“?Hi, do you come here a lot” -פרק 3- המשך ל “החיים שלה משתנים”

זה היה יום שני בבוקר, סאלי התארגנה לבית
הספר, היא התקלחה, נעלה נעליים לבנות שתאמו למדים שלה, ציחצחה שיניים וסידרה את מערכת השעות שלה. סאלי סיימה לעשות את אחרון הדברים שהייתה צריכה לעשות בשביל להשלים את הבוקר שלה. ים רצה אל סאלי. "סאלי!!!-" ים עמדה לספר לסאלי שוב על אחד מהריבים שלה עם גל, אבל סאלי עצרה אותה לפני שהיא הספיקה להגיד מה אירע בריב "תגידי לאמא." סאלי אמרה והלכה בשלווה אל פינת האוכל, ששם הייתה צריכה להתקיים ארוחת הבוקר של המשפחה. כל המשפחה התיישבה כבר על הכיסאות, כולל ים שהספיקה לומר לאִמה מה גל עשה הפעם.
• • •
"אמא, את יודעת שסאלי החליטה לנסוע באוטובוס אחרי בית הספר במקום שאני אסיע אותה אחרי בית הספר?" יער אמר ללאה לה. "למה? היא עד כדי כך סובלת בנסיעות איתך?" לאה לה שאלה. "לא, בגלל שיער תמיד יוצא מהשיעורים שלו בשביל להסיע אותי, וזה די הורס את רצף הלמידה שלו" סאלי אמרה וציחקקה. "וואו, ממש מתחשב מצידך. אז איפה הרב קו שלך..?" לאה לה שאלה את סאלי. "אצלי" יער אמר ומסר את הרב קו של סאלי לסאלי. "תודה, יער" סאלי אמרה. "לא, תודה לך" יער אמר לסאלי.
• • •
"יאללה, אתם באים?" יער שאל את אלון, אביב ואת סאלי. "כן" הם ענו פה אחד. "אז יאללה, בואו" יער אמר ויצא מהבית. סאלי שמה את התיק שלה על הגב שלה ויצאה בעקבות יער, אלון ואביב עשו את אותו הדבר. "א-" אביב עמד לדבר אל אלון אבל אלון קטע אותו. "אין לך זכות לדבר אליי אחרי שכיסחתי אותך אתמול בלילה עם הכריות" אלון אמר. "מה, מה ,מה??? אתה ממש חמור, אה? אתה לא זוכר מי שכב על הריצפה מובס אתמול בלילה?" אביב הזכיר לאלון. "מה אתה רומז?" אלון שאל את אביב. "אני לא רומז, אני אומר שפירקתי אותך ואת אלמוג אתמול." "על מה אתה מדבר?? הורדנו אותך תוך שנייה" אלון צחק על אביב.
• • •
"אמא שלך בסוף הסכימה לך לישון אצלי?" יער שאל את אותו הנער שישב אתמול ליד סאלי במושבים האחוריים אחרי שאביב ואלון יצאו מהרכב שלו ונכנסו לבית ספרם. "כן, אמא שלי חששה בהתחלה שאני אעשה לעצמי בושות ואשתין במיטה שלך בלילה, אבל היא נזכרה שאני לא בן חמש…." יותם, חבר של יער אמר.
יער הזמין את יותם חברו לישון אצלו. "יש! אמא שלך מלכה!" יער אמר ליותם. "כן, אז תזכיר לי מתי להגיע אליך?" יותם שאל את יער. "חשבתי על אחרי בית הספר, אבל אתה כנראה צריך להתארגן, בגדים וזה…" יער אמר ליותם. "כן… אז מתי?" יותם שאל שוב. "בוא נעשה ככה, אחרי בית הספר ניסע לבית שלך, תתארגן ואז ניסע לבית שלי." יער אמר ליותם. "אוקי! סבבה!" יותם אמר.
• • •
"ביייי, יער" סאלי אמרה ליער ויצאה מהרכב שלו. "נתראה בבית" יער אמר לסאלי, היא נופפה לו ונכנסה לבית ספרה.
יותם המשיך להסתכל על הגב המתרחק של סאלי בזמן שיער נוסע לבית ספרם. "אתה יודע מה קרה לג'ינג'י?" יער שאל את יותם. 'ג'ינג'י' היה החבר שלהם, יער היה תמיד מסיע אותו בבקרים ביחד עם יותם. "אני די בטוח שהוא חולה, אתמול שדיברתי איתו הוא היה מצונן" יותם אמר.
• • •
סאלי נכנסה לכיתה שלה בשעה 7:50, חצי מהכיתה הייתה כבר בכיסאות שלהם. סאלי ישבה במקום שלה ושמה את התיק שלה על השולחן. "יו, סאלי" עמית התיישב במקום של טוהר, ליד סאלי. "מה יא מעצבן" סאלי ענתה לעמית. "מה מספר הפלאפון שלך?" הוא שאל. "לא רוצה להגיד לך" סאלי אמרה. "ככה סאלי?" עמית שאל את סאלי. "ככה" סאלי ענתה. "מעצבנת" עמית אמר. "ואתה חופר" סאלי אמרה. "וגם לא סלחתי לך על זה שהמורה צעקה עליי בגללך.." היא הוסיפה לומר. "מה?? את עדיין זוכרת לי את זה??" עמית שאל. "כן!" סאלי אמרה. "אז אל תסלחי לי" עמית אמר ומשך בכתפו. "בסדר" היא אמרה והפנתה את הפרצוף שלה לצד השני. "את מתכוונת להפסיק לדבר איתי?" עמית שאל את סאלי, סאלי לא ענתה לו. "נו באמת…" עמית אמר.
• • •
טוהר נכנס לכיתה ועצר מול המקום שלו כי עמית ישב שם. "כן…. אתה יכול לקום עכשיו" טוהר אמר לעמית. "בסדר.. קמצן…" עמית אמר וקם מהמקום של טוהר. "מה קשור קמצן?" טוהר אמר וגילגל עיניים, הוא התיישב במקום שלו. "בוקר טוב" סאלי אמרה לטוהר. "בוקר טוב, סאלי" טוהר אמר לה בחזרה, הוא הרגיש התרגשות מוזרה כזאת בבטן שלו כשענה לסאלי. "את מתכוונת להצביע לירין למועצת התלמידים?" טוהר שאל את סאלי. "יש בחירות למועצת התלמידים היום?" סאלי שאלה. "כן, לא ידעת?" טוהר שאל אותה, היא הנידה בראשה. "אה…. מה, התכוונת להתחרות גם?" טוהר שאל אותה. "לא יודעת… כאילו, זה נשמע מלהיב להיות במועצת התלמידים…. אבל לא הכנתי כלום….." סאלי אמרה בדיכדוך. "אני בטוח שתוכלי להיבחר גם אם לא הכנת בריסטול או נאום ארוך.." טוהר אמר לסאלי. "… אבל אף אחד לא יקח אותי ברצינות.." היא אמרה. "לא יודע מה לומר לך.. זאת באמת באסה שלא ידעת שזה היום.." טוהר אמר והסתכל על סאלי. "כן…." סאלי אמרה. "אבל תיגשי לבחירות בכל זאת…" טוהר אמר.
• • •
השיעור התחיל, המורה כתבה על הלוח בכתב בלון 'מועצת התלמידים'. "טוב, אז כפי שאתם יודעים, היום יש בחירות למועצת התלמידים. אני אקדיש חצי שעה לבחירות ולנאומים ואז נחזור לשיעור תנ"ך." מחנכת הכיתה אמרה, כל הכיתה מחאה כפיים ושרקה. סאלי נאנחה והסתכלה על הלוח. "אוקי.. אז מי רוצה לרוץ לבחירות?" המורה שאלה, ירין ועוד נער הרימו את ידם. "זהו? אז זה ניצחון טכני?" המורה שאלה, סאלי המשיכה להסתכל על הלוח בדיכדוך, ברגע זה היא מפסידה את ההזדמנות שלה להיבחר למועצת התלמידים. "לא" טוהר אמר. "אז גם אתה רוצה לרוץ לבחירות?" המורה שאלה את טוהר. "לא, סאלי רוצה." הוא אמר, סאלי בעטה ברגל של טוהר. "אוקי, אז יש לנו שלושה מתחרים." המורה אמרה. "מי רוצה להתחיל?" המורה שאלה את שלושת המתחרים, ירין הצביע "אפשר?" הוא שאל. "כן, וודאי." המורה אמרה ונתנה לירין את הבמה.
• • •
"אוקי…" ירין הדביק על הלוח את הבריסטול שהוא עבד עליו עד מאוחר, דף הנאום שכב לפניו והוא התחיל. "אני ירין ואני רוצה להתמודד לראש מועצת התלמידים ומקווה שתבחרו בי לראש המועצה. אני ילד אחראי ומשתדל לקיים את כל הבטחותיי. אני רוצה להיבחר כי אני חושב ויודע שאני יכול לתרום.
אני אקים וועדה שתסייר במהלך ההפסקות על מנת לפקח ולבדוק אם יש בעיות ואלימות מילולית ופיזית ולהביא את אותם תלמידים לבירור כדי לפתור את הבעיה ביניהם. וכך אסייע להפחתת האלימות בהפסקות.. תלמידים מהכיתות הגבוהות יחנכו תלמידים מהכיתות הנמוכות, יהיו להם כמו חברים, יסיעו להם בהכנת שיעורי בית ויפגשו לאחר הלימודים.
אם אני אבחר למועצת התלמידים אקים וועדה שתעזור לי לקיים את כל הבטחותיי."
ירין סיים את הנאום בקידה לקהל, כל הכיתה מחאה כפיים ושרקה. "ירין, ירין, ירין" כל הכיתה הריעה בקצב. ירין חייך אך הוא חיפש בעיניו מישהי אחת.
• • •
"מי הבא בתור?" המורה שאלה את המתחרים הנותרים. הנער השני שהתחרה למועצת התלמידים נעמד, היה לו שיער חום בהיר, עיניו היו חומות כהות ועורו היה בצבע חום סיינה. "אני, אם זה בסדר מבחינתך" הוא אמר והסתובב אל סאלי. "כן, ברור" סאלי אמרה. "אוקי" הוא אמר ונעמד על הבמה של המורה.
"היום זה יום בחירת מועצת התלמידים, ואני רואה את עצמי מתמודד ראוי וטוב לתפקיד.
מועצת התלמידים היא גוף נבחר של תלמידים שבא לעזור ולהחליט בעניינים שונים הקשורים לתלמידים.
אני רואה את עצמי מתאים לתפקיד ומבטיח לנסות לעשות שינויים לטובת כל תלמידי בית הספר:
א. להאריך את זמן ההפסקות.
ב. לטפל ולשפר את החצר המערבית.
ג. לדאוג שהמזגנים יפעלו בכיתות.
ד. להוסיף פעילויות חברתיות בחגים ואירועים שונים.
ה. לקיים קשר הדוק בין תלמידי הכיתות הגבוהות לנמוכות.
ו. לדאוג לשמור על ניקיון חצר בית הספר.
ז. לצבוע את קירות בית הספר.
ח. מגרש כדור רגל הולם בתחום בית הספר.
ט. ציוד חדש לאולם הספורט."
כל הכיתה הריעה אחרי כשהוא סיים את נאומו "אליעד, אליעד, אליעד" כל הכיתה הריעה, אליעד חייך וחזר לשבת במקומו.
• • •
"והאחרונה חביבה, סאלי." המורה אמרה, כל הכיתה הסתכלה על סאלי. "כן." סאלי נעמדה. "בהצלחה!" טוהר אמר לסאלי.
סאלי ניגשה אל הלוח והסתובבה אל הכיתה, היא לקחה נשימה עמוקה "אוקי, אני חייבת להגיד לכם שאני לא ידעתי שיום הבחירות היום," הכיתה חייכה. "אז לא היה לי זמן להכין נאום או בריסטול יפה כמו של ירין.., אבל יש לי את הלב שלי ואני אדבר ממנו." סאלי אמרה, היא עצמה עיניים והתחילה. 'על החיים ועל המוות' היא חשבה.
"אני חייבת לספר לכולכם כי יש לי חלום יחיד ומיוחד:
לאחד את כולנו לחברה אחת,
ואף ילד בודד לא ישב בצד.
כולם יחלקו סודות עם כולם.
כי עזרה הדדית ואחדות הזאת חשובה לכולנו,
וכולם ירצו להיות מאושרים כמונו.
אשאל אתכם שאלה: מה צריך כדי לשפר את איכות הלמידה שלכם? אהבה, תבונה וסובלנות.
אני אדאג שילד לא יפחד מילדים אחרים בגלל שטות מטופשת אלא שילך רגוע ושמח לבית הספר.
אלימות מילולית ופיזית לא תמצא אצלנו כי כבוד יהיה חלק מאיתנו.
אל תשכחו בכל יום, בכל שעה, דקה ושנייה
אני אתכם בכל צרה.
ובנוסף אם יש בעיה, פנו אלי
כי אצלי תדעו מה כדאי!
ברע ובטוב אני אתכם
אני כאן תמיד ובשבילכם!"
כל הכיתה עשתה רעש גדול, היא מחאה כפיים, תיפפה על השולחנות ושרקה. "סאלי! סאלי! סאלי!!" כל הכיתה אמרה בקצב. סאלי חזרה לשולחן שלה. "היית מעולה!!" טוהר אמר לסאלי. "תודה!!!!" סאלי אמרה לטוהר.
"אוקי!! כל הנאומים היו מעולים!! עכשיו הגיע הזמן להצביע." אמרה המורה, כולם הצביעו. "אני אספור בהפסקה את הקולות ואשלח בקבוצה של הכיתה את התוצאות, בהצלחה!" המורה אמרה והתחילה ללמד תנ"ך.
• • •
שיעור תנ"ך הסתיים, חצי מהכיתה יצאה להפסקה, סאלי בדיוק הכניסה את הציוד שלה לתיק כשכמה תלמידים התאספו סביב השולחן שלה. "סאלי," אחת הבנות אמרה "רק רצינו לומר לך שבחרנו בך למועצת התלמידים ואנחנו מקווים שתבחרי!" הנערה אמרה והתלמידים שהיו סביב השולחן שלה מילמלו בהסכמה. "תודה רבה!!" סאלי אמרה, התלמידים התרחקו ממנה. "רואה מה היית מפספסת אם לא היית ניגשת לבחירות?" טוהר אמר לסאלי בזמן שהם ירדו במדרגות לכיוון הקפיטריה. "כן! זה היה כל כך מדהים! הם אמרו לי שהם בחרו בי! והם היו חמישה!" סאלי אמרה בהתלהבות, טוהר חייך.
• • •
כל החבורה התיישבה בשולחן שבקפיטריה. "המורה שלחה את התוצאות של הבחירות כבר?" סאלי שאלה את ירין. "לא, היית ממש טובה היום!" הוא אמר. "תודה!" סאלי אמרה לירין. "לא בחרתי בך…" עמית אמר כדי לעצבן את סאלי, אבל היא התעלמה ממנו. "המורה שלחה את התוצאות!" ירין אמר לכל השולחן. "מי נבחר??" סאלי שאלה במהירות. "תופים" ירין אמר. "תגיד כבר!!" סאלי שאלה והבטן שלה געשה מההתרגשות. עמית תיפף על השולחן. "תלמידי מועצת התלמידים הם…. הוא…. היא…." ירין משך את הבשורה. "ירין!!" סאלי אמרה שכבר עמדה להתפוצץ מהמתח. "סאלי וירין!!" ירין אמר בקול , סאלי פלטה צווחה. "אין מצב!!" סאלי עמדה להתעלף מאושר. "סאלי!! מזל טוב!!" מאי ועמית הבת אמרו. "אהמ… ובזכות מי זה?" טוהר שאל את סאלי. "נכון!!" סאלי אמרה, היא התרגשה כל כך שהיא נישקה את טוהר על הלחי שלו, כל השולחן הסתכל עליהם, ירין ועמית התפוצצו מקנאה. "תודה טוהר!!" סאלי אמרה לטוהר. טוהר שם את היד שלו על הלחי שסאלי נישקה ופניו החליפו צבעים לארגמן. "ב-ברור.." טוהר גימגם.
• • •
"את עדיין לא מדברת איתי?" עמית שאל את סאלי כשהם היו בדרך חזרה לכיתה אחרי שההפסקה הסתיימה, סאלי המשיכה להתעלם מעמית. "הבנתי…" עמית אמר, הוא לא סבל שסאלי לא מגיבה להצקות שלו.
שיעור היסטוריה התחיל, עמית הסתכל מאחורי כתפו על סאלי. "עיניים אליי." המורה להיסטוריה אמר והסתכל על עמית הבן. עמית הסתכל על המורה ונאלץ להקשיב לדבריו.
עמית זרק קיפול נייר על סאלי בנסיון לתפוס את תשומת ליבה, סאלי התעלמה מקיפול הנייר והמשיכה להקשיב למורה, עמית נאנח.
• • •
השיעור הסתיים והתלמידים יצאו להפסקה, "סאלי, סאלי, סאלי, סאלי" עמית קרא לסאלי כמה פעמים, אבל היא המשיכה להתעלם ממנו. "את ממש ילדה קטנה, סאלי" עמית אמר כשכל החבורה היו בדרך לקפיטריה, סאלי לא הגיבה לעמית. "מה קרה?" עמית הבת שאלה את עמית. "סאלי מתנהגת כמו ילדה קטנה" עמית ענה לה. "בטוח עשית משהו" עמית אמרה. "כן… אתה תמיד עושה משהו" ירין אמר לעמית.
החבורה התיישבה על אחד השולחנות שבקפיטריה והתחילה לאכול. "סאלי, סליחה…" עמית אמר בנימה מובסת. סאלי הסתכלה עליו. "מה?" הוא שאל, הוא אהב את זה שהעיניים שלה מסתכלות עליו. טוהר אכל בשקט את ארוחת הצוהריים שלו והסתכל על סאלי, הוא עדיין הרגיש את שפתיה החמות על לחייו. "… אמרת לי רק סליחה…." סאלי אמרה. "מה זאת אומרת? – אה… את רוצה שאני אביא לך איזו מתנה?" עמית שאל. "לא בדיוק מתנה…. אבל כן" סאלי אמרה. "הנה, קחי" עמית אמר וזרק על סאלי ענב מארוחת הצוהריים שלו. סאלי לא אמרה כלום היא רק הסתכלה עליו. "בסדר…. אני אקנה לך משהו מהקפיטריה." עמית אמר ובדיוק הסתיימה ההפסקה.
• • •
עברו להן עוד שעתיים היסטוריה והחבורה יצאה אל החצר האחורי של בית הספר בכדי להנות מההפסקה האחרונה שלהם להיום. "סאלי, באיזו הקבצה את באנגלית?" ירין שאל את סאלי וקיווה בכל ליבו שהם ביחד באותה ההקבצה. "אני אבדוק. באיזו הקבצה אתה?" סאלי שאלה את ירין והוציאה את מערכת השעות שלה מהתיק. "אני בהקבצה א2" סאלי אמרה. "אה… מגניב אני קבצה א1" ירין אמר והתבאס. "אני איתך בהקבצה, סאלי!!" עמית אמר וצחק צחוק מאושר. "לאאאא" סאלי אמרה. "אה נכון!" עמית אמר ורץ לקפיטריה, אחרי כמה דקות הוא חזר עם פחית קוקה קולה. "קחי" עמית אמר והושיט לסאלי את הפחית, סאלי הושיטה את היד שלה כדי לקחת את הפחית אבל עמית הרחיק אותה מהיד שלה. "קודם תגידי לי שאת סולחת לי." עמית אמר לסאלי. "אני סולחת לך. עכשיו תביאי לי" סאלי אמרה, עמית הביא לסאלי את הפחית בחיוך.
• • •
ההפסקה הסתיימה, מאי, עמית הבת ,טוהר וירין הלכו לשיעור שלהם בהקבצה א1 . "אין לי מושג איפה הכיתה של אנגלית " סאלי אמרה לעמית. "אני יודע." עמית אמר, הוא שמח שסאלי מדברת איתו סוף סוף. עמית וסאלי הלכו ביחד לשיעור אנגלית שלהם, טוהר וירין הביטו בהם מתרחקים בקנאה. השאר הלכו גם הם לשיעור אנגלית.
• • •
שיעור אנגלית התחיל, טוהר, ירין, עמית הבת ומאי הוציאו את הציוד שלהם. "עמית החלקלק הזה, הוא בטח מתחיל ברגע זה עם סאלי" מאי אמרה כדי לבחון את תגובתו של טוהר. טוהר התחיל לעבוד בספר האנגלית שלו והתעלם ממאי, אבל הוא כן דמיין את עמית מתחיל עם סאלי, ירין עבד גם הוא בספר האנגלית שלו אבל במקום לכתוב את התשובות בספר הוא חשב על סאלי.
• • •
נשארו עשרים דקות לסיום השיעור האחרון של אנגלית. "HI, DO YOU COME HERE A LOT?" עמית שאל את סאלי באנגלית. "….SHUT UP" סאלי ענתה לו באנגלית ועמית ציחקק. "עמית…" סאלי אמרה אחרי כמה דקות של עבודה בספר. "מה?" עמית שאל את סאלי. "באיזה קו אתה נוסע לבית שלך?" היא שאלה אותו. "אה… אני נוסע תמיד בקו 12. למה את שואלת..?" עמית שאל. "אני שואלת כי אני כבר לא מוסעת מבית הספר לבית שלי ברכב של אחי, אני צריכה לנסוע באוטובוס" סאלי אמרה והמשיכה לעבוד בספר שלה. "באיזה קו את נוסעת?" עמית שאל כמעט מיד. "אני נוסעת בקו 4 לבית שלי." סאלי אמרה. "אני גם יכול לנסוע בקו 4, רוצה שננסע ביחד?" עמית שאל וחזר לקול האדיש שלו. "כן! אני לא רוצה לנסוע לבד באוטובוס.." סאלי אמרה. "אוקי.." עמית אמר, הוא הרגיש פרפרים בבטן מאיזושהי סיבה לא ידועה.
• • •
כל החבורה יצאה ממבנה בית הספר. "סאלי" מאי אמרה. "כן?" סאלי שאלה. "מה מספר הפלאפון שלך?" מאי שאלה את סאלי. "תביא את הפלאפון שלך, אני אכתוב לך" סאלי אמרה לה. "קחי" מאי נתנה לסאלי את הטלפון שלה, סאלי הקלידה את מספר הפלאפון שלה והחזירה לה את הפלאפון. "אוקי, אני אוסיף אותך לקבוצה של הכיתה" מאי אמרה. "אוקי דוקי" סאלי אמרה.
"סאלי, אח שלך לא מסיע אותך?" ירין שאל את סאלי אחרי ששם לב שהיא ממשיכה איתם לתחנת האוטובוס. "אמ… כבר לא. אני נוסעת באוטובוס" סאלי אמרה. "אה… לבד?" ירין שאל את סאלי. "לא, איתי" עמית אמר. "איתך?" טוהר שאל את עמית. "כן, איתי" עמית אמר וחייך. "אתה לא נוסע בדרך כלל בקו 12?" טוהר שאל את עמית. "כן.. אבל סאלי לא רצתה לנסוע לבד באוטובוס, אז אני נוסע איתה" עמית אמר. "אצילי מצידך" ירין אמר לעמית.
• • •
סאלי נישקה את עמית הבת ואת מאי בלחי, הן עלו לאוטובוס ונפרדו מהשאר. "על איזה קו אתם עולים?" סאלי שאלה את טוהר ואת ירין. "בקו 8" טוהר אמר לסאלי. "אה…" היא אמרה.
"הוא אמור לבוא עכשיו" ירין אמר לטוהר. "כן.." טוהר אמר.
"ידעתי שתיבחר בסוף למועצת התלמידים." טוהר אמר לירין כשהם עלו לאוטובוס. "ביי, סאלי" ירין וטוהר אמרו. "ביי, סתום" ירין אמר לעמית ודלת האוטובוס נסגרה בפניו.
• • •
עמית וסאלי עלו לאוטובוס אחרי כמה דקות, לא היו מקומות ישיבה פנויים באוטובוס אז הם נאלצו לעמוד.
"אין לי כוח לעמוד" עמית אמר ונשען על דופן האוטובוס מול סאלי. "תתמודד" סאלי אמרה. "אוףף" עמית אמר.
כעבור כמה דקות של עמידה, הנהג עשה פנייה חדה לימין, סאלי עפה לכיוון עמית, היא נצמדה אליו שלא בכוונה. עמית תפס אותה בחולצה מאחורה כדי למנוע את ההתנגשות שלה בו אבל זה היה מאוחר מידי, עמית וסאלי היו במעין חיבוק צמוד. "מצטערת!" סאלי אמרה במהירות ומיהרה להתנתק מעמית. "זה בסדר.." עמית אמר, פניו היו אדומות מהסמקה. "עמית! אתה בסדר??" סאלי שאלה את עמית כשהיא שמה לב שפניו אדומות, היא חשבה שהיא אולי נגחה בו בראש או שהיא עשתה לו משהו כואב אחר. "כ-כן.. אני בסדר.." עמית אמר וגירד את ראשו. "הפנים שלך אדומות" סאלי אמרה, עמית שם את הידיים שלו על הלחיים שלו. "סליחה.. האוטובוס…" סאלי אמרה לעמית. "כ-כן… אני יודע.." עמית גימגם.
• • •
"בייי" סאלי אמרה לעמית וירדה מהאוטובוס בתחנה שלה. "בי.." עמית אמר. כעבור כמה תחנות הוא גם ירד מהאוטובוס. הוא התקדם לבית שלו ברגל, הוא הגיע לחדר שלו וסגר את הדלת. "מה…?" עמית שאל את עצמו, הפנים שלו עדיין האדימו. "אוטובוס מטומטם" הוא מילמל. הוא חיבק את הכרית שלו, ומאיזו סיבה, הוא עצם את עיניו ודמיין שזאת סאלי.
• • •
סאלי שכבה על הבטן על המיטה שלה, היא שמה לב שצירפו אותה לקבוצה של הכיתה. היא שלחה לקבוצה של הכיתה הודעה, ובה היה כתוב 'היי, אם למישהו/מישהי יש בעיה תפנו אליי. אני פה בשבילכם❤'. סאלי שלחה לעמית הודעה פרטית שכתוב בה, 'שוב פעם, סליחה. האדימות מהפנים שלך כבר ירדה?'.
עמית קיבל את ההודעה של סאלי. '…אמרתי לך שזה בסדר🙄… וכן… האדימות ירדה..' עמית הגיב, הוא רצה להתקשר אליה אבל הוא עדיין היה מובך ממה שקרה באוטובוס.
• • •
השעה הייתה כבר שש בערב, מישהו תיקתק בדלת, ים פתחה את הדלת וזה היה יער עם חבר שלו יותם. "ברוך הבא!" לאה לה צעקה מהמטבח בזמן שהיא הכינה את ארוחת הערב, עוף, אורז ותפוחי אדמה. "שלום, אמא של יער." יותם אמר. "יאללה, בוא" יער אמר ליותם והלך לחדרו, בדרך יותם ראה את סאלי, היא חייכה אליו, הוא הוריד את הראש שלו והסמיק טיפה.
• • •
"נו אז, יש לך חברה?" לאה לה שאלה את יותם שבדיוק הכניס לפה שלו כפית אורז. "אמא!" יער אמר. "מה..? אני רק שואלת…" לאה לה היתממה. "איך הלך היום בבית הספר?" ירון שאל את סאלי. "היה די כיף" סאלי ענתה. "כיף?" צדף שאלה בפקפוק. "כן.. – אה! נבחרתי למועצת התלמידים!" סאלי אמרה בהתלהבות, כל השולחן תיפף על השולחן ושרק. "כל הכבוד!!" ירון אמר בגאווה. "פשש, ואת גם תלמידה חדשה.. יפה" אלמוג אמר. "כן" סאלי חייכה. "עכשיו את תוכלי לצאת משיעורים משעממים בטענה שיש לך פגישה במועצת התלמידים." אביב אמר. "אין, אתה פשוט דוגמא רעה" לאה לה אמרה לאביב, כולם צחקו. "אמא! נפגעתי!" אביב אמר ושם יד על החזה שלו. "בסדר, תאכל.." לאה לה אמרה באדישות, אביב הניד את ראשו וחזר לאכול.
"אולי המשחק היה מכור?" אלמוג אמר לסאלי "כאילו, מי יבחר בילדה החדשה..". "כולם.. מי לא…?" סתיו שאל את אלמוג ואלמוג משך כתפיים. "אני בטוח שרוב הקולות שלך היו בנים" יער אמר לסאלי. "למה דווקא בנים?" סאלי שאלה, היא לא הבינה את יער. יער משך כתפיים וחזר לאכול.
• • •
"לא, אני לא מאמין…" אלמוג אמר באומללות, הוא הלך אל המטבח אחרי שכולם נכנסו לחדריהם. הוא התחיל לקרצף את הכלים שנחו על הכיור. אחרי חצי שעה של קרצוף כלים הוא הלך לחדר שלו.
• • •
"יער, יער" יותם לחש והזיז את יער בנסיון להעיר אותו, אך הוא לא הצליח. הוא היה רעב אבל לא היה לו נעים להסתובב בלילה בבית שלא שלו. "יער" יותם לחש שוב והפעם יער פקח את עיניו. "ממ… מה..?" הוא שאל ושם יד על הפנים שלו. "יער.. אני רעב" יותם אמר. "אז תכין לעצמך משהו…" יער אמר וחזר לישון. "אבל-" יותם שם לב שיער סגר את עיניו, אז הוא החליט פשוט לקחת חטיף קטנטן ולחזור לחדר. הוא פתח את דלת החדר של יער והתקדם אל המטבח, בדרך הוא נתקל בכיסא שעשה רעש של גרירה. סאלי התעוררה מהרעש, היא בדקה מה השעה. "שלוש בלילה..?" סאלי שאלה את עצמה.
סאלי נעמדה "מי ער בשעה כזאת..?" היא הוציאה את הראש שלה מחוץ לחדרה, אבל היא לא יכלה לראות אף אחד במסדרון.
"יש לזה רק הסבר אחד." סאלי לחשה לעצמה. "רוחות רפאים!" היא המשיכה ללחוש, היא יצאה מהחדר שלה והמשיכה למטבח. היא לקחה עציץ שהיה בדרך, היא התכוונה לתקוף את רוח הרפאים עם זה, אל תנסו להבין את ההגיון שלה. בינתיים, יותם פתח את המגירות התחתונות ומישש אותן בנסיון לחפש חטיפים, הוא רצה לאכול משהו קליל כמו עוגיות או חטיפים קטנים, אבל היה לו קשה לזהות אם יש חטיפים במגירות או לא בגלל החושך הכבד, בכל זאת, השעה הייתה שלוש בלילה ולא היה לו פנס. וגם האורות לא היו דלוקים כי הוא לא רצה למשוך תשומת לב.
סאלי עמדה מוכנה עם העציץ שבידה, מוכנה לתקוף את רוח הרפאים בכל רגע. היא עמדה מחוץ למטבח, ליד המתג שמדליק את האורות במטבח.
יותם התייאש מלחפש חטיפים בחושך אז הוא החליט להדליק את האורות שבמטבח רק לשנייה. הוא התקדם אל המתג שמחוץ למטבח, זה שמדליק את האורות שבמטבח. הוא מישש אחר המתג, היד שלו נגעה בפרצוף של סאלי. סאלי התחילה לתקוף את האוויר עם העציץ שהיא החזיקה ביד, העציץ פגע בפרצוף של יותם. הוא הושיט את היד שלו אל עבר העציץ המרחף שמכה את פניו ומשך אותו. סאלי משכה בחזרה את העציץ אליה. היא לא הבינה איך הרוח רפאים יכולה להיות חזקה כל כך. יותם משך את העציץ יותר חזק לכיוונו. הוא היה מבולבל כל כך, 'איך העציץ מרחף לעזאזל??' יותם חשב לעצמו. גם אני מבולבל.. למה אף אחד לא שואל אם יש בן אדם בצד השני..?
סאלי שעוד החזיקה את העציץ, עפה אל יותם, יותם נפל לאחור וסאלי נשכבה עליו שלא בכוונה. סאלי עמדה לצרוח בגלל שהיא הרגישה את רוח הרפאים אבל היא כיסתה את הפה שלה לפני שהיא הספיקה לצרוח, היא לא רצתה להעיר את כולם. "מי זה??" יותם לחש אחרי שהוא הרגיש בן אדם נשכב עליו. "שנייה," סאלי אמרה לעצמה. "הוא לא רוח רפאים??". "מה..?" יותם שאל מבולבל, הוא זיהה את הקול של סאלי. "אז אתה לא רוח רפאים?!" סאלי לחשה, היא עדיין לא גילתה על מי היא נשכבה. "ל-לא.. מה..?" יותם שאל והסמיק. 'סאלי עליי, סאלי עליי!' הוא חשב. סאלי פתאום הבינה שהיא נשכבת על בן אדם חסר אונים. "סליחה!" היא לחשה וקמה מיותם. "אתה מת? אתה יכול לנשום!?" סאלי שאלה בלחישה. "כ-כן.." יותם אמר. "מצטערת.." סאלי אמרה ונעמדה. "סתיו? אלמוג..? אני חושבת שאתה אלמוג לפי הקול." סאלי ניחשה. "לא.. זה יותם…" יותם אמר ונעמד גם הוא. "אה! חשבתי שאתה אלמוג…" סאלי אמרה. "מה אתה עושה פה בלילה?" סאלי שאלה אותו, שמחה לדעת שהוא לא רוח רפאים מרושעת. "חיפשתי חטיף קל ללילה. מה את עושה פה בלילה..?" יותם שאל את סאלי. "חשבתי שמסתובבת פה רוח רפאים, חשבתי שאני אצליח להבריח אותה או משהו.." סאלי אמרה ומשכה כתפיים. "הו… רוח רפאים… אוקי.." יותם אמר והתאפק לא לצחוק. "אתה יודע איפה החטיפים נמצאים?" סאלי שאלה את יותם. "א… לא.." יותם אמר וגירד את ראשו. "אוקי.. הם אמורים להיות במגירות שלמעלה…" סאלי אמרה וגיששה בידיה את המגירות העליונות. היא פתחה מגירה והכניסה את היד שלה לתוכה, היד שלה נתקלה בכמה חטיפים. "הנה" סאלי אמרה והצביעה על המגירה הפתוחה. "איפה? את יודעת, אני לא ממש רואה, חושך וזה.." יותם אמר. "אה, כן" סאלי ציחקקה והורידה כמה חטיפים מהמגירה. יותם חייך לעצמו. 'איזה צחוק מתוק'. "אני לא רואה איפה אתה, איך אני אמורה להביא לך את החטיפים?" סאלי אמרה ונופפה בידה קדימה בנסיון לאתר את יותם. יותם הרגיש את היד של סאלי מולו, הוא תפס אותה ללא סיבה. 'מה אני עושה?' יותם שאל את עצמו. "אמ… אוקי.." סאלי אמרה במבוכה, היא לא הבינה למה הוא מחזיק לה את היד אבל היא הניחה שזה בשביל להראות לה איפה הוא. "סליחה" יותם אמר והמשיך להחזיק את היד של סאלי. "אני אשים את החטיפים על השיש ואתה תיקח אותם.." סאלי אמרה, היא שמה את החטיפים שהיא החזיקה בידה על השיש והשתחררה מהאחיזה של יותם. "לילה טוב" סאלי אמרה, היא הלכה חזרה לחדר שלה. "טוב לדעת שהוא לא רוח רפאים…" סאלי לחשה לעצמה ושמה אצבע על השפתיים שלה. היא לא ייחסה חשיבות רבה לנפילה שלה על יותם או לזה שיותם החזיק לה את היד, על אף שהיא לא רגילה שבנים מחזיקים לה ידיים, ובגלל זה היא לא נשארה נבוכה ליותר מידי זמן. יותם לעומתה….
• • •
יותם נשאר עומד במטבח. 'למה החזקתי לה את היד??' 'למה לא שיחררתי לה את היד??' הוא חשב. הוא לקח את החטיפים שסאלי שמה על השיש והלך לחדר של יער. הוא זרק את החטיפים על המיטה שהוא ישן עליה, לא היה לו חשק לאכול. הוא שכב על הגב שלו ובהה בתקרה, הוא הרגיש נמלים בכל הגוף שלו, במיוחד איפה שסאלי נפלה עליו. הוא עצם את העיניים שלו, הוא הרגיש פרפרים בבטן. המחשבות על סאלי עברו בראשו ללא מפסיק. הוא הכריח את עצמו לשכוח, הוא הכריח את עצמו להפסיק לחשוב עליה בצורה הזאת, אבל הוא לא יכל. ראשו הסתחרר, הוא הרגיש בהיי. הוא הרגיש רע עם עצמו על הרגשות האלה, אבל זה הרגיש כל כך טוב מכדי להפסיק. הוא תהה לעצמו עם סאלי חושבת עליו עכשיו. אבל סאלי רק חשבה על איזו באסה שהיא לא שתתה כוס קוקה קולה לפני שהיא יצאה מהמטבח כי עכשיו היא צמאה אבל פוחדת לחזור למטבח לבד.