Kirsy – פרק 2

טרייס ידעה את ההוראות שנתנו לה בעל פה – לנחות בסטוק סיטי, לבחון מועמדים, להכין רשימות..
היא אהבה את עבודתה בכל זאת, למרות שזה היה מעייף, בשביל מלאכית צעירה כמוהה.
היא נכנסה לעיר.
***
(לפניי כמה שנים:)
"אימא, טרויאן מתה?" שאלה קירסי, עייניה הכחולות נצצו.
אימה של קירסי לא ידעה מה לומר. אם היא תספר שטרויאן מתה, קירסי תשתגע, וזה לא יהיה טוב.
"אני לא יודעת" ענתה אימה של קירסי.
קירסי רעדה מעט, והתיישבה על הכיסא לייד אימה, ליסה.
"יש סיכוי שהיא תחייה?"
"אני חושבת"
***
(עכשיו, בבסיס צבא הערפל:)
"את רוצה לעזור לי, או לא?" שאל בנג'מין בקשיחות.
"אני רוצה. אבל חמש זה כבר יותר מדיי!" אניס עמדה על שלה.
"אז אני שואל אותך, את רוצה, או לא?!"
"אני רוצה!"
"יופי"
***
(אצל קירסי:)
קירסי שנאה את המקום בו היא גרה. היא שנאה את ילדיי השכונה, את היריקות בכל מקום ואת הריח המסריח.
הסמטה הייתה חשוכה מעט, אבל לקירסי לא היה אכפת. היא הלכה בסמטה.
ריח מסריח שרר במקום.
"פיכס!" אמרה בשקט, והמשיכה ללכת.