INFINITY – פרק 11-

"כלום, אתה בא לחדר האוכל?" שאלתי. אולי אם אתחמק מהשאלה אצליח לגרום לו לדבר על משהו אחר. התקדמתי לכיוון הכניסה לבניין. הוא תפס את ידי וסובב אותי אליו. "החיבוק מיה. מה זה היה? את בסדר?" שאל שוב. "ברור שאני בסדר. אלכס, בסך הכל דיברנו על בעיה אישית שלו. עזרתי לו והוא חיבק אותי כאות תודה. למה אתה מתנהג ככה? הרי אנחנו מתחבקים כל הזמן." אמרתי. "נכון, אנחנו מתחבקים עם כולם כל הזמן, אבל אני לא רוצה שתתחבקי איתו יותר." אמר אלכס בתוקפנות. "אתה מתחיל בסצנות קנאה עכשיו?" שאלתי. אלכס עזב את ידי וסובב את מבטו. "אלכס, אנחנו לא זוג, אתה לא אבא שלי, אתה לא שום דבר. ואתה לא יכול להגיד לי מה לעשות." אמרתי נרגזת. איך הוא יכול להגיד לי דבר כזה? "זה לא סצנות קנאה, אני רק מנסה להגן עלייך. את לא יודעת את מה שאני יודע. אני לא רוצה שתפגעי." אמר אלכס. על מה הוא מדבר? להגן עלי? להגן עליי ממי? "מה אני לא יודעת?" שאלתי. אני קצת מתחילה לפחד. "כלום, פשוט אל תחבקי אותו יותר. תבטיחי לי." אמר אלכס והביט לי עמוק בעיניים. הוא תפס אותי וקירב אותי אליו. "אני חייב לדעת שאת בסדר, שלא יקרה לך כלום" המשיך. "יקרה לי מה?! אלכס בבקשה תסביר לי מה קורה פה." אמרתי. אני בסכנה? טיילר התכוון לפגוע בי? למה שהוא יעשה את זה? "מיה, אני לא יכול להגיד לך עכשיו. פשוט תבטיחי לי." אמר אלכס. אני מכירה אותו טוב מספיק כדי לדעת שהוא דובר אמת. אך אני חייבת תשובה, הסבר, מה קורה פה? השתחררתי מאחיזתו של אלכס והתרחקתי כמה צעדים אחורה. "אם באמת היית דואג לי, היית מספר לי. אנחנו מדברים על הכל שכחת?" אמרתי ורצתי לכיוון החדרים. אלכס היה בעקבותיי. צועק לי לעצור. אך המשכתי לרוץ. אלך לטיילר, הוא יתן לי תשובה. הגעתי למסדרון וראיתי את טיילר עומד מול חדרם של ג'ן וקיילי. התקדמתי לכיוונו אך מישהו תפס את ידי בחזקה ועצר אותי. זה היה אלכס. "את מתעלמת לגמרי ממה שאמרתי לך?! אל תתקרבי אליו." אמר בלחש ומשך אותי לחדרי. הוא סגר את הדלת מאחוריו. "תעזוב אותי, אתה מכאיב לי!!" צעקתי. הוא שחרר את אחיזתו. "תסביר לי מה קורה פה. עכשיו!!" המשכתי. "אני רק מנסה להגן עלייך" אמר ברוך והתקרב אליי. "שמעתי את זה כבר, תסביר לי מה לעזאזל קורה פה" עניתי. "אם רק לא היית כזאת עקשנית, היית מבינה שאני לטובתך." אמר. "טיילר הוא, הוא בעל כוחות. גילו שהוא יכול להמית יצורים בעזרת המחשבה שלו. וכשהוא מניח עליהם ידיים זה, זה נגמר." המשיך. מה?? זה לא יכול להיות. אני יודעת שאצל חלק מהערפדים מתגלה כוח מסוים אך אף פעם לא שמעתי על הכוח הזה. ולחשוב שהייתי יכולה למות עכשיו, מחיבוק. "איך אתה יודע? ואם זו טעות?" שאלתי מגמגמת. "זו לא טעות מיה. מקרי המוות שהיו לאחרונה? קרו לאחר שנחו בידיו של טיילר. והוא לא יודע על כך." אמר אלכס. "לא הייתי יכול לספר לך כי הוא היה בסביבה,המחשבה שהייתי כל כך קרוב מלאבד אותך הערב הורגת אותי " המשיך והצמיד אותי אליו. גופי רעד מעוצמת ההלם שהיכה בי. טיילר? הבחור התמים שלא יכול לפגוע בזבוב המית 3 אנשים? "מיה, תבטיחי לי שלא תתקרבי אליו. בבקשה, תבטיחי לי" אמר אלכס. ולפתע, שפתיו נגעו בשפתיי. כמו חלום. זו הייתה נשיקה ארוכה וחמימה. וכשהתנתקנו הבטתי בעינייו הבהירות,לא מאמינה שזה קרה. "אני מבטיחה" אמרתי.