I have to believe in myself

הקדמה:
היי,אני סופיה,סופיה ג'ונסון אני בת 17 ואני גרה בלוס אנג'לס,יש לי אבא ואימא ושני אחים,ג'וני בן 20 וג'ון בן 13.
אני שטנית עם עיניים בצבע חום דבש,אני נמוכה ממש,אבל זה הולם אותי.
בעיקרון אף אחד לא יודע מה באמת עובר עליי..בבית ספר יש לי "חברות" שלא באמת אכפת להן מימני ואני משתדלת לא להיות איתן בכלל אפילו לא בהפסקות, האחים שלי עסוקים בעצמם ולא בי,ההורים שלי.. טוב אבא שלי עובד כל היום עד מאוחר ואימא?… מנסה אבל אני חוסמת לא רוצה שמשהו ידע מה עובר עליי לא רוצה לתת למשהו לחדור מתחת לעור שלי,לא רוצה שמשהו יראה אותי נשברת, לא רוצה שיתעניינו…
אני נשמעת דיכאונית אבל אני לא, לפעמיים אני מרגישה בודדה ולבד כמו כל בן אדם וכשאני מרגישה לבד אני שומעת שירים של ג'סטין ביבר (כן אני בליברית) ומרגישה טוב יותר,שיש פה משהו איתי…

פרק1:
התעוררתי בבוקר לעוד יום מיותר בחיי.. יודעת שבעוד חודש הסבל הזה שנקרא בית ספר יגמר, מכריחה את עצמי לקום מהמיטה ולהתארגן לבית הספר.
שמתי על עצמי תישרט לבנה עם שורט ג'ינס ,עליונית ג'ינס ונעלי סופרה לבנות, אוספת את שערי הארוך לקוקס מרושל,מאפרת את פני בקצת מייקאפ וקצת איילינר ולבסוף מניחה על שפתי הורדרדות אודם ורדרד שמבליט את הנפח היפהפה שלהן.
ירדתי במדרגות מתבוננת באימא שנמצאת במטבח, ג'וני שעוד לא התעורר יושב וצופה בטלוויזיה ובג'ון שאוכל במרץ את ארוחת הבוקר שלו ,הלכתי למטבח במטרה להכין לעצמי כוס נס קפה ומגלה שאימא כבר הכינה לי.
יצאתי מהבית שבידי כוס חד פעמית ובה נוזל חם ומתוק-נס קפה על אוזניי הביטס הורודות-סגולות שלי ואני מאזינה בהנאה לג'סטין.
בקיצור בוקר רגיל..
אחרי בית ספר חזרתי הביתה חסרת אנרגיות,רעבה ועצבנית כמו תמיד אני פשוט שונאת את החיים שלי רבתי שוב עם "החברות שלי" למה הם מצליחות לעצבן אותי כל כך? וכמו תמיד הוצאתי את העצבים על אימא שלא הכינה לי ארוחת צהרים.
עליתי במדרגות במהירות עוצמת את עניי מנסה לחסום את הדמעות שעומדות לברוח לי בכל רגע..נכנסתי לחדר סוגרת את הדלת בטריקה רועשת ונתתי לעצמי לפול על המיטה חסרת כוחות..בוכה דמעות, דמעות ועוד דמעות שלא מפסיקות לצאת שרק יורדות ויורדות במורד לחיי מורחות את האיפור העדין שלי וגורמות לי להראות נורא.
אחרי שעתיים של האזנה לשירים של ג'סטין ובכי לא פוסק נעמדתי סוף-סוף על רגלי והסתכלתי על המראה "את זונה!!!" צרחתי על המראה מנסה להוציא את העצבים שלי על עצמי "את מכוערת,את טיפשה, אף אחד לא אוהב אותך תתאבדי!!" המשכתי לצעוק על השתקפותי במראה "את שמנה את צריכה למות!!! "ובלי לחשוב יותר מידי הלכתי לחדר האמבטיה שבחדרי מוציאה מהמגירה סכין גילוח ומחליקה אותו על עור ידיי בצורה לא נכונה שגרמה לחתכים קטנים על ידיי, חזרתי על הפעולה הזאת שוב ושוב עד שכבר לא היה עוד מקום על ידי שהתמלאו בדם.

פרק2:
עבר חודש מאז וכן כל יום אני רבה עם כל "החברות הטובות שלי" ואם יש משהו שלמדתי זה שאין דבר כזה חברות בכל הבית ספר חושבים שאני זונה,מתקשרים אלי ושואלים כמה אני לוקחת ללילה וכאלה.. אני רבה כל יום כל היום עם ההורים שלי והאחים שלי ואני לא יכולה לסבול את זה יותר אני בוכה שעות על גבי שעות.
חזרתי מבית הספר לאחר עוד יום של השפלות יודעת שממחר אני משוחררת מבית הספר לכל חיי,יודעת שאני צריכה ללכת לקולג' אבל לא רוצה יודעת שממחר יש לי הזדמנות להתחלה חדשה והיום יש מסיבה של כל השכבה ואותי הזמינו כזונה, כל מי שרוצה יכול להיות איתי במסיבה.. ברור שאני לא ילך.
הגיעה השעה להתכונן למסיבה אבל לא התחלתי לא רציתי ללכת למסיבה אימא נכנסה לחדר וכעסה עלי שאלה מה אני רוצה מהחיים שלי.. לאיזה קולג' אני רוצה ללכת ואני שבזמן האחרון אין לי כוח לכלום עניתי שאני לא יודעת ואימא ואני רבנו בפעם המי יודע כמה בחודש האחרון.
אבל מה ששבר אותי זה שהיא אמרה לי שהיא שונאת אותי,שאני צריכה למות,שהיא לא רוצה קשר אלי יותר בלי יותר מידיי מחשבה לקחתי את עצמי, את הטלפון שלי,סכין מטבח גדולה ומכתב התאבדות שכתבתי ויצאתי מהבית הולכת לאן שהרגליים שלי לוקחות אותי,למקום שבו אני יאבד את חיי.
ממשיכה ללכת ובינתיים שומעת בפעם האחרונה את קולו המלאכי של ג'סטין יודעת שאני מאכזבת אותו ויודעת שאני יגרום לו לכעוס על עצמו שהוא להצליח להציל אותי אבל יודעת שאין לי למה לחיות אף אחד לא אוהב אותי,לא רוצה אותי ,אני לא חשובה לאף אחד חוץ מג'סטין אבל הוא יכול לדאוג לי כשהוא לא מכיר אותי, יודעת שאם אמשיך לחיות כנראה אני יגור ברחוב מאחר שאפילו משפחתי כבר לא רוצה אותי…יודעת שמגיע לי למות
בלי שמתי לב הגעתי לפארק בקצה השני של העיר המשכתי ללכת ולפני התגלה אגם שומם בסופו של הפארק והחלטתי שאני רוצה למות שם.. לקחתי את הסכין וחתכתי את ידיי את רגליי את הבטן שלי והמשכתי לבכות נעמדתי על רגלי בכוחות האחרונים שלי מכוונת את הסכין לכיוון הלב שלי ולאחר כמה שניות את מקרבת אותה אל ליבי.
_נקודת המבט של ג'סטין_
יצאתי מהבית שלי לכיוון האגם שלי,טוב הוא לא בדיוק שלי אבל זה המקום היחיד ששם אני יכול להסתתר מכולם,טוב אני מאושר בחיים שלי אבל לפעמים אני צריך שקט.
פרק3:
נכנסתי לפארק והמשכתי ללכת עד שהגעתי לספו ראיתי ילדה מלאה בחתכים על כל גופה ובוכה נעמדת בשארית כוחותיה על הרגליה וראיתי אותה מכוונת סכין גדולה לליבה.
בלי לחשוב יותר מידי רצתי אליה וחיבקתי אותה מאחורה לוקח מידיה בעדינות את הסכין ומניח בצד סובבתי אותה לכיווני שאני יוכל לראות מי זאת וראיתי ילדה, היא הייתה הבן אדם הכי יפה בעולם למרות של האיפור שנמרח לה ועיניה האדומות מדמעות למרות החתכים על כל גופה היא הייתה הכי יפה
במהירות הרמתי אותה לרצתי לביתי כשהפאפרצי אחרי מצלמים ושואלים שאלות.
נכנסתי לבית והנחתי אותה על הספה והתקשרתי להזמין אמבולנס.
אחרי שהזמנתי אמבולנס התקשרתי לאימא שלי:
ג'סטין: היי אימא
פטי: היי ג'סטין
ג'סטין:אימא אני מצאתי ילדה שניסתה להתאבד והיא מלאה בחתכים והתקשרתי להזמין אמבולנס את יכולה לבוא אלי לחכות לאמבולנס?
פטי: ברור חמש דקות אני אצלך.
אחרי חמש דקות אימא נכנסה לבית ואחריה הפרמדיקים הם העלו אותה לאלונקה ולקחו אותה באמבולנס אני ואימא נסענו אחריהם.
_לאחר כמה שעות נקודת המבט של סופיה_
התעוררתי בחדר לבן שאני תשושה ,מיד הבנתי שהאיש מהפארק הציל אותי.
לא ידעתי מי הוא האיש מהפארק.
לפתע נפתחה הדלת והגיעה אלי איש בחלוק לבן ולידו אישה לבושה במדי אחות הם בדקו אותי ואז שאלו "איך קוראים לך?" "סופיה" עניתי בקול צרוד ותשוש" את יודעת למה את כאן?" שאל הרופא "כי ניסיתי להתאבד אבל אני מבינה שלא הצלחתי" אמרתי במבט עצוב אוקיי "מתוקה אני הולך לקרוא למי שמצא אותך הוא סרב ללכת עד שיפגוש אותך" אמר הרופא ויצא מחדר והאחות בעקבותיו.

פרק 4:
כעבור כמה דקות נפתחה הדלת ובכניסה ראיתי את ג'סטין ועל בגדיו היה דם הוא חייך חיוך גדול ונכנס לחדר שפשפתי את עני כמה פעמים מתקשה להאמין למראה עיניי "יופי ועכשיו אני מדמיינת שג'סטין ביבר נכנס לחדר שלי אני לגמרי משוגעת" אמרתי "את לא מדמיינת חמודה" אמר "יופי ואני גם שומעת קולות" אמרתי בניסיון לצאת מהפנטזיה שהאיידול שלי הציל אותי מהתאבדות תרתי משמע "איך קוראים לך?" שאל בקולו המלאכי "סופיה ג'ונסון" עניתי התחלתי לבכות "היי, הכל בסדר? למה את בוכה?" שאל "א.. אני.. אני בליברית" עניתי תוך כדי דמעות "הווו… אל תבכי "אמר בקול מנחם ונתן לי חיבוק.
כשנרגעתי שאל "איפה המשפחה שלך?" שאל "בבית" עניתי בפשטות כשאני מרגישה את הדמעות עומדות בגרוני,חונקות אותי .. "למה הם לא פה?" שאל "כי הם שונאים אותי "עניתי בקול קר חסר רגשות ומספר דמעות מצאו את עצמן על הלחי שלי "הם לא שונאים אותך.. את מדהימה איך אפשר בכלל?" אמר "הם אמרו לי שהם שונאים אותי,שהם לא רוצים איתי שום קשר ושהם רוצים שאני יעוף מהבית" אמרתי ועוד מספר דמעות פרצו את המחסום שלי ונחתו על לחיי "אומיגד מתי זה קרה?" שאל "היום" עניתי מבלי לפרט יותר מידי "בגלל זה ניסית להתאבד?" שאל "לא, לא רק אני כבר חודש רבה עם ההורים שלי ועם המשפחה שלי אין לי חברים וכולם חושבים שאני זונה כי יש עלי שמועות בבית ספר.. כולם שונאים אותי אין לי אף אחד ואת האמת אני מבינה אותם גם אני שונאת את עצמי" אמרתי והשפלתי את ראשי "אני אוהב אותך ואני מבטיח לך שהכול יהיה בסדר וברגע שישחררו אותך אנחנו נלך לבית שלך ניקח את הדברים שלך ואת תגורי אצלי אני מבטיח שבכל יהיה בסדר" אמר" תודה ג'סטין" אמרתי "אז בת כמה את?" שאל "17" עניתי ואז נכנס הרופא ואמר לי שאני ישתחרר בעוד חצי שעה.
אחרי חצי שעה כבר הייתי בדרך לבית שלי לקחת את הדברים שלי ולהתחיל חיים חדשים בבית של ג'סטין (?)
דפקתי על הדלת שלוש פעמים והיא נפתחה מאחוריה עמדה אימא שלי "מה את עושה פה? אני אמרתי לך לא לחזור לכאן" אמרה "באתי לקחת את הדברים שלי" אמרתי ובלי לחכות לתשובה נכנסתי לבית ועליתי במהירות במדרגות כשג'סטין שהיה קצת בשוק מהסיטואציה עוקב אחרי לחדר לקחתי ארבעה מזוודות והכנסתי לתוכן את כל הדברים שלי וכשסיימתי ג'סטין עזר לי להעלות אותן למכונית שלו והחל לנסוע לכיוון הבית שלו.
הנסיעה עברה בשתיקה נעימה וכשהגענו לבית שלו הוא עשה לי סיור בבית הפאקינג ענק שלו ואז הוביל אותי לחדר הצמוד לחדר שלו כשנכנסתי לחדר שלי וראיתי אותו בפעם הראשונה חייכתי חיוך גדול.
פרק 4:
קירות החדר היו בצבע לבן חוץ מקיר אחד שהיה בצבע סגול לילך,החדר היה ענק,והיה בו שני דלתות המובילות אחת לחדר האמבטיה שלי ואחת לחדר הארונות שלי.
התיישבתי על המיטה,ואוו היא נוחה חשבתי לעצמי "אני מניח שאת רוצה לנוח?" שאל ג'סטין אחרי שהעלה את המזוודה האחרונה לחדר שלי "כן אני אשמח" אמרתי והוא מיד פנה לצאת מהחדר "ג'סטין" קראתי בשמו לפני שהוא יצא מהחדר והוא הסתובב אלי "תודה" אמרתי והוא חייך חיוך גדול ויצא מהחדר נשכבתי במיטה ולאחר זמן קצר כבר שקעתי בחלום.
_נקודת המבט של ג'סטין_
ואוו היא יפה כלכך,וחכמה ומדהימה חשבתי לעצמי שיצאתי מחדרה לכיוון המטבח במטרה לאכול.
הגעתי למטבח ובזמן שהוספתי דגנים לקערה מצאתי את עצמי חושב על סופיה.. שוב, אני לא מבין מה גרם לה לרצות להתאבד.
ישבתי מול מסך הטלוויזיה במשך שלוש שעות אבל לא באמת ראיתי טלוויזיה ראשי היה עסוק במחשבות על סופיה איך אני אמור לנהל את הקרירה שלי כשאני דואג לעוד משהו?למה היא ניסתה להתאבד? אני יכול לשאול אותה על הניסיון התאבדות או שאסור בגלל הטראומה?מה עם השמועות שהיו על זה שמשהי גרה איתי בבית? מותר לי לפרסם את הסיפור שלה בשביל שלא יהיה שמועות? שמעתי צעדים מגיעים מכיוון המדרגות וראיתי את סופיה יורדת במדרגות בשקט שערה היה אסוף בקוקו גבוהה והיא לבשה בגדי בית נוחים "סופיה" קראתי בשמה והיא הסתכלה עלי "כן(?)" היא חצי שאלה חצי אמרה "בואי" אמרתי לה והיא הגיעה והתיישבה לידי בספה "אני יכול לשאול אותך שאלה?" שאלתי "כן" אמרה "את לא חייבת לענות עליה אם את לא רוצה" אמרתי אבל היא קטעה אותי "נו.. דבר" אמרה וצחקקה קצת אוי אלוהים יש לה צחוק מושלם "למה ניסית להתאבד?" שאלתי בצורה ישירה… ישירה מדי "כי לא נשאר לי בשביל מה לחיות" היא אמרה והרכינה את ראשה "מה זאת אומרת?" שאלתי "הייתי סוג של מאושרת עד לפני חודש ואז הילדים בבית ספר גילו משהו והתחילו להיות עלי שמועות וניסיתי להראות שזה לא משפיע עלי אבל זה לא עזר, אף פעם לא היה לי חברים ואחרי השמועות אנשים כבר הפסיקו להעמיד פנים שהם חברים שלי, כשהייתי חוזרת הביתה הייתי רבה עם ההורים שלי והאחים שלי כדי לפרוק את העצבים ואז אחרי זה הייתי בוכה שעות אני לא יכולה לתאר לך כמה וכשזה הגיעה למצב שהמשפחה שלי אומרת לי שמגיע לי למות.. אז הבנתי שאולי הם צודקים אולי באמת מגיע לי למות "
פרק 6:
הייתי מופתע ממש מופתע.. המשפחה שלה שאמורה לתמוך בה כשאף אחד אחר לא דווקא גרמה לה לרצות להתאבד? זה פשוט לא יאמן..
_נקודת המבט של סופיה_
אני לא מאמינה שנתתי למשהו שאני מכירה שעה בלחץ לחדור מתחת לעור שלי, טוב לא בדיוק שעה אבל במציאות אני מכירה אותו שעה. אבל משום מה הרגשתי שאני כן יכולה לסמוך עליו.. אני לא יודעת אני פשוט יכולה,וזה גם עשה לי טוב שסוף סוף הורדתי את האבן הזאת מהלב שסוף סוף יכולתי להיות אמיתית ולא לשים חיוך מזויף לגמרי ולומר שהכול בסדר כשהכול ממש לא.
ישבנו ככה כמה דקות כל אחד במחשבותיו ואף אחד לא הוציא מילה, אולי הוא חושב שאני משוגעת? אולי הוא פוחד מימני עכשיו? אולי הוא לא יכול להתמודד עם זה? אוף למה הייתי חייבת להיות אמיתית כל כך?! למה לא יכולתי לשמור משהו בבטן?!
"הכל בסדר?" שאלתי כשכבר היה בי את האומץ לעשות זאת "אממ.. כן פשוט לא חשבתי שמשהו יכול להרגיש ככה" הוא אמר "אתה לא צריך להתנהג כאילו אני בן אדם מיוחד או משוגעת אני בן אדם רגיל פשוט הייתה לי מעידה חד-פעמית" אמרתי וראיתי את פניו משנות הבעה מלחוצות להקלה "אז.. איפה את לומדת?" שאל בניסיון לפתוח שיחה חדשה והרבה פחות מוזרה "את האמת שהיום סיימתי בית ספר ובעוד חודשיים אני מתחילה קולג' " אמרתי "ואוו ,יפה, יש לך כיוון? כאילו לאיזה קולג' את רוצה ללכת?" שאל "אהה לא,אין לי מושג אבל אני ישמח אם תעזור לי לבחור זה יהיה נחמד" אמרתי "ברור" ענה לי "תודה" אמרתי "אין בעד מה" אמר ושנינו פרצנו בצחוק לא מוסבר כזה.
"את האמת אני קצת רעבה" אמרתי אחרי חצי שעה שאני וג'סטין ישבנו ודיברנו בסלון "ואי גם אני" אמר "רוצה פיצה?" הוסיף "אני אשמח "אמרתי והוא התקשר והזמין פיצה ואז חזר לסלון.
"ג'סטין" אמרתי כשהתחלנו לזלול את הפיצה שכבר הגיעה "אממ.. " אמר ג'סטין כשהוא לועס את הפיצה שלו "אני מתכוונת למצוא עבודה ולחזיר לך לגבי כל ההוצאות שאתה מוציא עלי" אמרתי והוא פרץ בצחוק "לא את לא" אמר "כן אני כן" אמרתי "ממש לא את זוכרת אני ג'סטין ביבר,אליל הבנות,זמר פופ מצליח,דוגמן, מנגן על כל מיני כלים מושלם" אמר וקטעתי אותו "לא לעוף נשמה" "את בליברית את אמורה לדעת את זה יותר טוב מימני,לא?" שאל "כן אבל.." "אבל מה?" "אבל אני לא מרגישה בנוח שאני חייה על חשבונך" אמרתי
פרק7:
"אויש זה לא מזיז לחשבון בנק שלי" הוא אמר "אבל אני מרגישה כאילו אני מנצלת אותך או משהו" אמרתי " אבל אני יודע שאת לא" "נו.."אמרתי אבל הוא קטע אותי "אין סיכוי שבעולם שאת מחזירה לי כסף זה מספיק לי שאת גרה איתי ומארחת לי חברה" הוא אמר וצחקוק נפלט מפיו "מה שתגיד" אמרתי.
בערב ג'סטין אמר לי שהוא מזמין כמה חברים הסכמתי (כאילו שיש לי בררה זה הבית שלו).
עליתי לחדר שלי ונכנסתי למקלחת כשיצאתי לבשתי חולצה שחורה עם הדפס של אינפיניטי לבן עליו ושורט בהיר ומתחתיו גרביון שחור אטום ומגפונים שחורים ומעל כל זה סריג פתוח שנמשך עד אחרי סוף השורט.
אפרתי את פני במעט מייקאפ,את עניי במעט מסקרה,את שפתיי במעט אודם ורדרד ואת לחיי בסומק אפרסקי שמבליט את תפוחי לחיי.
וירדתי לכיוון הסלון ג'סטין כבר הניח על השולחן מספר בירות וגם כמה נשנושים בדיוק אז הייתה דפיקה בדלת וג'סטין הלך לפתוח בכניסה לבית עמדו שישה גברים,חמישה נשים ושני ילדים בן ובת.
את רובם אני הכרתי אלה היו:פטי,ג'רמי,ג'קסון,ג'זמין,סקוטר,ראיין,צ'אז, כריסטיאן,אלפרדו,ראיין גוד,קייטלין,ויעל ועוד שני בנות שלא הכרתי.
"היי" אמרתי "סופיה תכירי אלה.." "אני יודעת מי אלה אתה יודע בליבריות וזה.."קטעתי את ג'סטין "את בליברית?" שאל אלפרדו "יאפ" עניתי "רק מי אלה הבנות שעומדות לידי צ'אז כריסטיאן?" "ואוו קריפי מה שהבנות האלה יודעות" אמר צ'אז "איזה בנות?" שאלתי "הבליברס,אהה ואלה הן אשלי.." אמר והצביע על בחורה בלונדינית שעמדה לידו והידיים שלהם שלובות זו בזו "אשלי היא החברה שלי" אמר בגאווה צ'אז "וזאת חברה שלי קייט" אמר כריסטיאן והצביע על בחורה בעלת שער חום כהה "נעים להכיר בנות" אמרתי "גם אותך" ענו פה אחד.
אחרי שישבו ודיברנו במשך חצי שעה ראיין שאל " לא חם לך עם הארוך הזה?" לא ידעתי מה לומר כאילו היה לי חם אבל לא רציתי שהם יראו את החתכים שלי ראיתי את ג'סטין שנהיה אדום ממבוכה "ראיין אתה פשוט חסר טאקט" אמר ג'סטין "לא ג'סטין זה בסדר" אמרתי והורדתי את הסוודר שלי ככה שנשארתי עם החולצה הקצרה "את בטוחה?" שאל ג'סטין " כן" עניתי ושמתי את ידיי מול פניהם "אני הייתי חותכת" אמרתי הם שתקו הייתי מוכנה לכל מבטי הרחמים ולכל השאר.
פרק 8:
"תירגעו זה הייתה מעידה חד פעמית שלה אני בטוח" אמר ג'סטין והם עדיין לא הוציאו מילה.
אחרי כמה דקות שנראו כמו נצח ראיין שאל "אז אתם רוצים לצאת היום?" "אמממ כן דווקא מתאים לי" אמר כריסטיאן "גם לי" אמר צ'אז "אוקיי" אמרה קייטלין "גם אנחנו" אמרו אשלי וקייט "סופיה?" שאל ג'סטין "אני לא יכולה" אמרתי "למה?" שאל ג'סטין "כי אני קטינה לא יכניסו אותי" עניתי "את עם ג'סטין ביבר ברור שיכניסו אותך" אמר "לא משנה בכל מקרה אני לא כל כך רוצה ללכת" אמרתי "טוב סורי ברווס אבל אני נשאר עם סופיה" אמר ג'סטין ואני הסתכלתי עליו במבט מופתע וכך כולם "ג'סטין(?)" חצי אמרתי חצי שאלתי "מה?" שאל "אתה יכול לצאת" אמרתי "ולהשאיר אותך לבד? אצלי בבית? ביום הראשון? בחיים לא" אמר ג'סטין וצחקתי.
כולם הלכו חלק יצאו לבר וחלק הלכו לביתים השעה הייתה 00:00 "בא לי לראות סרט" אמר ג'סטין "אוקיי איזה?" שאלתי "אההה המסור" אמר "היית מת" אמרתי "למה?" שאל "כי אני מפחדת" עניתי "אל תפחדי אני פה" אמר ועשה לי פאפי פייס "אתה יודע לשכנע" אמרתי וגלגלתי את עיניי "זה אומר כן?" שאל נרגש "כן נוו לפני שאני יתחרט" "יאיי" אמר ומחא כפיים בזמן שהוא רץ לטלוויזיה ושם את הסרט "טוב אני חדשה פה אז איפה הפופקורן שאני ילך להכין לנו" אמרתי "אני ילך להכין תישארי פה" אמר " טוב" אמרתי והוא הלך אחרי חמש דקות חזר עם דלי פופקורן ענק מלא פופקורן שני חטיפי שוקולד,בקבוק מיץ תפוזים ושני כוסות "למי כל האוכל הזה?" שאלתי "לי ולך" ענה "אתה לא חושב שזה הרבה, הרבה מידי" שאלתי "נעע אני רעב" אמר "טוב".
ראינו את הסרט וכשהוא נגמר הייתי עייפה אז הלכתי לישון.
בבוקר למחרת התעוררתי ב10:00 בבוקר וירדתי למטה.
לא ראיתי את ג'סטין אז חשבתי שהוא כבר יצא או משהו , הכנתי לעצמי נס קפה ושתיתי אותו כאשר אני מתעדכנת קצת מה קרה בזמן שישנתי.
אחרי חמש דקות ג'סטין ירד במדרגות "בוקר טוב" הוא אמר עם החיוך הכל כך יפה שלו " בוקר" אמרתי "יש לך תוכניות להיום?"שאל "אהה בעיקרון אני רוצה לחפש לעצמי קולג' היום ואתה יודע להירשם" אמרתי "מגניב את רוצה שאני יעזור לך?כאילו אין לי משהו מיוחד היום" אמר "זה יהיה נחמד" אמרתי.
אחרי שאכלנו ארוחת בוקר וכל אחד נכנס להתקלח והתארגן ישבנו שנינו בחדר שלי על המיטה עם המחשב ונכנסנו לאתרים של כל מיני קולג'ים.
פרק9:
קראתי על כל המועדונים שיש בכל קולג' ובסוף החלטתי ללכת לאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס למועדון תקשורת.
"טוב השעה רק12:30 את רוצה לעשות משהו?" שאל "למען האמת אני צריכה ללכת להירשם לקולג' הזה" אמרתי "אז בואי אני יסיע אותך" אמר "טוב אני רוצה להתארגן" אמרתי "אין בעיה" אמר ונשאר לשבת "ג'סטין אני רוצה להתארגן" חזרתי על דברי "נו אז תתארגני" אמר "אבל אתה בחדר שלי" אמרתי "אהה חח שחכתי שזה החדר שלך" אמר ויצא בחיוך.
כשסיימתי להתארגן ירדתי למטה ראיתי את ג'סטין בטלפון "אני מוכנה" אמרתי והוא קם ויצא לבחוץ כשאני בעקבותיו נכנסנו לפרארי הלבנה שלו והוא נהג במשך רבע שעה על שהגענו לקולג'.
נכנסתי בשערי הקולג' כשג'סטין אוחז בידיי כדי שלא אהיה לחוצה.
אחרי שתי דקות של הליכה לפי השלטים נכנסנו לבניין גדול ולבן שהיה כתוב עליו באותיות גדולות "הנהלת הקולג'" כשנכנסנו בדלת כל המבטים הופנו אלינו ונסינו להתעלם,הלכנו לכיוון הדלפק שהיה במרכז החדר הגדול וביקשתי טופסי הרשמה.
כשנכנסנו הביתה חזרה ג'סטין הציע שנכנס לבריכה אז עליתי לחדר שלי ושמתי את הבגד ים השחור שלי שיושב עלי טוב.
יצאתי לחצר כשאני רואה את ג'סטין כבר בבריכה "למה לא חיקית לי?" שאלתי "חיקיתי לא באת" ענה ואני פרצתי בצחוק וככה גם הוא,נכנסתי לאט למים בהתחלה הכנסתי רק את הרגלים ואחר כך את הגוף ובסוף את הראש אני וג'סטין שחקנו עם הכדור ים מסירות ואז עשינו תחרות שחייה ואז פשוט סתם ישבנו במים היה ממש כיף.
בערב בערך בשעה שש כבר התחיל להיות קר אז יצאנו מהבריכה וג'סטין הציע שנתארגן ונזמין חברים אני כמובן אמרתי שאני ישמח הם היו ממש נחמדים אתמול.
אני עליתי להתקלח ולהתארגן וכשסיימתי ירדתי למטה והם כבר הגיעו.
היי מתי הגעתם?" שאלתי "עכשיו" ענו ביחד קייטלין וכריס "יפה,איפה ג'סטין?" שאלתי "פה" שמעתי צעקה וראיתי את ג'סטין בא מכיוון המטבח עם ארבע בקבוקי בירה בידיו.

פרק 10:
הבנים החליטו לשחק באקסבוקס וכשהם התחילו הם ממש התעלמו מאיתנו הבנות אז החלטנו לעלות לחדר שלי לשיחת בנות.
"נו… יש לך מישהו?" שאלה אשלי ברגע שנכנסנו לחדר "אמממ לא אבל אני לא כלכך רוצה עכשיו את יודעת אני מתחילה קולג' " אמרתי "מה את הולכת ללמוד בקולג'?" שאלה קייט "תקשורת" אמרתי "איכסס אני שונאת תקשורת כולם שם מתנשאים לגבי מתמטיקה?" שאלה קייטלין "את האמת שנאת חיי מתמטיקה" עניתי ופרצנו בצחוק גדול.
"טוב אשלי ספרי עליך ועל צ'אז" אמרתי "אוקיי אנחנו ביחד חודשיים בעוד שלושה ימים ואני ממש אוהבת אותו" היא אמרה "מה לגביי קייט ואחי?" שאלה קייטלין "סתם רגיל" אמרה קייט שקצת הסמיקה "מה לגבי קייטלין וראיין?" שאלתי "רגיל" אמרה "טוב כל הסודיות הזאת שלכן משגעת אותי ספרו פרטים כבר!!"אמרתי מצחקקת "אין מה לספר כשהיה נספר" אמרה קייט "טוב" אמרתי.
אחרי חצי שעה שאנחנו צוחקות ומדברות על כל מיני דברים קייטלין אמרה "אני חייבת מחר ללכת לשופינג למה כבר שנים לא קניתי בגדים ועוד מעט חוזרים לקולג' וחייבים להתכונן עם מלתחה חדשה" "ואי כלכך מתאים לי" אמרה אשלי "ואי גם לי" אמרה קייט "מה איתך?"שאלה קייטלין "אין לי כסף" אמרתי "נו.. מה הבעיה? קחי מג'סטין כאילו שחסר לו" אמרה אשלי "נראה לך?! לא מספיק אני מתנחלת אצלו גם לקחת לו כסף?!" שאלתי "אויש נו זה לא מזיז לו ה100$ שתיקחי" אמרה "אין מצב אני מחר יחפש עבודה ויהיה לי כסף אני לא מתכוונת לקחת מג'סטין" אמרתי ואז ג'סטין נכנס "לקחת מימני מה?" הוא אמר "כסף, מחר אנחנו הולכות לשופינג ואין לסופיה כסף והיא מסרבת לקחת מימך" אמרה אשלי "מה?! בטח שהיא לוקחת כסף" אמר "לא אני לא" אמרתי "כן את כן, כבר דיברנו על זה" אמר "בקיצור אני לא " "בקיצור את כן,והזמנו פיצה והיא הגיעה אז בואו לאכול" אמר וכולנו ירדנו הבנות ירדו למטה מהר לחברים שלהם ואני וג'סטין ירדנו יותר לאט "אני שמח שככה התחברת איתי ועם החברים שלי" אמר ג'סטין "כן גם אני שמחה" אמרתי.
בזמן שאכלנו את הפיצה ישבנו לראות טלוויזיה וג'סטין החליט שבא לו לראות בובספוג.
כשסיימנו לאכול הבנים הציעו שנשחק אמת או חובה אז זרמנו איתם והתיישבנו במעגל סובבתי את הבקבוק ויצא שג'סטין שואל את קייט "אמת או חובה?" שאל "חובה" ענתה "חובה עליך לשתות בקבוק קולה שלם בלי לעצור" אמר אני הלכתי למטבח והבאתי בקבוק קולה והיא שתתה אותו בשלוק.
פרק 11:
סובבתי את הבקבוק שוב פעם ויצא שאני שואלת את ראיין "אמת או חובה?" שאלתי "חובה" ענה " חובה עליך לרקוד על הטרמפולינה של ג'סטין כשאתה לבוש בחזייה ובוקסר בלבד!" אמרתי וצחקתי רק מעצם הרעיון "טוב" אמר והלכתי לחדר שלי הוצאתי משם חזייה ונתתי לו הוא הוריד את בגדיו ונשאר רק עם בוקסר ועם החזייה שנתתי לו עכשיו הוא יצא דרך דלת הזכוכית שמפרידה בין הבית של ג'סטין והחצר שלו והלך לטרמפולינה,ג'סטין שם שיר באייפון וחיבר אותו לרמקולים (את LOLLY שלו כי זה ג'סטין) "יופי של אהבה עצמית ג'סטין!" צעק עליו ראיין "איך אפשר לשנוא את הדבר הזה?!" שאל בציניות והרים את החולצה אומיגד נהיה פה חם או שזה רק אני? "סופיה את מסמיקה" אמר ג'סטין אומיגד רק לא זה!!
כשראיין סיים לרקוד נכנסנו לבית סובבנו את הבקבוק ויצא שאשלי שואלת את קייטלין "אמת או חובה?" שאלה אשלי "חובה" ענתה קייטלין "חובה עליך למרוח שוקולד על הבטן של ראיין ומעל קצפת וללקק" "מה אני אשם שנפל עליה החובה?!?" שאל "אתה חבר שלה.. לא היית רוצה שהיא תעשה את החובה הזאת עם משהו אחר" אמרה "נכון" ואז קייטלין עשתה את החובה שלה לאחר מכן עשינו עוד כמה סיבובים של אמת או חובה ואז כבר נהיה מאוחר אז כולם הלכו לביתים שלהם ואני עליתי לחדר שלי התארגנתי לשינה והלכתי לישון.
בבוקר התעוררתי ב10:00 והתחלתי להתכונן ללכת עם הבנות לקניון ב10:30 ג'סטין נתן לי את המפתחות של הפרארי הלבנה (כן,יש לי רישיון) ו500$ ויצאתי לכיוון הקניון.
חניתי בחניית הקניון ואחר כך נכנסתי,הלכתי לכיוון סטארבאקס,שם קבעתי עם הבנות.
הן ישבו שם סטארבאקס וחיכו לי,התיישבתי גם אני והזמנו כולנו "אני רוצה אייס קפה ומאפה שוקולד אישי" אמרה קייטלין "אני רוצה אייס וניל ומאפה אוכמניות אישי" אמרה אשלי "אני רוצה מילקשייק תות בננה ומאפה וניל אישי" אמרה קייט "ואני רוצה מילקשייק פרות יער ומאפה וניל" אמרתי למלצרית והיא הלכה "תקשיבו אני חייבת עזרה" אמרה אשלי "שוט" אמרנו כולנו יחד "אני וצ'אז שלושה חודשים ביחד והוא ניסה לרמוז לי כבר כמה פעמים שהוא רוצה שנשכב אבל התעלמתי ואתמול ישנתי אצלו והוא ממש כמעט השכיב אותי בכוח ואני לא כלכך רוצה לשכב כי אני לא כזאת זורמת ששוכבת עם כל גבר שני שהיא רואה וזה לא תהייה הפעם הראשונה שלי אני פשוט לא רוצה ולא יודעת מה לעשות" אמרה "עם כמה שאני לא מבינה בעניינים כאלה,כי אף פעם לא היה לי חבר ואף פעם לא שכבתי עם מישהו, אני חושבת שאת צריכה להסביר..
פרק 12:
להסביר לו" המלצרית בדיוק הגיעה והביאה לכל אחת מה שהיא הזמינה המשכנו לדבר על כל מיני דברים בזמן שאכלנו ושתינו כשסיימנו שילמנו ויצאנו.
נכנסנו ל24/7 וקניתי שם שתי שורטים אחד בהיר ואחד כהה וגופיה לבנה עם הדפס של נשיקה עליה,נכנסנו לעוד כמה חנויות וקניתי המון בגדים.
אחרי זה נכנסתי עם הבנות לקנות קצת איפור במאק קניתי מסקרה חדשה כי שלי נגמרה ,BB קרם ואודם ורוד קצת כהה אבל ממש יפה.
אחר כך נכנסנו לחנות של ואנס וקניתי ואנס שחורות שרציתי מלא זמן.
ובסוף הבנות שכנעו אותי ונכנסנו לויקטוריה סיקרט והמוכרת בחנות נגשה אלינו "אתן צריכות עזרה?" שאלה "כן,אנחנו צריכות חזיות פוש אפ לבנות ושחורות" אמרה קייטלין והמוכרת הובילה אותנו לחלק המיועד לחזיות פוש אפ בחנות כל אחת לקחה חזייה שחורה ולבנה במידה שלה אני לקחתי 80C אחר כך נגשנו לחלק של התחתונים וקניתי חוטיני תחרה לבן ושני בוקסרים אחד לבן אחד שחור ושילמתי.
כשסיימנו הייתה השעה 15:00 אז נפרדתי לשלום מהבנות ונסעתי חזרה לבית שלי ושל ג'סטין בפרארי הלבנה.
ברגע שנכנסתי בדלת קראתי לג'סטין אבל הוא לא ענה שיערתי שהוא הלך לחבר או לפגישת עבודה או משהו.
עליתי לחדר שלי ושמרתי את כל הקניות לאחר מכן ירדתי למטבח וביקשתי מהשף לבשל לי משהו לאכול כי אני לא יודעת לבשל.
בדיוק ברגע שהתחלתי לאכול ג'סטין נכנס לבית "היי" אמרתי "היי" ענה לי "איפה היית?" שאלתי "אצל סקוטר" ענה "משהו הולך לקרות?!" שאלתי בצעקה של התלהבות "כן כנראה אנחנו יוצאים לבליב טור" ענה "אומיגד!!! מתי?" שאלתי "בעוד משהו כמו שנה" עניתי "יפה,אהה ג'סטין אני צריכה לבקש משהו וקצת לא נעים לי" אמרתי "תבקשי" ענה "טוב,אתה מכיר את העיתון VOUG? אני מתחננת שתסדר לי ראיון עבודה שם הם מחפשים מישהי למדור אופנה ואני כלכך רוצה את העבודה הזאת" אמרתי "ברור יש לי את הטלפון שלהם כי הם עושים לי מלא ראיון אני יתקשר" אמר והוציא את הטלפון שלו והקליד מספר לאחר מכן הוא הלך לצד.

פרק 13:
_נקודת מבט של ג'סטין_
"היי לורה" אמרתי כשמנכ"לית העיתון VOUG ענתה לטלפון "היי ג'סטין ביבר" אמרה "תקשיבי,הידידה הכי טובה שלי,היא שמעה שאתם מחפשים מישהי למדור אופנה בVOUG? אני מבקש מימך שתקבלי אותה לראיון עבודה ובתור עסקה אם תקבלי אותה לעבודה אני מוכן שהיא תספק לכם הצצה קטנה על איך זה לגור איתי ואני מוכן גם שאתם תהיו אלה שמקבלים את כל החדשות הכי חמות עלי,אז מה את אומרת?" שאלתי "אני אומרת שתגיד לחברה הקטנה שלך להכין לי כתבה באורך עמוד לדוגמה ואם יש לה כישרון,סגרנו" אמרה "מעולה,ביי לורה" אמרתי "ביי ג'סטין" אמרה וניתקתי את השיחה.
"נו… יש לי ראיון עבודה?" שאלה "כן,היא אמרה שתכיני כתבה לדוגמה,ותקשיבי סגרנו שאם יש לך כישרון אפילו הכי קטן הם ייקחו אותך כי סגרנו שאת תספקי להם הצצה לחיים עם ג'סטין ביבר בבית וגם שהם יהיו אלה שנעבוד איתם זאת אומרת הם יהיו הראשונים לדעת הכל אז את בטוח תתקבלי יש לך כישרון אני בטוח" אמרתי "ואוו תודה ג'סטין" היא אמרה וקפצה עלי בחיבוק.
_נקודת המבט של לורה_
אומיגד איזה חמוד הוא!!!
"אז מתי הראיון?" שאלתי אותו "מחר בבוקר" ענה "את רוצה שאני יבוא איתך?" הוסיף ואי כן" אמרתי "סבבה" אמר "טוב ברשותך יש לי כתבה להכין למחר בבוקר אז תסלח לי אני הולכת לעבוד" אמרתי "ברור מאמי" הוא אמר.
את כל שאר אחר הצהרים ביליתי בכתיבת הכתבה.
בערב אני וג'סטין ישבנו בסלון וצפינו באקס פקטור "ג'סטין,משעמם לי לראות אנשים שחושבים שהם זמרים" אמרתי "אז מה את רוצה?" שאל "שאתה תשיר בשבילי" עניתי "רציני?" שאל "כן,נו..,מה הקטע בלגור עם ג'סטין ביבר ושהוא לא ישיר בשבילי?" עניתי "אויש" אמר "קדימה קדימה פחות לדבר יותר לשיר" אמרתי והוא התחיל לשיר לי את ATM.
כשסיים מחאתי כפיים "את יודעת לשיר?לנגנן?משהו?" שאל "כן,על העצבים,סתם לא" עניתי "טוב בואי" אמר ומשך אותי לחדר כלשהו בקומה העליונה "לאן אנחנו הולכים?" שאלתי את ג'סטין "תחכי ותראי" אמר

פרק 14:
בסופו של דבר הגענו לחדר והוא פתח את הדלת לפני התגלה חדר גדול קירותיו בצבע צהבהב במרכז החדר היה פסנתר כנף ענקי בצבע לבן ומסביב מלא גיטרות וחצוצרות בפינה החדר הייתה מערכת תופים ענקית ומהחדר יצאה עוד דלת שהובילה לאולפן הקלטות שיש לג'סטין בבית.
עמדתי בכניסה לחדר הענק הזה בזמן שג'סטין התיישב על כיסא הפסנתר "נוו את תבואי לשמוע אותי מנגן או לא?!" שאל "אני באה" עניתי והתיישבתי על כורסא שנמצאת בחדר.
ישבנו שם משהו כמו שעתיים שבהם ג'סטין לא הפסיק לנגן לי בכל מיני כלים ולשיר ואני נשבעת שנהניתי מכל רגע איך כבר נהייתי עייפה "ביי ג'סטין אני הולכת לישון" אמרתי והלכתי לכיוון חדרי.
בבוקר התעוררתי ב8:00 והתחלתי להתארגן בכל זאת בתשע בבוקר יש לי ראיון עבודה.
סיימתי להתארגן הייתי לבושה טופ קרופ ג'ינס וחצאית פרחונית גבוהה שנמשכה עד אמצע הירך שלי ונעלתי עקבים בצבע ורוד בהיר.
עמדתי בחנייה של בניין ענק עם שלט שעליו כתוב VOUG נכנסנו בלי בעיה כמובן אני נמצאת עם ג'סטין ביבר למה שלא יכניסו אותי?
נכנסתי ראשונה לתוך חדר הראיונות מיליתי טופס והגשתי את הכתבה לדוגמה שלי שאלו אותי כמה שאלות ויצאתי.
בהמשך היום ג'סטין היה צריך ללכת לסטודיו אז נסעתי לבית של קייטלין וכריס.
"היי קייטלין" אמרתי כשנכנסתי לבית "היי כריס" אמרתי כשראיתי אותו זרוק על הספה מול הטלוויזיה "היי סופיה בואי לחדר שלי" אמרה ועלינו לחדר שלה "היום הייתי בראיון עבודה למדור אופנה במגזין VOUG" אמרתי "ואי מדהים" אמרה "הם צריכים להודיע במהלך מי התקבלה יאו איך אני מקווה שזאת תהיה אני" אמרתי "היי בננות" אמר כריס בקול נשי כשנכנס לחדר "היי בנן" אמרה קייטלין "לא,פשוט לא קייטלין" אמרתי "אויש סתמי,את מאוהבת בי" אמרה "פחחחחחח היית מתה ימכוערת" אמרתי "מכוערת אחותך" אמרה "עם מקל לא הייתי נוגעת בך" אמרתי והיא זרקה עלי כרית ואני עליה והפכנו את זה למלחמת כריות.
בערב חזרתי לבית עליתי להתקלח אכלתי והלכתי לישון.

פרק 16:
עבר שבוע ואני וג'סטין מבלים הרבה ביחד וממש כיף לי איתו,אנחנו עושים מלא שטויות,הוא ממש חמוד אלי,ומצחיק,ומנגן ושר בשבילי,כאילו כמעט כל יום אנחנו יושבים כמה שעות 'בחדר מוזיקה' שלו מנגנים ושרים ומאלתרים ואנחנו רואים טלוויזיה ביחד וכל כך טוב לי איתו, כאילו, בבית אנחנו לא ביחד.
התעוררתי לקול הטלפון שלי שצלצל "הלו" אמרתי כשעניתי לטלפון "היי,סופיה ג'ונסון?" שאלה "כן" עניתי "היי מדברת אמיליה מעיתון VOUG" אמרה "כן,היי" אמרתי "התקבלת את מתחילה לעבוד מחרתיים בשמונה בבוקר" אמרה "אומיגד תודה" אמרתי "אין בעד מה מחרתיים בשמונה את פה" אמרה "כן,כן" עניתי "שיהיה לך יום טוב,ביי" אמרה "גם לך,ביי" אמרתי ,ניתקתי את השיחה והתחלתי לצרוח כמו משוגעת ואז יצאתי מהחדר ורצתי אל החדר של ג'סטין ודפקתי על הדלת הוא לא ענה אבל אני יודעת שהוא לבד ואי מנחשת שהוא לא ערום נכנסתי לחדר שלו בצרחות וקפצתי לו על המיטה "מה יש לך? משוגעת" אמר בקול צרוד לא לגמרי ער ודחף אותי עד שנפלתי מהמיטה "קיבלתי את העבודה בVOUG " אמרתי "יופי" אמר ג'סטין בעוד עיניו עצמות "רגע,מה?!?! קיבלת את העבודה?!" קפץ לאחר שנייה "כן" אמרתי "זה הכל בגללי" אמר "שקר" אמרתי "ברור שזה בגללי" אויש אל תחוש" אמרתי וירדנו לקומה למטה.
בזמן שאני וג'סטין אכלו את ארוחת בוקר נכנסתי לפייסבוק ולהפתעתי קיבלתי המון הודעות מחברי מהעבר הם כתבו שהם מצטערים ושהם אוהבים אותי וכל מיני כאלה אחרי שסיימתי עם הפייסבוק קיבלתי שיחת טלפון מאימא(?) "הלו(?)" עניתי בקול חשדני לשיחה "היי בת שלי,אני כל כך מתגעגעת,אבל אני שמחה לראות שהסתדרת ושאת גרה עם הבובר שלך" אמרה "זה ביבר,ואיך את פאקינג יודעת?!" טיפה הרמתי את קולי "מה זאת אומרת,ראיתי בעיתון,בטלוויזיה באינטרנט איפה לא?" אמרה "אני רוצה שנשלים אני אוהבת אותך ומתגעגעת כלכך" הוסיפה "הבנתי מה את רוצה,אל תתקשרי לפה יותר,אם תתקשרי אני יתקשר למשטרה, מובן?!" צרחתי ובלי לחקות לתשובה ניתקתי את השיחה "מי זה היה?" שאל ג'סטין "אימא שלי מסתבר שהשמועה שאני גרה כאן כבר הגיעה לכותרות ואימא שלי שמעה על זה והחליטה 'להיות נחמדה' אלי" אמרתי "אז למה צעקת עליה?" שאל "כי לפני כמה ימים היא אמרה לי שהיא לא רוצה לראות אותי,שמגיע לי למות,זרקה אותי מהבית ובמקרה אחרי שמתפרסם שאני גרה איתך היא מחליטה לחזור להיות בקשר איתי" אמרתי "נו.. אל תהיה תמים ג'סטין" אמרתי
בערב החלטנו כולנו לצאת למועדון לבשתי שמלה צמודה בצבע כחול שהגיעה לי עד אמצע הירך התאפרתי עשיתי מחליק ויצאנו.

פרק 16:
נסענו בארבע מכוניות:בראשונה אני,ג'סטין,קני,ראיין גוד ופרדו,בשנייה קייטלין, ראיין,אשלי וצ'אז,בשלישית כריס וקייט וברביעית דן,אליסון,סקוטר,יעל וקרין.
כן,כן יצאנו כולנו בשביל לחגוג את ההחלטה לצאת לבליב טור, וכן זה הצוות של הטור האחרון אבל ללא הרקדנים וזמרי הליווי יש איזשהו חוק לא כתוב בעסק הזה שאומר שצריך להחליף את הרקדנים וזמרי הליווי בכל טור חדש.
נכנסנו כולנו לאזור הVIP(בכל זאת ג'סטין ביבר והצוות)של המועדון THE WOODE .
המועדון היה כולו עץ,כלומר, הקירות היו מצופים בקורות עץ וכך גם התקרה, הרצפה הייתה עשויה פרקט,הבר היה כולו מעץ וגם כסאות הבר.
התיישבנו על הספות במתחם הVIP וכולם חוץ מימני הזמינו שוטים (אני לא אוהבת לשתות לא שניסיתי אי פעם)כולם שתו בשניות את השוטים שלהם וקמו לרקוד.
_נקודת מבט של ג'סטין_
כולם חוץ מימני קמו לרקוד,אני לא, לא היה לי מצב רוח לכלום,הייתי מבולבל בגלל סופיה,אני לא יודע מה עובר עלי,אני פשוט לא מסוגל להיות על ידה אבל בכל זאת מרגיש כאילו זה הדבר שאני הכי רוצה,כשאני על ידה אני מבולבל, הלב שלי פועם במהירות כמו אחרי ריצה ארוכה,הגוף שלי רוצה רק לחבק אותה חזק, כשאני לא על ידה אני מתגעגע גם אם אני דלת על ידה,רוצה אותה,צריך אותה.
_נקודת מבט של סופיה_
רוקדת,זזה לצלילי השיר שהתנגן ברקע,צמודה לעשרות אנשים שתויים ומיוזעים שנצמדים קרוב אלי ראיתי את ג'סטין קם ממקומו לראשונה הערב חשבתי שהוא רוצה לרקוד אבל במקום לבוא לרחבה לרקוד הוא התקדם לכיוון בחורה שחומת עור,גבוהה שהייתה לבושה בצורה ממש חשופה הוא דיבר איתה במשך מספר דקות ולאחר מכן נשק אותה אני הייתי המומה והפסקתי לרקוד עיניי התמלאו דמעות והרגשתי את ליבי נשבר לאלפי חתיכות.

פרק 17:
_נקודת מבט של ג'סטין_
אני לא יכול רק לשבת כאן בחוסר מעש אני חייב לעשות משהו, אבל מה? אני אוהב אותה? אני רוצה אותה? מה-לעזאזל-קורה-לי-?!?! גיבשתי תוכנית בראשי,חייב לדעת אם אני מרגיש אליה משהו.
נגשתי לאחת הבחורות שהיו בסביבה היא הייתה שחומת עור והיא הייתה לבושה חשוף,מה שאומר שאם לא ילך לי עם סופיה אני יוכל לפחות לשכב עם הבחורה פה, "היי,מה קורה?" שאלתי את אותה הבחורה "אני בסדר" היא אמרה "אני ג'סטין קודם כל" אמרתי "שונטל" אמרה אחרי כמה דקות של דיבורים נישקתי אותה,הנשיקה לא הייתה מיוחדת או משהו אבל היה בה משהו מיוחד:בזמן שנישקתי את שונטל במוחי רצו מחשבות על שאני מנשק את סופיה וכשזה קרה הנשיקה נהייתה יותר ויותר פראית והצמדתי אותה לקיר.
_נקודת המבט של סופיה_
עומדת במרכז הרחבה הבנות שמו לב שאני לא רוקדת והסתכלו אל הכיוון אליו אני הסתכלתי ראו את ג'סטין דוחף את הבחורה כלפי הקיר ומנשק אותה בפראות "בואי" אמרה קייטלין לקחה את ידי וגררה אותי לכיוון שרותי הבנות כשאשלי וקייט בעקבותינו.
"מה קרה?" שאלה קייט ברגע שכף רגלי דרכה בשרותי הבנות "ראית בעצמך" עניתי נזכרת במראה 'היפיפה' של ג'סטין מנשק את אותה בחורה שחומת עור הלבושה חשוף ודמעות נופלות על פני "את אוהבת אותו?" המשיכה אשלי "לא" עניתי במהירות "כן? אז למה את בוכה?"שאלה קייט ממשיכה את הבנות כאילו תכננו את כל השיחה הזאת לפני, שתקתי לא אמרתי מילה "את אוהבת אותו" ענתה קייטלין "אני לא!" צרחתי "אין לך מה לשקר לעצמך" אמרה קייט "אני לא" עניתי "אני לא מבינה מה פסול בלהודות שאת אוהבת?" שאלה אשלי "אין לי שום זכות לאהוב אותו,הוא יותר מידי טוב בשבילי" אמרתי.
"את מדהימה סופיה,תסתכלי על הגוף הקטן והרזה שלך בתוך השמלה הכחולה הזאת,תראי כמה את סקסית" אמרה אשלי "את מושלמת סופיה,תסתכלי על הפנים שלך,על עיניי הדבש המדהימות האלה,על האף הקטן והמושלם הזה,על השפתיים העבות והורדרדות האלה שכל גבר היה חולם לנשק" אמרה קייטלין כממשיכה את דבריה של אשלי "את מקסימה סופיה,תסתכלי על האישיות המדהימה שלך, על זה שכל מה שעברת בחיים גרם לך להיות חזקה,על החוכמה שלך" אמרה קייט "יודעות מה? רק הלילה תנו לי ליהנות,תנו לי להשתכר עד שאני ישכח מי הוא ג'סטין ומה זה כאב,מחר בבוקר נתמודד עם ההשלכות" אמרתי
פרק 18:
התיישבתי על כיסא הבר העשוי עץ והזמנתי שוט של וויסקי שהגיע שניות אחר כך בכוס צרה וגבוהה בלי לחשוב יותר מידי הצמדתי את הכוס לשפתי ולגמתי בפעם אחת את כל תחולת הכוס, המשקה החריף ירד בגרוני שורף אותו.
אחרי כמה שוטים של כל מיני משקאות שאני אפילו לא יודעת את שמם הבנתי לראשונה בחיי למה אנשים אוהבים להשתכר,קמתי מהכיסא לא לפני שלקחתי מהבר כוס זכוכית גדולה מלאה בוודקה ומיץ דובדבן ונכנסתי לרחבת הריקודים מרגישה שהאלכוהול מתחיל להשפיע עלי.
הרגשתי חופשייה,מאוד חופשייה,זזתי לצלילי המוזיקה,נצמדתי לאנשים שאני לא מכירה.
בשעה ארבע לפנות בוקר החלטנו ללכת הצוות החליט שה מספיק ושכדאי שנלך הביתה, הלכתי לכיוון המכונית של ג'סטין מתנדנדת מצד לצד בהשפעת האלכוהול ראיתי את ג'סטין ניגש אלי כשהוא אוחז בידו את ידה של הבחורה שחומת העור "היי סופיה" אמר ג'סטין " היי ג'סטין" אמרתי בקול הכי רגיל שיכולתי לגייס (מה שלא כלכך הלך לי) "תכירי זאת שונטל" אמר הצביע על הבחורה לידו "היי" היא אמרה "שלום" אמרתי "תגידי יש מצב שאתה לוקחת טרמפ עם כריס וקייט? אני רוצה ששונטל תבוא אלי ואין מקום ברכב" אמר "למען האמת שכחתי לומר לך אבל אני והבנות ישנות אצל אשלי היום" אמרתי "הו אז זה יוצא מצוין" אמר "כן, טוב אני הולכת לבנות אז ביי" אמרתי ועקפתי אותם מתקדמת לכיוון המכונית של ראיין "אל תשכח קונדום" לחשתי לאוזנו של ג'סטין והוא צחקק (הייתי חייבת להיות קצת מצחיקה וידידותית אחרת הוא היה חושב שאני מאוהבת בו, מה שבכלל לא נכון).
_נקודת מבט של ג'סטין_
אחרי שעשיתי הכירות קצרה בין סופיה (שאני עדיין מבולבל לגביה) לבין שונטל היא אמרה לי שהיא הולכת לישון אצל אשלי ואז היא לחשה לי באוזן "אל תשכח קונדום" הייתי חייב לזייף צחקוק כדי שהיא לא תחשוב שאני מאוהב בה,מה שבכלל לא נכון.
_נקודת מבט של סופיה_
"ראיין צ'אז, אני יודעת שה בקשה גדולה אבל אתם יכולים בבקשה לעבור לרכב של כריס אני והבנות צריכות לעשות שיחת בנות" אמרתי "כן, בטח" אמרו והלכו.