" I will not let you fall " פרק 6

לכבוד רוזלינה מונטגמרי , אנחנו שמחים להודיע לך שהבקשה לרישום לאקדמיה לבלט עש'י ריצ'ארד גארט התקבלה .
את מוזמנת למבחני הקבלה בתאריך 13.3 עלייך להגיע עם ריקוד מוכן , נעלי בלט , ועם השיר שאת מבצעת .
לקבלת פרטים נוספים פני אל האתר או התקשרי אלינו .
חייכתי חיוך רחב בזמן שקראתי את המכתב , מבחני הקבלה הם בעוד כחודשיים .
רצתי אל הבית מדלגת בשמחה שחיוך גדול מרוח על פניי .
הראתי את המכתב לקרולינה ומייקל הם התרגשו יחד איתי .
"אני בטוח שתצליחי " אמר מייקל "את הרקדנית הכי טובה בבית הספר שלנו " .
"זה לא מספיק להיות טובה אני צריכה להיות מעולה , יש עוד 250 מועמדים ומועמדות ומתוכם מתקבלים רק 25 , הסיכויים הם כמעט אפסיים .
"את תצליחי בזה , אני מאמין בך " אמר לי .
"אחיך צודק רוז" אמרה קרולינה מהמטבח שבחשה בתערובת דביקה של קרם עוגות , "את תצליחי , את רקדנית מדהימה " .
"תודה על שאתם מאמינים בי זה חשוב עבורי , אני יתאמן כול יום וכול רגע שיש לי , חודשיים זה זמן ממש קצר " .
נכנסתי אל החדר שלי והבהלתי את קייטי החתולה האפורה שלי , שנמנמה על המיטה .
התקשרתי אל טיילור ואמנדה וסיפרתי להם על החדשות המרגשות , הם שמחו והתלהבו יחד איתי .

-כעבור חודש-
עמדתי על קצות אצבעותיי , זה כואב אפילו שורף .
המוזיקה התנגנה באוזניי מבעד לאוזניות של נגן המוסיקה .
הפארק כרגיל היה ריק , ורוח חורפית נשבה באוויר .
כבר לא הצלחתי להחזיק מעמד על קצות האצבעות ונפלתי.
ניגבתי את הזיעה ממצחי בעזרת מגבת פנים כחולה ורכה , אני חייבת לעבור את האודישן הזה , הכול חייב להיות מושלם .
ייצבתי את עצמי שוב על קצות האצבעות , רקדתי תנועה אחר תנועה לקצב מנגינת השיר .
שמעתי מחיאות כפיים .
הוצאתי את האוזניות מאוזניי והבטתי מסביבי , ראיתי את לוק יושב על ספסל הפיקניק שמאחורי מתחת לעץ גדול .
הוא קם מהספסל והתקדם לעברי .
"אני חושב שכשאת מותחת את הרגל שלך ומרימה את היד , תמתחי גם את היד , שזה יראה אחיד" אמר לוק . הוא החזיק את ידי כמו בתנועת הריקוד , וסובב אותי לאט לאט צעד אחר צעד .
"רואה , ככה זה גם יותר יפה" . קרץ אלי .
"תודה " אמרתי וחייכתי אליו .
"אז , " אמר לוק , " את כול הזמן בחזרות אולי תיקחי איזה חופש ותצאי לאן שהוא , יש היום מסיבה , תגידי לטיילור ואמנדה ותבואו ".
"אני לא חושבת לוק , אני ממש צריכה לגרום לזה להיראות טוב , האודישן הזה יקבע לי את העתיד " .
"ערב אחד , זה הכול יש לך עוד חודש שלם להתכונן ולחזור על הריקוד שהוא כבר מושלם דרך אגב " .
"הריקוד לא מושלם וצריך עוד המון חזרות , אני בקושי מצליחה לעשות את הצעדים , אני צריכה שזה יהיה מדויק ומושלם ".
"אני יכול לעזור לך אם את רוצה ? " הציע לי לוק .
"לוק ברייקדאנס זה לא בלט , אז אל תנסה לערבב ריקודי רחוב ומחול , זה שני עולמות שונים לגמרי " .
הוא נשך את שפתו התחתונה , "טוב" נאנח , "איך שאת רוצה , אם את משנה את דעתך את יודעת מה המספר שלי , או שסתם בא לך לבלות תתקשרי ".
"אוקי " אמרתי וחלצתי על פליי בנגן המוסיקה , הצלילים שוב התנגנו באוזניי ועמדתי שוב על קצות אצבעותיי .
הבטתי על לוק תוך כדאי התנועות , ראיתי איך הוא עוזב את הפארק עולה על הרכב שלו , טורק את הדלת בעצבנות ונוסע .
הייתי קצת אכזרית שאמרתי שברייקדאנס זה שום דבר לעומת בלט , ברייקדאנס זה הנשמה של לוק .
כפות רגליי שרפו וכאבו , "טוב זהו להיום" אמרתי לעצמי .
הכנסתי אל תיק האימונים את בקבוק המים ומגבת הפנים הכחולה וחציתי את הכביש מהפארק אל הבית , בדיוק מרחק של חמישה שישה מטרים רק כביש מפריד ביניהם .
נכנסתי אל הבית , זרקתי את התיק בחדר שלי על המיטה וקייטי החתולה האפורה שלי נבהלה .
נכנסתי אל חדר המקלחת מילאתי גיגית גדולה של מים קרים וזרקתי לבפנים תבנית שלמה מהמקרר של קוביות קרח .
הסרתי מרגלי לאט לאט את נעלי הבלט .
הבטתי בשלפוחיות האדומות והמדממות , כפות רגליי מלאות בשריטות חתכים וחבורות כחולות מכול הנפילות באימונים .
הבטתי בשלפוחיות האדומות והמדממות הכאב רק החמיר .
הכנסתי את רגלי אחת אחרי השנייה אל הגיגית המלאה במים קרים וקוביות קרח .
הדם התחיל להתפשט במים וצבעו הכול בצבע אדום עז , עצמי את עניי בכאב .