IPP-פרק שלישי, תקראו!:)

ריימונד צעדה למשרדו של פול, מדי כמה דקות מגניבה מבטים לריאן שצעד לצידה, מתלבטת אם לפתוח את הפה.
היא דפקה על הדלת, מחכה שמישהו יפתח, מישהי חומת שיער פתחה את הדלת לאחר כמה דפיקות, ״שלום ריימונד,״ היא קיבלה אותה בברכת שלום, ריימונד הנהנה לעוזרתו הפרטית של פול ועקפה אותה, נכנסת לתוך משרדו ומתיישבת מולו.
פול שהופתע מכניסתה המסעירה של ריימונד חייך חיוך קטן, בידיעה שמצא את הנערה המתאימה למשימה.
״אני יודע שלא באת לפה לדיבורי נימוסים״ פול פתח וריימונד הסכימה, ״אני יספר לך על המשימה בקיצור, ״יש פנימיה לבנות, היא נמצאת בניו ג'רזי, כמה שעות נסיעה מכאן, את יכולה לקרוא לה 'אקסל'״ ריימונד פתחה את עיניה בשוק, 'אקסל' זאת הפנימיה הכי יקרה בכול אירופה, זה לבנות הכי יפות, והכי חכמות שנולדו באלפייה האחרונה. ״איך?״ ריימונד שאלה בחשש, הוא חייך ופישפש במגירותיו, מהנהן שמוצא את אשר חפץ ליבו, הוא הוציא ממעטפה שלוש תמונות, והושיט אותן אל ריימונד, ״זאת סמנטה מורקס, סם, בקיצור, בת שבע עשרה, בגילך, זאת השנה הראשונה שלה ב'אקסל', תלמידה חכמה ומוכשרת״ הוא סיפר לריימונד על התלמידה התמימה שנראתה בתמונה, ״אביה גרייסון מנהל כיום מפעל לתעשייה בדרום העיר, הוא נפגש עם בתו הקטנטנה פעמים אחדות בשנה״ פול אמר והסתכל על ריימונד שעדיין לא הבינה את משימתה.
״הוא מכור להימורים״ פול אמא לאחר בהיה ממושכת בריאן וריימונד, ״הוא לא הביא את כול הכסף למקום בו הוא מהמר, והם איימו להרוג את בתו״ כאן מחשבותיה של ריימונד היו מתאימות לשל ריאן ושל פול, צריך לעצור אותם.
פול התניע את האוטו בטענה שצריך לעשות כמה סידורים, ריימונד וריאן שלא הבינו מדוע פול לוקח אותם עימו לסידוריו רק הנהנו ושתקו. לאחר כעשר דקות של נסיעה שקטה מצד הנוסעים כולם, פול עצר ליד מפעל נטוש שקירותיו הלבנים מתקלפים, ודלתו הרעועה מאיימת ליפול בכול רגע נתון, הוא סימן לריימונד וריאן להיכנס איתו.
ריאן שעברה במוחו מחשבה כי תפקידו זה לשמור על ריימונד בכול הזמן, לא הבין איפה הוא ישאר בעוד ריימונד תהיה בתוך ה'אקסל'.
הם נכנסו לבפנים ולמולם נגלה עולם אחר, לא עבר זמן, ואפילו לא מספר שניות, וכבר ניגשה אליהם גברת נמוכה, שיערה הבלונדיני הצחור קופץ לצדדים והדי עקביה נשמעים בכול החלל הגדול של החדר, ״שלום אני אשלי״ היא אמרה וחייכה, מותחת את ידה ללחיצה, ״כאן ריימונד״ היא סובבה את כול ראשה לכיוון ריימונד התמימה שלא הבינה את המתרחש, ״את תתיפי ותכנסי ל'אקסל'״ אשלי אמרה לה, היא תפסה את ידה, ולקחה אותה לכיוון מקום קטן בקצה המפעל, היה שם גבר צעיר בעל שיער קוצים חום ושפמפם קטן שהעניק לו מראה נאה, הוא סימן לריימונד לשבת מול המראה, והלביש מעליה סינר, ריימונד כבר הבינה את הבאות, הגבר בעל השפם, בחן את שיערה, מדי פעם מוריד שערה ומסתכל עליה בגועל, למרות ששיערה של ריימונד היה שחור וחלק מטבעו ולעולם לא נעשו בו שימומשים בחומרי הטכנולוגיה.
הוא לקח מספריים והתחיל בתספורת, שבסופה, שערה של ריימונד היה חום בהיר עם גוניי בלונד כהים, הוא היה חלק עקב הפן שנעשה עליו, ופוני צדדי נח על מצחה של ריימונד.
היא עשתה סימן של קיא וקמה לכיוון פול, שישב בצד ליד ריאן, ״מה הלאה?״ שאלה אותו, הוא לא פצה את הפה, אלא אשלי, שהסתכלה על בגדיה השחורים של ריימונד, לא מורידה את עיניה ממכנסי הגינס המשופשפים והצמודים שעל רגליה, ״בואי איתי,״ היא אמרה לאחר דקה או שנים, ואז הפנתה את ראשה גם לריאן התמים שלא הבין את פשר המבט, ״וגם אתה״ היא חייכה אליו, הוא רק הסתכל על פול שסימן לא ללכת וחייך חיוך משועשע משני הנערים שחל בהם בין רגע שינוי חיצוני של ממש, בעוד ריאן התחשב בכיסא מול הגבר בעל השפם, ששמו הסתבר כהייל.
ריימונד נכנסה לתוך חדר צדדי במפעל, שהיה מלא בשמלות ורדרדות, חצאיות רחבות וקצרות, וחולצות צמודות בגוונים של סגול, ורוד ולבן, בצד החדר היו שתי מזוודות שריימונד בהתה בהם למספר שניות, ״זה שלך״ אשלי אמרה לה ששמה לה לבהייה הממושכת שלה, ריימונד הניחה כי לא יתנו לה ללכת עם בגדיה הפריטיים הנהנה בשקט, ואשלי החלה בחיפוש אחר הבגד המתאים.
לאחר מדידות רבות שעברו על גופה של ריימונד, שמלות צמודות, חצאיות ורדרדות ולא מחמיאות לגופה כלל, הם בחרו לבסוף שמלה נטולת שרוולים בצבע וורוד כהה, היא הייתה צמודה, אך לא יותר מדי, מחשופה היה סביר, לעומת שאר המחשופים בחדר, ואורכה היה מזועזע במקצת יחסית למה שריימונד היתה רגילה ללבוש.
אשלי הובילה את ריימונד לקצה החדר, שם היה שולחן עם מזוודה שכאשר אשלי פתחה אותה, זה הסתבר במזוודת איפור, ריימונד שהבינה כי אין לה דעה בכול הסיפור הניחה לאשלי לעשות כרצונה, שכבת המייקאפ הדקה שכיסתה את עורה הלק, אשלי מרחה לריימונד פס שחור מעל העין שהדגיש את צבע עיניה היפיפיות של ריימונד ושמה לה פה דק של עיפרון, סומק, להבליט את עצמות לחייה, ואודם ורדרד להדגיש את היותה מתאימה ל'אקסל'.
כאשר ריימונד יצאה מהחדר, מנסה להתייצב על העקבים הגבוהות כול כל שאשלי בחרה בשבילה, ריאן, שתספורתו ובגדיו השתנו, בחן אותה, ופול חייך ואמר בקול, ״את מוכנה ילדתי״.

אם שמתם לב, לקחתי כמה רעיונות ממרגלת מתבגרת.
אני חושבת שזה הפרק הכי ארוך שכתבתי עד היום.
תגיבו- בקשה:)