Heaven | פרק 11

"מ-מ-מ-מ-מ-מה…" הצליחה לגמגם הוון מול הגופה.
"ידעתי שאני מריחה משהו לא אנושי… מיאו…" אמרה מריסה.
"מתי אתה הגעת?" שאלה הוון בבילבול.
"בחמש וחצי בבוקר, בערך."
"אבל בית הספר היה סגור! איך?"
"יש לי… דרכים משלי."
הוון רק נאנחה וחזרה להביט במראה המטריד.
"טוב, לפני שנלחם בכלל, אפשר לדעת איך קוראים לך?" שאל אאוי בחוסר כוח.
"אני? אתם יכולים לקרוא לי איך שאתם רוצים." אמר הנער בקול יבש ונטול רגש.
"אני יכול לקרוא לך האנה?" שאל אאוי.
"לא!" התעצבן הנער.
"אז…איך כן?" שאל אאוי, הנער רק נאנח.
"יאשה." אמר בקול יבש וחסר רגש, שוב. "אז אפשר עכשיו ללכת מכות ולגמור עם זה?"
"כמובן."
ריו היה הראשון שתקף. הוון ראתה את ריו מזנק עליו עם כדור אש ומפיל אותו אחורה, אבל היא גם ראתה את הציפורניים של יאשה פוצעות שריטות ארוכות בבטנו. "ריו!!" היא צווחה והתחילה לרוץ לשם, אבל מריסה המעצבנת תפסה אותה וגררה אותה החוצה. "לא!! די!" נאבקה הוון. "תעזבי אותי, חתיכת כלבה!!!" צווחה בכל כוחה, דמעות מכתימות את הפנים שלה. היא רצתה לעזור להם, לעזור לכולם. נמאס לה כבר שהם מתייחסים אליה כמתחילה, היא לא מסוגלת לסבול כשאנשים לא מעריכים אותה כמו שצריך. היא לא מסוגלת לסבול את זה שיורדים לה על האגו. וכמובן, עוד יותר נמאס לה שהיא נטל ושהיא לא יכולה לעשות כלום בעודה רואה אותם נלחמים. "דיי… בבקשה.." התייפחה בשקט. מריסה רק נראתה עצובה, וגררה את הוון החוצה.
**
דם טיפטף מהשריטות בבטן של ריו, והוא התנגש אחורה בקיר ונפל. הוא סקר במהרה את הפציעה בבטן שלו – עמוקות יותר ממש שחשב. מסוכן לו מדי לקום ולהמשיך להילחם – הוא עדיין קצת אנושי, אחרי הכל. הדם הרטיב את כולו – דם חם, אדום. הוא ישב והשתדל לא לאבד הכרה. העפעפיים שלו היו כה כבדים, רק רצו ליפול כבר…
הוא ראה את יאשה מזנק לכיוונו.
'זה הסוף…' חשב לעצמו. 'לא הספקתי הרבה כל כך…'
לפתע הוא קלט גוש אדמה גבוה צץ מולו, וקיוטו עליו. קיוטו זינק אל יאשה, והם החלו להילחם – ציפורניים באדמה.
אבל אפילו לאדמה לא היה סיכוי נגד השד – קיוטו הועף לקיר הנגדי עם שריטה עמוקה בגב.
אאוי ניסה להפתיע את השד מאחור, אך כמובן שגם בכך לא היה טעם – הוא נבעט אחורה אל הקיר בעוצמה כל כך חזקה, שסדקים התפשטו בקיר.
שו שם לב למשהו. 'אולי יש סיבה שלא רואים את עיניו לא משנה מה?' שאל את עצמו. 'שווה לנסות…'
שו יצר זרם רוח קטן שהעיף את הפוני מעיניו של השד.
עיניו נגלו.
עיניים אדומות לחלוטין, ללא חלק לבן או אישון שחור, אלא אדוום יותר מדם, בוהקות יותר ממנורה אדומה. השד צווח באימה ונפל אחורה. פניו התחילו להשחיר, ועלו באש. הוא צווח. שו צפה בגוף של השד מעכל את עצמו בלהבות.
השד חוסל.