G.C(פרק 1-הסוד).

חייה בעולם שחור עולם שונה עולם שלאט לאט הורג אותי מבפנים.
כך הרגשתי כל חיי ושכחתי להגיד אני ג'יני פרן ביתה של אלכס ואיאן פרן.
סטטוס: "מוזרה שונה ובעיקר חנונית".
כל יום אני צריכה לסבול דחיפות, כדורי נייר אם רוק על הצוואר ובריונות בכללי רק בגלל שאני יודעת הרבה על המיתולוגיה היוונית, "אני אפילו לא יודעת למה!!!".
עד שיום אחד הכל היה מובן, היום ההוא התחיל כך…
הלכתי לקחת כסף מהארנק של אמי אלכס כדאי לקנות ציוד לבית ספר, "טוב לא לקחתי את הכסף כדאי לקנות ציוד לבית ספר זה היה כדאי לקנות בננות נ.ב אני האלרגית נוראה לבננות".
טוב אני אחזור לסיפור… בקיצור הלכתי כדאי לקחת כסף מהארנק של אמי, ומצאתי פתק ישן ובלוח שהיה רשום "תודה לכם הזוג פרן על כל הזמן שגידלתם את ביתנו, אנחנו בטוחים שתתנו לביתנו את פתק זה בזמן כדאי שתוכל למצוא את G.C".
הרגשתי כעס, שמחה ועצב ביחד בשנייה שקראתי את הפתק.
החלטי למצוא את G.C (חשבתי שהוריי היו שמה), ולדרוש סיבה למה הם נטשו אותי.
גנבתי את כל הכסף של ההורים שלי ואת כרטסי האשראי שלהם, הייתי בכל העולם: אפריקה, אסיה, אוסטרליה, אירופה, צפון ודרום אנטרקטיקה, דרום אמריקה.
זה היה יום אם שמש קורנת וסוף סוף מצאתי רמז לG.C, במקום המוכר שנקראה ניו-יורק ,לונג איילנד.
היה שם מקום מוזר שקראו לו מחנה חצויים שם פגשתי ליום אחד את כירון.
נכנסתי למחנה ושאלתי: "אתה אולי יודעה איפה G.C?" ,וכירון ענה לי: "המקום שאת מחפשת לא נמצא בים וביבשה", "רק צחקתי המקום נמצא על אחד הבניינים הכי גבוהים בניו-יורק, אם תרצי תוכלי לישון בבניין פוסידון", (לא היה שם אף אחד).
בבוקר חיפשתי בכל בניין שחקים וכמעט התייאשתי מהחיפושים, עד שנכנסתי לאיפייר סטייטס בילדינג.
עליתי עד לקומה הכי גבוה במעלית, ברגע שנפתחו הדלתות הגיעו אליי חיים חדשים.