FIRST.2

-השבוע שעבר, עבר מהר. הוא הסתכם באריזות ומסיבות, היה לי כיף אני חושבת שמצבי באמת הולך ומשתפר. האנשים כאן כל כך נחמדים, אבל זה פשוט לא בית.
אני לא יודעת מה עבר לי בראש. או למה אני מתגעגעת לבית, אבל כתבתי את זה, כמו שאני כותבת הכל ביומן שלי. קראתי את חמש המילים האחרונות שכתבתי בלופ. ואז מחקתי אותם מייד. סגרתי במהירות ועצבנות את היומן והכנסתי אותו מהר אל התחתית הכפולה של שידת השולחן. שוב ניגשתי אל החלון והחלשתי את המוזיקה שהתחילה לעשות לי כאב ראש, הסתכלתי אל החוף, ידעתי שהייתי צריכה ללכת למסיבה האחרונה.
"עדיף באיחור מאשר לעולם" לחשתי לעצמי ואז ראיתי אותו למטה, בדרך אל דלת הכניסה הראשית. הוא אף פעם לא חושב על ללבוש את החולצה שלו ? תוריד אותה מהכתף ושים אותה כבר אדון קוביות מסנוורות. מה הוא עושה ליד הבית שלי בכלל ? אחרי שנייה עזבתי את החלון ולבשתי מכנס קצר ובגד ים ואז הפעמון בדלת הראשית צלצל. כן. הוא בא בשבילי, הוא לא מכיר אותי אפילו, רצתי מהר למטה במדרגות לפתוח את הדלת
" את קת'רין נכון ? " הוא שאל בחיוך
" כה אתה ? " אמרתי, לא מבינה בכלל למה הוא בא, או למה עניתי לו.
" אני ג'ייק " הוא אמר
" אתה צריך משהו ? " שאלתי, ניסיתי להשאר אדישה
" למה לא באת לחוף ? ראיתי אותך כל השבוע חוץ מביום האחרון ? באתי לשאול אם קרה משהו " הוא אמר וחייך בזמן שהסתכל לדלת ורמז לי לתת לו להכנס
" בוא כנס " אמרתי וסגרתי אחריו את הדלת
" מה אתה עומד שם ? תעלה " אמרתי כשראיתי שהוא לא עולה אחרי במדרגות
" אז, איך ידעת איפה אני גרה ? " שאלתי כשלבשתי את החולצה
" זה לא קצת מאוחר מידיי לצאת עכשיו ? " הוא שאל אותי והתעלם מהשאלה שלי
" לא, גם ככה רק התחלתי להתארגן עכשיו " אמרתי, ואז ראיתי איך הוא הסתכל עלי בזמן שהחלפתי שתי חולצות
" למה שלא תשים את החולצה שלך בינתיים ? " שאלתי אותו והוא חייך
" חם לי " הוא אמר
" המזגן דלוק " עניתי בלי לחשוב לרגע
" זה נראה בסדר בואי כבר " הוא אמר ופשוט משך אותי ביד אל היציאה
" לא מישם " אמרתי וידעתי שג'נה כבר ערה כנראה
" אז מאיפה ? " הוא שאל והתהפנטטי לרגע
" חלון " אמרתי והתאפסתי על עצמי אחרי שניה, והוא צחק
" את רצינית ? " הוא שאל
" כה, שאני יצא ריאשונה ? " שאלתי ואז שמעתי את ג'נה במדרגות
" אוקי לא אתה תצא ריאשון " אמרתי מהר ואז הוא קיפץ אל החלון ומהחלון אל הפרגולה ומישם למטה לדשא ונעמד מתחת לפרגולה
" ג'נה ! " אמרתי בחיוך כשהיא נכנסה
" הכל בסדר ? יש אצלך מישהו ? " היא שאלה
" הכל מצויין אלכס רק קפצה לקחת את הג'קט שלה מיקודם סורי על הרעש " שיקרתי
" שקרנית עם מי את מדברת ? " היא שאלה ואז ניגשה אל החלון במהירות ובחנה את כל השטח למטה
" גם אם אני אדבר עם מישהו למה זה ככ משנה לך ? " שאלתי וחייכתי לאור ההתענינות
" אני אוהבת רומנים של מתבגרים, לילה טוב " היא אמרה ויצאה מהחדר
" הלכה המכשפה ? " ג'ייק שאל
" הלכה הכלה " אמרתי והסתכלתי לפני שקפצתי מהפרגולה לרצפה והשארתי את החלון קצת פתוח אחריי
" נו אני אפוס אותך פחדנית " הוא אמר וחייך
" פשוט זוז " אמרתי וקפצתי מעליו וכשנחתתי התגלגלתי קדימה ונעמדתי, התנערתי קצת ואז הסתובבתי אליו
" הלכנו ? " שאלתי בחיוך, הוא פשוט חייך והעלה אותי אל האופנוע שלו מאחור
" אז, איפה אתה לומד ג'ייק ? " שאלתי כשהגענו לחוף והורדתי את הקסדה מראשי, ניסיתי לסדר את השיער ולסרק אותו באצבעותיי
" את נראת בסדר גמור תפסיקי " הוא אמר וחייך
" איתך בקולג' אבל אני כבר שנה ב' " הוא אמר והוביל אותי אל המדורה שליידה ישבנו כמה נערים מריאנה אלכס ועוד שתי בנות בבגד ים ששמם היה טלי ומימי
" נזכרת לבוא " אלכס אמרה וקמה לחבק אותי עם בקבוק וודקה בידה
" לא. אתם שיכורות ?! " אמרתי וצחקתי כשחיבקתי את מריאנה
" איזה הפתעה " הוספתי כשהתיישבתי, ומיד אחר כך התיישב ליידי ג'ייק
" בירה " אמרתי לאחר מהבנים שקמו והביאו שתייה, הגבירו את המוזיקה והשיר התחלף לBailando של Enrique Iglesias, מיד כולם קמו והתחילו לרקוד שיכורים ומאושרים, ג'ייק ניגש אלי והושיט לי את ידו, חייכתי וקמתי לרקוד איתו, כולנו רקדנו והתערבבנו אחד עם השני, השירים התחילו להתערבב והיו אפילו כמה נגיעות של בלדות אבל הרוב היה ספרדי ושאקירה, מתאים למסיבת חוף אבל בזמני הפנוי לא הייתי שומעת שום דבר כזה, אחרי חצי שעה כולנו כבר התחלנו להזיע קצת אבל ניהנינו ובשלב הזה הריקודים כבר היו צמודים ולא שמתי לב עד שלב מסוים שאני כבר בבירה הרביעית שלי ושאני צמודה לג'ייק, הסתובבתי אליו עם פני כרכתי את זרועותי סביב צווארו וידיו היו על המותניים שלי כל פעם מקרבות אותי אליו לאט לאט, ראיתי שהוא שר את המיליום של השיר שברקע בלי קול וחייכתי, הוא מדהים. כל מה שאין ויש בבחור מישראל בערך. לא הייתי חושבת על דבר יותר טוב שאני יכולה לעשות יום לפני שאני עוברת למגוריי החדשים וחוזרת ללמוד. בסופו של דבר התעייפתי ומתי חזרה את הכפכפים על רגלי וישבתי בצד לאכול מרשמלו מול המדורה
" את קשה את. מה קרה ? " דניאל התיישב ליידי ולקח מרשמלו גם
" התעייפתי " אמרתי וחייכתי אליו
" את הולכת הביתה ? " הוא שאל
" כן נראלי " אמרתי וקמתי באותה שנייה, ניערתי את החולצה מחול וראיתי בטלפון שלי שכבר 3 ואני באמת צריכה ללכת
" כל כך מהר את בורחת ?" ג'ייק נעמד מאחורי שנייה לפניי שעליתי על האספלת
" שלוש בבוקר " אמרתי וחייכתי, העייפות באמת הרגה אותי
" בואי אני יסיע אותך " הוא אמר והתקרב אליי
" אתה שיכור, תעשה לי טובה " אמרתי וצחקתי להצעה
" שטויות כולה 3 בירות אני בסדר " הוא אמר והתעקש
" לא ג'ייק לא ניראלי שזה רעיון טוב " אמרתי והתעקשתי
" תישאר פה תיהנה, זה בסדר, אני יראה אותך מחר " הוספתי
" איך שבאלך " הוא אמר והסתובב והוסיף תנועת ניפנוף קטנה בידו
הגעתי הביתה, טיפסתי על קיר הלבנים שלייד הפרגולה ועליתי עליית כח אל החלון ואל תוך החדר, התקלחתי והתרעננתי, סיימתי לארוז את הארגזים האחרונים וירדתי למטה לשתות קפה, כבר היה חמש וחצי בבוקר, ואני הייתי בלי דקת שניה
" את. צריכה לקום רק עוד שעה " דיימון נכנס מהדלת הראשית הביתה רק עכשיו
" ואתה היית צריך לישון כל הזמן הזה " אמרתי וחייכתי למראה אחי השיכור
" שלא תחשבי ! ראיתי איך תיזזת שם מול הערס הזה " הוא אמר והוסיף את המילה 'ערס' בעברית לשיחה שלנו באנגלית
" זה לא ישראל, אין פה ערסים. תירגע ולך לישון " אמרתי ועזבתי את כוס הקפה על השולחן בזמן שליוויתי אותו במדרגות לחדרו והוא מלמל דברים משונים בספות שונות
" אתה נוראי " מלמלתי לעצמי אחריי שסגרתי את דלת החדר וחזרתי לקפה שלי ואז הלכתי לחדר, שמתי כמה דברים בתיק גב שלי, כאלו שאני צריכה לפרוק, כמו היומן והלפטופ שלי מי האמין שהחיים שלי יכולים להיות רגילים, שאני יזכה להתחלה חדשה ? להכל יש מחיר. זה מה שאבא שלי היה אומר כשהו היה בחיים.
נכנסתי אל חדרי הריק בקולג' איתי נכנסו מריאנה ואלכס עם הדברים שלהם ולאט לאט התאקלמנו. ואני רק יכולה לחשוב על זה שאני לא מקבלת הזדמנות חדשה, ושעוד שניה משהו יהרס. וכרגיל אני אקבר מתחת לכל הבעיות שיצצו ושיעלו מהעבר. אבל בינתיים, יש לי אזרחות אמריקאית, בית חדש, ומקום חדש. המסגרת משנה, אני מקווה שאוכל להתאקלם.
בבקשה שזאת תיהיה ההתחלה החדשה, האחרונה שאני יעשה. שתיהיה שווה. ושלאחר כל המאמצים, משהו ישתלם. שאני אוכל להיות מאושרת.
אבל לא. לסיפור הזה יש המשך, שגולש לחיי האחרים לגמריי.