It's Not Love

פרק 1;

"שלום, קוראים לי אליסון ג'ון, אני רוצה להגיש מועמדות לעבודה במסעדה" אמרתי בחיוך, תמיד אמרו לי שיש לי חיוך כובש ושצריך לנצל אותו, כמובן שרק לדברים טובים.

הוא הסתכל עלי, ובהה בי, סקר את גופי, הוא היה כל כך שרירי הלסת שלו הייתה נוקשה עיניו היו ירוקות ושיערו החום ככה היה חלק וארוך, טוב לפחות הפוני, הוא לא נראה כמו המנהל, איזה מין מנהל לא מקבל את המועמדים.

התקנון של המסעדה היה כל כך שובינסטי וכל כך נבזי, לנשים שמנות אסור לעבוד פה, ויסולקו מהמקום באופן מידי, אם בקשתן, לכל עובדת מידת החזה צריכה להיות C+, על העובדות לציית לכל החוקים שיקבלו בעת קבלתן.

עוד היותי קטנה הייתח מקבלת מחמאות רבות, הביקורות עלי תמיד היו חיוביות, לפחות מהבנים, בנות תמיד שנאו אותי ולעגו לי, אומרים שזה מקנאה, אבל זה עדין לא אומר שזה לא פוגע. אף פעם לא חשבתי שהיופי שלי יעזור לי, טוב אולי כן אבל לא בגלל שזה יהיה הדבר היחיד שיקבל אותי לעבודה, טוב לפחות עד ששמעתי על המקום הזה, המשכורת החודשית שמקבלים פה עצומה, וזה עוד כלום לעומת הטיפים.

"אני צ'ייס, אני מנהל את העובדים והעובדות פה ואליסון אם יורשה לי לומר שאת מצויינת לכאן, יש לך גוף יפה, מקומר מאוד, תקני אותי אם אני טועה, מידת החזה שלך היא C75?" לא ידעתי מה לענות, זה לא שאלות ששואלים במקום רגיל אז פשוט הנהנתי.

"את צריכה להראות ביטחון, יש לך במה להתגאות אליסון, את נערה יפה, אולי הכי יפה שהולכת לעבוד פה, אני בטוח שתעוררי פה מלא אנשים" הוא חייך.

"אני אקח את זה כמחמאה, ו.. רגע זה אומר שהתקבלתי?" אמרתי, ניסיתי להראות רישמית אבל לא יכולתי, רציתי פשוט לצרוח, הוא הנהן בחיוך.

"את פשוט מקסימה, כל כך צעירה, את יודעת שאת הנערה היחידה פה שעדין לומדת?" הייתי מבולבלת כשאמר את זה, חשבתי שזאת עבודה לנערות צעירות.

"רוב הבנות פה נראות נערות, אבל זה בגלל שהן מנותחות, כולן, בין אם זה ניתוח של הגדלת חזה או שתלים בישבן, או ניתוח אף, ולכולן יש בוטוקס אם אינני טועה" הוא אמר.

ניסיתי להחליף נושא, באתי לעבוד לא לדבר על אנשים, כנראה שחשבתי יותר מדי זמן, "אלו החוקים, תפתחי אותם כשאת לבד, זאת לא מסעדה רגילה. כפי שאת מבינה, בפנים יש לך את הכל, אם לא תביני משהו תפני אלי ואל תהססי להתקשר", הוא חייך והביא לי את המספר שלו.

"תודה" עניתי בחיוך.

"תבואי מחר בשעה 6 בערב, כולם מתארגנים המשמרת ערב מתחילה ב7 בדיוק, אז אל תאחרי, המנהל פה דייקן ואינו אוהב איחורים"
הוא אמר, חייכתי בהנהון ויצאתי מהמסעדה.

מזאת אומרת לא רגילה? תאמת המסעדה הזאת ענקית, היא המסעדה הכי גדולה שראיתי בחיים, היא איזה 4 קומות והיא כל כך יפה, יש חצר ענקית שמשתרעת על שטח רב.

"היי, בובה, צריכה הסעה?" הפנתי את ראשי לצד וראיתי פרארי כחולה, הנהג, כל כך חתיך, אפילו יותר מצ'ייס, אצלנו בבית ספר יש רק חמורים, לפחות אלא שאני מכירה, "את עומדת לענות לי בובה, או שבלעת את הלשון?" אמר בגיחוח, אדיוט.

"לא בלעתי, ובהחלט שאני לא אתן לך לבלוע לי אותה, חתיכת דפוק, אני נראת לך זונה?"
אמרתי בכעס, הוא לא ידע מה לענות ובעיקר היה מבולבל ופשוט נסע, כנראה שאני הראשונה שהוא קיבל ממנה סירוב, מי יודע אולי אם הייתי זונה, הייתי קופצת על ההזדמנות הזאת, אבל אני לא.

לא ידעתי שהדרך לבית תהיה כל כך ארוכה, הנעלים האלה עלולות להרוג אותי, מילמתי לעצמי תוך כדי שאני מוציאה אותן, הן לוחצות כבר, אני צריכה לזרוק אותן, אבל לא עכשיו, אני צריכה לשבת לקרוא את החוקים הארורים הללו, למה זאת לא יכולה להיות מסעדה רגילה.

הוצאתי את החוברת הקטנה, ממש בגודל של מחברת, העמוד בראשון היה נקי, העברתי עמוד ושם היה כתוב הסכם שתיקה.

לפני הכל עליך להסכים ולחתום להסכם שתיקה זה, כאשר את חותמת, אסור לך לדבר על האופן בו מסעדת 'טארלנורו' עובדת, אסור לך לגלות שום סוד שקשור למסעדה, כאשר את חותמת על זה, רק אז את תוכלי לדעת את השאר ולעבור לעמוד הבא, וכן אנחנו נדע, אם אינך רוצה בזה עלייך לגזור את החוברת ולזרוק אותה, או להחזיר אותה למסעדה. אם את תנסי להגיד משהו או שתפלטי משהו, את תצטרכי לשלם סכום עצום, שבטוח שלא יהיה לך, ואת תיכנסי לכלא, המסעדה תתבע אותך בכחצי מיליארד דולר.

הם לא נורמלים, מה כבר יש שם?

אני ממשיכה לקרוא וכל מה שנותר זה לחתום
אם הינך מסכימה לזה אנא תחתמי בתחתית העמוד.

אני אחתום, מה כבר יקרה, גם אם אני אתפטר לא יהיה לי למי לספר את הכל, הרי אין לי חברים, כולן צבועות כלפיי, והבנים יותר מדי שיטחיים מדי.

אני חותמת, עוברת לעמוד הבא, ששם כתוב על המסעדה.

מסעדת טארלנורו היא אינה רק מסעדה, טארלנורו הוקמה על ידי ג'יימס קונור, וכפי שאת מכירה, האיש המיליארדר, טארלנורו זהו מקום המתחלק לכמה קומות, בקומה הראשונה מסעדת היוקרה שלנו, כפי שכולם יודעים. הקומה האחרת של טארלנורו הינה סודית, רק מעטים מודעים אליה. בקומה השנייה יש את הבר, ויש גם את הקזינו, האנשים שם סודיים ביותר וכמו שהם סודיים הם גם עשירים, עליך לשמור על זהותו של כל אחד שאת רואה שם בסוד, יש אנשים שאת תכירי בפרצוף, אסור יהיה לך לפלוט על כל שום מילה, כל סוד שתשמעי יהיה לאוזנייך בלבד אסור יהיה לך להגיד אותו לאף אחד, האנשים שם מסוכנים מאוד, ועליך להתנהג בהתאם לכך, ואת זה את תדעי בעמוד הבא.

וואו זה כל כך הרבה להכיל, אני הולכת לעבוד במסעדה כזאת?, ואם היא נפתחת רק בשש זאת אומרת שאני בבר? אבל אני רק בת 17.

העברתי עמוד ובראש העמוד הופיעה המילה בהדגשה חוקים.

חוקים:

עלייך להתייצב ישירות אל הבוס כשהוא קורא לך, גם אם את עסוקה.

עלייך לציית לכל מה שאומרים לך.

עלייך תמיד לחייך.

עלייך להראות ביטחון.

עלייך לעמוד ביציבות.

עלייך לשמור על ההסכם ואין לדבר עליו.

עלייך ללבוש את הבגדים שנותנים לך.

עלייך להגיד תודה על כל מה שנותנים לך.

עליך להגיד תודה על מחמאות.

עלייך לדבר בכבוד.

עלייך לדבר בשפה נקייה ומכובדת.

עלייך לדבר רק שפונים אליך.

עלייך לענות לכל בקשה.

עלייך לשמור על דברים ששמעת ולא לגלותם לאף אחד.

עלייך להשיב לפלירטוטים.

יש לשמור על קשר עין.

התייצבי מחר בשש בערב לאחר יום הלימודים שלך, אליסון, כן אנחנו יודעים מי את.

השעה שתיים בלילה, קראתי את החרא הזה כל כך הרבה זמן, וזה לא שהוא ארוך, קראתי אותו כל כך הרבה פעמים.

אפילו לא היה לי כח להתקלח, עליתי למיטה ופשוט נרדמתי.

אומייגד פרק ראשון, בגלל שזה פרק ראשון הוא בלי מטרה, אבל בפרקים הבאים תהיה מטרה, תכתבו לי בתגובות מה דעתכן, הפרק הזה לא כזה מעניין אבל הפרקים הבאים יתגלו לכן כמעניינים. תמיד הפרק הראשון הוא הכי פחות מוצלח כי עדין אין תוכן לסיפור.

החלטתי תפרסם אותו בגלל המון פניות בפרטי, אני שמחה שזה מעניין אתכן, ובגלל שסיימתי את הסיפור princess עד שתגיעו ליעד, אני אתחיל סיפור חדש שהוא גם על BDSM אבל אותו אני מתרגמת.

אל תשכחו להגיב ולעשות לייק.

XOXO L.