Heaven | פרק 2

הוון יצאה מהמכונית השחורה. אחרייה יצא מקס ונעמד לצידה, אחריהם יצאו מוניקה, קמרון, אנג'לינה ודרק. הבית היה כמו הבתים באנימה שהוון תמיד הייתה רואה: בית-קרקע בצבע לבן-קרם, עם 2 קומות שכזה, שיש בו חצר מאחורה. היא זוכרת את החודשים שבהם מוניקה הייתה רק יושבת 24\7 מול המחשב וקובעת את הריהוט, הצבעים והרצפות. אבל זה לא עניין את הוון – היא רק רצתה ללכת לישון ולהתאושש מהנסיעות שעברה. היא גם ידעה בעל פה איך הבית בנוי, כך שזאת לא הייתה ממש בעיה ללכת לחדרה.
"אני הולכת לישון!" קבעה בלי לטרוח בכלל להקשיב לתשובות משפחתה.
תוך כמה שניות היא כבר נחרה בהרמוניה במיטה המרחפת שלה.
~
מה שהעיר את הוון בבוקר היה השעון המעורר המטורלל.
היה לה חלום… מסובך, מוזר. היא כבר למדה בבית הספר שחלומות הם משהו כמו רק תמונה אחת ושכל השאר זה עיבוד של המוח, אבל זה היה חלום מלא – הוא היה ארוך, וכל מה שהיא זכרה ממנו היה חתול שחור. חתול בעל פרוורה שחורה וחלקה, מקסימה, ואישוני חתול – אחד בצבע צהוב-ירוק-מרקרי, והשנייה בצבע אדום כדם.
"המפקדת ויין!" מקס נכנס לחדרה, הוא עדיין היה לבוש בפיג'מה הכחולה שלו עם ציורי הכוכבים הזהובים. "הצלחנו!! המשימה האחרונה עבדה!" הכריז בגאווה. הוון קפצה במהירות ממיטתה ורצה אחריו.
"אתה מתכוון השיער של-"
"כן, כן, בדיוק!" קטע אותה כשהם הגיעו למטה.
ואז הגיעו הצרחות.
אנג'לינה פשוט צרחה במלוא הגרון שלה, ומקס והוון רק התפקעו מצחוק.
"זוג מפגרים!!" צעקה אנג'לינה, השיער שלה היה בצבע ירוק מזעזע והסיכות היו בגוון צהוב חרדל.
"אני הולכת!" צרחה וטרקה אחריה את הדלת. הוון ומקס נשארו להתפקע לכמה דקות, ואז הלכו לאכול את ארוחת הבוקר. "שיט! מה השעה?!" שאלה הוון בבהלה.
"שבע וחצי." אמר מקס.
"והרכבת יוצאת ברבע לשמונה!!!" צרחה הוון בבהלה ועלתה להתלבש במהירות. היא עלתה לחדרה ולבשה במהירות את המדים: חצאית קפלים בצבע כחול-דיו שמגיעה 10 ס"מ מעל הברכיים, חולצה מכופתרת לבנה, ועניבה בצבע דיו. היא לקחה את הז'קט בצבע הדיו עם סמל בית הספר ורצה לאמבטיה כדי לסדר את שערה שיהיה סביר. השיער שלה נראה דווקא די… סביר. מה שהיה נחמד בו, זה שהוא היה שחור כל כך עד שהוא נראה כחול, אז הוון החליטה לצבוע עד כמעט הקרקפת בכחול דיו – בדיוק אותו גוון של המדים. כך שרוב השיער שלה היה כחול-דיו מגניב שכזה. היה לה פוני מגניב שכזה על הצד שכמעט הסתיר את עינה השמאלית, והוא היה שחור, אבל היא צבעה בו פס באותו כחול דיו. השיער שלה היה חלק, והגיע כמעט עד התחת שלה. היא רק העבירה עליו מסרק, ועפה לקחת את התיק.
היא יצאה מהבית, ולפתע ראתה כתם שחור.
הכתם זז. זה היה חתול – חתול שחור – כמו בחלום שלה.
היא רצה אחריו. הוא הסתובב לרגע להביט בה – היא יכלה לראות שעיניו היו כמו החתול בחלומה בדיוק – עין אחת בצבע צהוב-ירוק-מרקרי, והשניה בצבע אדום כדם.
הייתה עווית קטנה בפניו של החתול – חיוך, כנראה – והוא הסתובב והמשיך לרוץ.
בלי לחשוב יותר מדי, הוון רצה אחריו.