Heaven | פרק 3

הוון רדפה אחריה החתול ההוא לסמטה בעלת צבע אפור למדי.
הבוקר היה בוקר אפור למדי – עם שמיים אפורים שאומרים שכל שנייה ירד גשם – אבל הסממטה נראתה אפורה במיוחד – נראה היה ששם השמיים שחורים במיוחד. איך שהוון נכנסה אליה, היא הרגישה גל הדף – כאילו היא עברה דרך משב רוח חזק במיוחד. היא נפלה על הריצפה מעוצמת הרוח. מוזר, בדרך כלל די קשה לדחוף את הוון – היא בגובה מטר ושמונים ס"מ, והיא לא מקלונית – היא חזקה למדי. חזקה מאוד.
אבל החתול לא עצר.
הוון קמה והמשיכה לרוץ אחריו. היא לא שמה לב בכלל לזמן שעבר – היא הייתה מרותקת בלרדוף אחרי החתול. לפתע החתול עצר, והוון עצרה מאחוריו.
היא לא האמינה בכלל לכמה שהם התרחקו.
היא לא הבינה איפה היא: המקום נראה כמו עיגול אדמה מרחף שלא קשור לכלום. האדמה הייתה ירוקה – זה היה דשא, דשא טרי וירוק, משובץ בפרחים צבעוניים. העיגול היה מוקף בעצים ירוקים שדרכם היה ניתן לראות עננים לבנים וצמריריים על רקע שמיים בצבע תכלת עדין ונעים. הייתה רוח נעימה שהעיפה את הפוני של הוון כל חמש שניות על עיניה. לפתע, משהו מוזר קרה: במקום חתול שחור, התפתח לפתע גוף. זאת הייתה נערה – היה לה עור בצבע שמנת – בהיר וחלק. היה לה שיער שחור לחלוטין – כמו הפרווה של החתול. שחור חלק וגולש שהגיעה עד כמעט הברכיים שלה. היו לה מין… אוזניים, אוזני חתול, שחורות. 'זה דווקא חמוד!' חשבה לעצמה הוון. 'לא, לא, זה בהחלט מוזר!' נזפה בעצמה. הנערה לבשה טייטס שחור וחולצת שק פשוטה מאוד בצבע לבן. היו לה מגפיים גבוהות בצבע שחור. הנערה הסתובבה וחשפה פנים ילדותיות ו, טוב, חמודות.
עין אחת שלה הייתה בצבע צהוב-ירוק-מרקר, והשנייה בצבע אדום-דם.
ואז לפתע הוון הסיטה את מבטה וקלטה עוד 4 דמויות – אלה היו 4 נערים.
והוון אפילו לא הייתה צריכה לסקור כל נקודה בהם כדי להבין כמה שהם יפים.