואחים תמיד רבים ובסוף הם משלימים..:)"חייכתי אליו הוא כבר הבין שסלחתי לו והושיט את ידו הבריאה כדי לחבק אותי.התחבקנו כמה דקות והשתחררנו זה מזה
אני:"נו אז איך זה קרה?"

~מנקודת מבט של מייקל~
אני יודע שטעיתי לא הייתי צריך לשקר להארי,אבל ראיתי איך הוא מסתכל על קים,איך הוא מחייך כשהיא מדברת איתו אני חושב שדווקא יצא להם משהו טוב ביחד,גם ראיתי שקים נדלקה עליו אני מכיר אותה,אני יודע מתי היא דלוקה על מישהו…
הלכתי לשבת ליד נייל שהיה ממש אבל ממש שיכור ולא הפסיק לשתות
אני:"נייל,תרגע עם זה קצת"
נייל:"נו מה כולכם נהייתם אמא שלי?!אני יכול להפסיק אם אני רוצה אבל אני לא רוצה…"הוא שתה עוד,וגם אני התחלתי לשתות,עוד ועוד הייתי שיכורכמעט כמו נייל
נייל:"כואב לי הראש…"הוא טמן את ראשו בידיו,הוא נהיה חיוור
אני:"נייל,כדאי שאני אקח אותך למלון אתה לא נראה טוב"
נייל:"עזוב אותי מייקל באמא שלך"הוא נראה ממש לא טוב
אני:"לא שואל אותך אתה עוד תקיא פה,בוא בוא כבר"משכתי אותו ועזרתי לו ללכת,נתקלנו בליאם
ליאם:"לאן זה?"
אני:"אני לוקח אותו למלון הוא לא מרגיש טוב"
ליאם:"אממ..אוקיי תזהר בנסיעה"
אני:"בסדר בסדר.."נכנסו למכונית והתחלתי לנסוע,גם לי התחילה בחילה,אז התחלתי לנסוע ממש מהר,לא שמתי לב לרמזורים ולמכוניות פשוט נסעתי,היה רמזור אדום אבל לא עצרתי ובלי ששתמתי לב הייתה ממש ממולי משאית ענקית נסעתי מהר ניסית לעצור אבל היה מאוחר מדי…
מצאתי את עצמי בבית חולים עם גבס על היד,ונייל במיטה מולי ישן,הייתה לידו אחות שבדקה אותו
האחות:"אני רואה שהתעוררת"היא חייכה
אני:"אה כן..למה אני פה?"
האחות:"הייתה לך תאונת דרכים,יש לך מזל שכל מה ששברת זה היד שלך"היא התעסקה במכשירים
אני:"ומה עם נייל,מה עם הנהג משאית?"
האחות:"נייל,במצב קצת יותר חמור,הוא קיב מכה בראש ואיבד את הזיכרון שלו אבל הוא יחזור מתישהו,והנהג משאית רק איבד את ההכרה עכשיו הוא בהשגחה ללילה ומחר הוא הולך.."
היא יצאה מהחדר,ואחרי 15 שעה בערך כולם נכנסו (מפה אתם כבר יודעים..)
קים:"נו אז איך זה קרה?"סיפרתי לה את כל הסיפור ואחרי דקה של שוק ושתיקה "אתה דפוק לגמרי את יודע אתזה?!"היא אמרה עצבנית
אני:"מה?את מאשימה אותי בזה?"היא נתנה לי מבט כזה של 'אתה צוחק נכון?'
אני:"היייתי שיכור אני יודע שזה מפגר.."
קים:"אם שותים לא נוהגים!"היא צעקה
אני:"אל תצעקי עליי!"צעקתי והתחלנו מופע של צעקות במשך חצי שעה "מה?מה קורה פה?"נייל התעורר
~פרק 7~
אני:"אל תצעקי עליי!"צעקתי והתחלנו מופע של צעקות במשך חצי שעה "מה?מה קורה פה?"נייל התעורר
אני+קים:"נייל!"
נייל:"מי זה נייל?מי אתם?איפה אני?"
קים:"אני הולכת לקרוא לרופא"היא יצאה מהחדר ואחרי דקה היא חזרה עם הרופא וכולם
סקיילר:"לא אמרת שנייל יתעורר מחר בצהריים?"היא שאלה את הרופא
הרופא:"כן,זאת אומרת שהוא צריך להתעורר עד מחר בצהריים"היא הנהנה
הרופא:"נו נייל איך אתה מרגיש?"
נייל:"מי זה נייל?!"
הרופא:"אתה,הייתה לך תאונת דרכים שאיבדת בה את הזיכרון,יש לך כאבים כלשהם בראש?"
נייל:"כן,קצת,ורגע איבדתי את הזיכרון?הוא לא יחזור אף פעם?!"
הרופא:"הוא יחזור,אבל אין לנו מושג מתי…"הרופא התחיל לישות לנייל כל מיני בדיקות,וכולם פשוט הסתכלו עליו ושתקו
נייל:"אז…מי אתם?"הוא הצביע על כולנו כשהרופא סיים את הבדיקות ויצא
זאין:"אתה באמת לא זוכר כלום?"
נייל:"אפילו לא קצת"
אבא:"נייל,בוא נגיד שיש לך חיים קצת יותר שונים משל אנשים אחרים.."
נייל:"מה זאת אומרת?"
הארי:"זה אומר שאתה בלהקה הכי שווה בעולם,וכל בת חולה עליך ומתעלפת כשהיא רואה אותך,יש בעולם הזה 5 קולות מדהימים,והקול שלך הוא אחד מהם,יש בעולם 5 בנים מבוקשים יותר מכל בן אחר ואתה אחד מהם ו.."לואי קטע אותו
לואי:"יש בעולם הזה קיבה אחת חזקה יותר מכל קיבה אחרת והקיבה שלך היא הקיבה הזאת"כולנו צחקנו
נייל:"מגניב..אז מי אתם?"
זאין:"אני זאין,זה ליאם,הארי ולואי אנחנו איתך בלהקה"הוא הצביע על הבנים
נייל:"ואת החברה שלי?"הוא חייך וקרץ לקים
קים:"לא,אבל אני החברה שלו"היא הצביעה על הארי
"מתי זה קרה?!"כולם חוץ מנייל,הארי וקים שאלו
קים:"עכשיו"
נייל:"אוקיי,אז מי את?"
קים:"אני קים,הלהקה שלך בסיבוב הופעות עכשיו,ואבא שלי ברונו"היא הצביעה עליו "הוא האחראי שלכם כרגע מה שאומר שאני והמשפחה המעצבנת שלי ניהיה איתך בזמו הקרוב"
אמא:"טוב לדעת שאנחנו מעצבנים"היא החטיפה לקים מבט כועס
קים:"לא את ואבא,מייקל וסקיילר"
נייל:"אז אתה?"הוא הצביע עליי
אני:"מייקל,אח של הקרציה"הצבעתי על קים "ושל סקיילר קרציה מספר 2"הצבעתי על סקיילר "וזאת אמא שלנו אליזבת"הצבעתי על אמא "וברונו אבא שלנו שלחודשים הקרובים תחשוב שהוא גם אבא שלך"
נייל:"אוקיי…למה אתה עם יד שבורה?"
אני:"הייתי איתך בזמן התאונה…"השפלתי את ראשי "אני נהגתי…זה קרה בגללי"הרגשתי רע עם עצמי,הרסתי לנייל את החיים,ואת הקריירה,רציתי למות…
נייל:"תרגע,זה לא באשמתך…תאונות קור-אחחחחחחח"הוא טמן את ראשו בידיו והתחיל לצעוק חזק מכאבים
אמא:"סקיילר תקראי לרופא!"היא רצה ולאחר 3 שניות חזרה עם רופא
נייל:"איהה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"הרופא הגיע ביקש מכולם לצאת,אפילו שאני יכלתי להישאר יצאתי…הכאב שעובר עליו עכשיו זה בגללי…אני עשיתי לו אתזה…:\קים לקחה אותי לצד
קים:"אתה יודע שלא התכוונתי למה שאמרתי,זה ממש לא אשמתך,שניכם הייתם שיכורים ושניכם לא הרגשתם טוב…זה קורה.."
מייקל:"לא,את צדקת זה ועוד איך באשמתי,הוא סובל עכשיו בגלל שאני אידיוט"
קים:"לא!ממש לא!הוא סובל בגלל שהיה איזה בן אדם דפוק שהמציא אלכוהול!"היא חייכה "זה ממש לא אשמתך,נייל בעצמו אמר שזה בסדר אז זה בסדר.."
אני:"הוא אמר אתזה סתם,כדי שאני לא ארגיש רע עם עצמי ואני באמת לא מרגיש רע,אני מרגיש חרא!"
קים:"אז תפסיק להרגיש ככה!"היא אמרה בקול רם
אני:"נגיד שאת צודקת,אני אשכח מזה זה לא באשמתי..אבל איך הבנים יסתכלו עליי,הם ישנאו אותי!וגם נייל,וגם את,אתם אולי לא תראו אתזה אבל אבל תמיד תרגישו ככה תסתכלו עליי שונה…"דמעות עמדו לי בעיניים ורק עכשיו שמתי לב שאצל קים הם לו מפסיקות לזלוג,הרגשתי כמו מפלצת,גם אני התחלתי לבכות,לדעת שאחותי בכתה בגללי,שהמשפחה שלי בכתה בגללי…היא חיבקה אותי חזק
קים:"טוב בוא נעביר נושא.."
אני:"אז את והארי הא?"
קים:"אני והארי"

~מנקודת מבט של קים~
בצד אחד מייקל צדק,אנחנו באמת נסתכל עליו בצורה שונה אבל מצד שני…זה קורה כל הזמן,אני בטוחה שלמישהו מהבנים זה קרה..