Evil – פרק 1

הסתכלתי על השמיים בערב, אחריי כל המשוואות באלגברה, השיעורים, הצרחות המעצבנות של המורה והחפירות של אימא שלי על שיעוריי הבית, סוף סוף אני מקבלת קצת שקט.
חיכיתי שהחודש יחלוף, ויגיע יולי – יום ההולדת התשע עשרה שלי. הסטתי קווצה משיערי השחור לאחורה, כדיי שלא תפריע לי לראות.
השמיים נצבעו במין גוון מיוחד של כחול-שחור-סגול, ונראה כי פוזרו עלייהם נצנצים זהובים וקטנים, שהאירו כמעט את כל החדר.
"לוקה!!" צרחתה של אחותי, לייזי, הקפיצה אותי ומרוב פחד כמעט נפלתי מהמיטה.
"מה עכשיו?.." אמרתי בעייפות, אך מעט כעס נשמע בקולי, הבלונדינית הקטנה עם העיינים השחורות (כן, לא לכל הבלונדיות יש עיינים בהירות), שזאת במקרה אחותי, נכנסה לחדר שלי ועמדה מולי, והחזיקה חולצה בצבע השמיים ביום – שהייתה במקרה שלי.
"מה זה עושה כאן?" אמרה אחותי, היא נעלה נעליי עקב בצבע אדום צעקני עם עקב גבוהה, כאשר צעדה נשמע הרעש המעצבן של הנעליים.
אחותי גדולה ממני בשנה, והיא תמיד עושה מזה עניין גדול – היא כבר חגגה את היום הולדת התשע עשרה שלה, אני רק בת שמונה עשרה, והכי מעצבן – היא מקבלת יותר דמיי כיס מאימא ואבא שלי (כן, גם בגילאים האלה מקבלים, מה אכפת לכם).
"אימא כנראה שוב התבלבלה ושמה את זה אצלך. עכשיו, תתעופפי מפה!" אמרתי לה בכעס, דחפתי אותה החוצה וטרקתי את הדלת.
אי אפשר קצת שקט בבית הזה?
הסתובבתי למגירה, איפה שאני תמיד מחביאה את הטלפון שלי, ונזכרתי שהוא בתיקון.
לעזאזל!!
"אני פשוט אלך לישון וזהו" אמרתי ונכנסתי למיטה.
"אבל קודם מרשמלו"
הלכתי למטבח וגנבתי שקית מרשמלו גדולה, ורצתי לחדר שלי והתחלתי לאכול, עד שנרדמתי.