FIRST.

-פ_י_י_ל_ו_ט-
המילים חולפות בראשי, המוזיקה מתנגנת מאוזניות האקסו קיי הגדולות שנשענות על ראשי החדר כבר חשוך, השעה מאוחרת ורק מנורת השולחן דולקת מעל הלפטופ הסגור. שעליו אני מסימת לכתוב את יומני, ומסמנת התחלת פרק חדש בחיי, כתבתי את מילותי האחרונות להיום וחתמתי את התאריך כמו כל עמוד, סגרתי את היומן והחבאתי אותו בתחתית הכפולה של שידת שולחן העבודה שלי, סגרתי את התחתית הכפולה הכנסתי את הקלמר וספר המתמטיקה שהיה בחוץ אל השידה וסגרתי אותה. הורדתי את האוזניו לצווארי ועדיין שמעתי את השיר שמתנגן מהאיפוד הדולק, כיביתי אותו. רציתי שקט לשנייה, ניגשתי אל החלון הגדול והתישבתי על אדן החלון ופתחתי אותו, משוב רוח עדינה שהעיפה את שיערי הגיח מהחלון הפתוח לרווחה, ונשמתי לרווחה. אחד וחצי בלילה, ושמי הוואי לעולם לא היו יפות יותר. הים היה שקט, זה הי אחד הימים היחידים בשבוע שבהם אין מסיבות חוף, רק חיות וגאות
ואו. שקט לי מידי, כנראה שכן התרגלתי למקום הזה.
" בוקר טוב סאנשיין ! " שמעתי את אחי דיימון צועק לי מלמטה ועיניי ישר נפקחו לרווחה. השמיים לא היו כהים יותר, להפך הם היו בהירים מתמיד, 12 בצהריים, חוף החל להתמלא והגולשים כבר בגלים מזמן, פספסתי את ארוחת הבוקר וגם את האימון.
נכנסתי להתקלח ולהתעורר, התלבשתי והתאפרתי, יצאתי למספרה
" מורנינג " אמרתי כשירדתי במדרגות ולקחתי תפוח אדום מהסלסילה על השולחן יחד עם התיק שלי בדרכי לדלת
" לאן זה קת' ? " שאלה דיאנה דודתי שכרגע בתפקיד האפוטרופוסית שלי מאז שהורי נפטרו
" אפילו אמא שלי לא הייתה שאולת בשעות כאלו " אמרתי והצבעתי עם האצבע שלי אל המכונית האדומה שמחכה לי בחוץ ובתוכה מריאנה ואלכס מחכות לי, ג'נה לא וויתרה ונעמדה בעצבנות.
" מספרה, לוביו בי " אמרתי ויצאתי מהדלת במהרה
" טוב שבאת ! " אלכס אמר והתחילה לנסוע לאט עם הדלת פתוחה
" אני לא רצה ! " אמרתי לה וצחקתי
" את תצתרכי ! " היא אמרה והגבירה את הקצב, רצתי וקפצתי לבפנים וסגרתי אחרי את הדלת, המכוניות הפתוחות ללא הגג היו חדשו בשבילי עדיין, אין הרבה כאלו בישראל, לא שאני נסעתי בהם.
" זה היה במקום אימון " מריאנה אמרה וצחקה
" לא קמתי " אמרתי מתנשפת עדיין
" מי ריאשונה ? " שאלה אלכס וחפסה חנייה שקרובה למספרה מול הים
" אני " מריאנה אמרה כשיצאתי מהרכב בזמן שהגג עלה חזרה והמכונית כבר הייתה בחניה
" מה את עושה ? " אלכס שאלה אותי כשנכנסנו
" שחור כרגלי " עניתי ופתחתי את מגזין הצבעים לשיער כשנחתתי על הספה לייד מריאנה
" ואת ? " שאלתי והסתכלתי על הצבעים המשונים שהיו במגזין שהיא לקחה
" אני רוצה ג'ינג'י " היא אמרה וחיוכה השובב התנוסס על פנייה בקלות
" זה חדש, מ עם הבלונד ברבי שלך ? " אמרתי מופתעת
" נמאס לי להיות ברבי, מריאנה רוצה " היא אמרה וצחקקה
" מתאים לה דווקא " אמרתי והסתכלתי על מריאנה שהתיישבה על הכיסא והסבירה למיקי איזה צבע היא רוצה לחודש הקרוב לפחות ואז התחילה בטיפול, לאחר מיכן אלכס קמה ואני הייתי אחרונה, כי לצבוע לשחור תמיד ככ הרבה יותר מהיר, בנוסף עשיתי קצוות ופוני וסיימתי באותו זמן של אלכס חיכינו שלושים דקות נוספות למריאנה והבלונד המיגע שלה וסוף סוף יצאנו, בשעה 3 בצהרים ישבנו ושתינו בבר על הים
" את באה למסיבה היום ! " מריאנה אמרה בציווי כשראתה אותי נשענת על הבר ושותה את הקוקטייל הצבעוני
" לא, " אמרתי וצחקתי כשהוצאתי את הקשית מפי
" לא, כולם שם מדברים באנגלית ואני בקושי איתכם מצליחה לדבר " אמרתי.אני אף פעם לא חושבת שאני מדברת מספיק טוב, כמובן שלמדתי כל חיי בבצפר, ובחודשים אחרונים שבהם לא הייתי בישראל היה לי שיעור פרטי כל יום. אבל…. זה קשה…
" את מדברת מצוין מה זאת השטות הזאת ! את באה ! " אלכס אמרה כשהבינה מה הייתה הבעיה שלי
" אין מצב " אמרתי
" יש מצב ! " שתיהם צווחו יחד ומשכו אותי ביד לרכב
" לאן אנחנו נוסעות ?! " שאלתי כשהתיישבתי
" אנחנו גם ככה מפונפנות כבר, ונוכל למצוא לך משהו אצלי. את באה למסיבה ! " אלכס אמרה והתניע את האוטו
" אני לא מכירה שם אף אחד " אמרתי
" הגיע הזמן שתכירי " מריאנה אמרה.
שתי התאומות האלה. לא זהות. אבל כל כך דומות !
" שתי משוגעות אני יהיה הפריקית של הקולג' ! " אמרתי וגלגלתי עיניים. איפה שהו בתוכי כן רציתי ללכת. כל ערב הסתכלתי על המסיבות מהחלון ושתיתי בבית רק עם מריאנה ואלכס אף פעם לא באמת חגגתי. אולי באמת הגיע הזמן, עוד שבוע אני נכנסת ללימודים חזרה. אני צריכה לנסות, בלי ששמתי לב כבר חנינו את הרכב מול ביתם הענקי של אלכס ומריאנה, שניה לאחר מכן הם כבר משכו את ידי במדרגות אחריהם. זה בית ?! זה ארמון !
" זה ארמון ! " צווחתי כשראיתי את כל הקומות עד שהגענו לקומה אחרונה ששמשה בתור ארון בגדים ענקי ? ואו.
בהתחלה מדדנו שמלות, ולא הסכמתי לכלום. אני נראת מגוחך בשמלה.
" בואו ננסה מכנס וחולצה " אמרתי וורדתי ממני את השמלה המדהימה שלצערי נראת עלי נורא. שום דבר לא נראה עלי טוב !
" זאת לא מסיבת חוף ? " שאלתי כשראיתי מה אלכס מדדה
" כן, אני סתם מודדת " היא אמרה וחייכה אליי, חבל דווקא השמלה הייתה מדהימה עליה.
" אולי תנסי להחליט בעצמך במקום שאנחנו נחליט לך ? כל הארון עומד לרשותך ! " מריאנה אמרה ואז נעמד ליידי, חייכתי מרוב התרגשות ונכנסתי אל הארון הענקי, על כל קיר היו טלויות מיליון שמלות וכל אחד בסיגנון שונה, החלטתי לבסוף על שורט וחולצה [רציתי להוסיף] שנראו עלי טוב יחסית, אחרי המון מדידות נסגרתי עליהם.
שורטים בגד ים גופיה מין של כזה גדול ומגפונים. אהבתי, התאפרנו התבשמנו, שמנו לק אפילו. אף פעם לא עשיתי כל כך הרבה הכנות בשביל מסיבת חוף קטנה, או הלכתי למסיבת חוף. אני מתרגשת. לבסוף יצאנו ! בשעה 8 בערב, עצרנו מול הבית שלי הכנסתי את התיק ולפתע דיימון ביקש מאיתנו טרמפ לאותה המסיבה. מה ? טוב.
" את נראת טוב לשם שינוי " הוא אמר כשהתיישבתי לצידו מאחור
" אויש תסתום. " אמרתי וגלגלתי עיניים
" שוב שחור ? " חבר שלו טיילור התישב לצידו
" אני אוהבת את השיער שלי שחור. תודה " אמרתי בעצבנות
החנינו את הרכב ויצאנו, הכרתי אנשים, ולאט לאט אפילו ניגשו אליי, אנשים מהרחוב אנשים מהקולג' שאלך אליו, וכמה סתם מהעיר. היה מדהים, ולפתע. ראיתי אותו. זה היה בזמן שדיברתי עם קבוצה של בנות שיהיו איתי בקולג' הוא ישב מאחורי המדורה ולא הצלתי לראות טוב את פניו עד שקם, הוא ישב בין שתי בחורות בלונדות בבגד ים, ללא חולצה, זה נראה כאילו הן ניסו להתחיל איתו והוא פשוט קם והלך לחברים שלו, כשהוא קם הוא הסתכל עליי וחייך ואז מהר חזרתי אל השיחה עם הבנות.