שלך, זר לא מוכר- פרק 15

נווה תרצה תא מס' 145

נכנסתי לתא והתמקמתי על אחת המיטות.
" מה את חושבת שאת עושה?! "
" זו המיטה שלך? , אני יעבור לאחת אחרת"
" כל המיטות כאן שלי, אז אם את רוצה אחת מהן את צריכה להסכים לשרת אותי , נתחיל בזה שתשטפי לי את הבגדים ותתני לי ללבוש את המדים החדשים שקיבלת "
" לא נראה לי "
" מה אמרת?! "
" אני לא משרתת של אף אחד, בטח לא שלך. אני רואה שהמיטה הזו ריקה אז אני יתמקם בה. אם יש לך בעיה עם זה את מוזמנת לקפוץ לי "

אחת האסירות פנתה אליה ולחשה לה משהו באוזן.
" הההה באמת?! "
היא פנתה אלי שוב: " ילדונת את כנראה לא יודעת מי אני ולמה אני מסוגלת אבל תקשיבי ותקשיבי לי טוב אני האחרונה שתרצי להסתבך איתה " היא התקרבה אלי, לחצה אותי לקיר ולחשה לי : " בואי נגיד שאני יכולה לגרום למה שהבחורים האלה עשו לך ולחברה שלך כמו משחק ילדים, אני יכולה להכאיב לך ברמות שאת לא מבינה ואם… "

האדמתי : " חתיכת *&%!!! את תשלמי על המילים האלה בחיים שלך שלא תעזי! שלא תעזי ! …" הכיתי אותה באגרופי בלי הפסקה , בעטתי בה. היא הפילה אותי לרצפה בעטה בי מספר פעמים והכתה באגרוף את עיני הימנית.
קמתי והכיתי אותה בפניה שוב ושוב. שאר האסירות התקבצו מסביבנו , ואז היא דחפה אותי לקיר שלפה דוקרן מאולתר ודקרה אותי בידי.

אזעקה נשמעה, שלושה סוהרים נכנסו לתא.
הם הפרידו ביננו, אזקו אותה והוציאו אותה מהתא. הסוהרים הובילו אותי למרפאה ואחת האחיות חבשה את ידי . שכבתי על המיטה במרפאה, בוהה. מי היה מאמין, זה מה שיצא ממני, אני אסירה?!
נשארתי בלילה למעקב במרפאה, ולמחרת בבוקר הובילו אותי למאסר בתא אחר.

התמקמתי על אחת המיטות , שמעתי את האסירות מתלחשות ביניהן אולם אף אחת מהן לא פנתה אלי. כשיצאנו לחצר קרבה אלי אחת מהן והשחילה פתק לידי. תחבתי אותו בכיס.
מאוחר יותר לאחר כיבוי האורות פתחתי אותו.

" היי את,
אני מצטער שאת שם, אבל אל תדאגי
הכול יסתדר ועוד מעט כבר יהיה מושלם.
אף אחד לא יעז לפגוע בך, לעולם.
ומי שפגע ישלם.
שלך
זר לא מוכר "

התא נפתח. סוהרת קראה לי : "שני לוינסקי, גשי לחדר שמונה" .

חדר קטן, שני כסאות ושולחן שמפריד ביניהם. ישבתי על אחד הכיסאות ולאחר מכן נכנס השוטר שחקר אותי לפני מספר ימים.

" נו, התרגלת לביתך החדש? , הבנתי שהייתה לך קבלת פנים חמה מאד, לריב עם ריקי בוזגלו תוך חמש דקות מרגע שנכנסת לתא, להידקר, לקבל פנס בעין, טוב האמת שיש לכם הרבה מן המשותף גם היא רצחה…"
" תחסוך ממני את הציניות שלך, ובא נגמור עם זה כבר, אין לי מה לומר לך "
" אולי תתחילי מזה שתספרי לי מה היה רשום בפתקה שקיבלת בחצר? "
" מה? "
" מה ששמעת , חשבת שלא נעלה על זה? את תחת עיני הפקוחה כל רגע ורגע, ואל תשכחי את זה! איפה זה? "
הפתק בער לי בכיס, בתנועה של רגע הוצאתי אותו ובלעתי אותו.
" תוציאי אותו! תקשיבי ותקשיבי לי טוב, את תספרי לי על כל אות שהייתה רשומה בפתק הזה, גם אם אני יצטרך לגרום לך להקיא! ברור לך ! "

שלוש שעות מאוחר יותר החזירו אותי לתא 145 , מילה הוא לא הוציא ממני.
שבוע לאחר מכן חזרה ריבי בוזגלו מהצינוק. היא נגשה אלי, התנצלה וביקשה את סליחתי.

בינתיים במשטרת ישראל

" היא כבר שבועיים ב נווה תרצה? אתה לא נורמלי, תוציא אותה מיד "
" היא הודתה, גם אם היא לא עשתה את זה, ברור שהיא יודעת מי כן, יש כאן עילה למעצר, תן לי קצת זמן אני ישבור אותה נגלה מי רצח אותם איך ולמה "
" תמצא דרך אחרת , אני כבר רואה את כותרות המחר התקשורת תשתולל, אני לא מוכן שהיא תישאר עוד רגע במעצר, תשחרר אותה ושזה יקרה עכשיו! "
" מה עם הכותרות שמתפרסמות היום? אין לנו קצה חוט, והתקשורת יודעת את זה, העולם התחתון השתגע וכולם תופסים על זה טרמפ. מה נעשה? הקשר היחידי לכולם זו הבחורה הזו, כולם היו מהמנוולים שהתעללו בה ובבחורה שהתאבדה . ועכשיו כולם מתים זאת אומרת כולם חוץ משימי ברנזה המוכר יותר כ- שרון , החשוד המרכזי בפרשה, והוא נעדר כבר מספר שבועות. אם אני מאבד את הבחורה הזו עכשיו לעולם לא נצליח… "

" לא מעניין אותי, אני לא מסתכן בעוד שערוריה תקשורתית , תוציא את הילדה ושזה יקרה עוד היום! "