Eden 3

הרחוב בחוץ היה נראה כמו חורבה, אבל לג'פרי לא היה הרבה מה לעשות בעניין. כמובן שהוא יכל לצאת החוצה ולהתנדב בעזרה לפצועים, אבל הוא עזב את מעשי הגבורה מיד עם סיום המלחמה והעדיף לחזור לביתו ולהתעסק בענייניו שלו. הוא נכנס בחזרה אל הבית, המקום היה הרוס. אחד הקירות נפל, החלונות כולם היו שבורים ורהיטים וחפצים שונים היו מפוזרים בכול עבר, נראה היה גם שהתקרה על סף התמוטטות. עד עכשיו לא הייתה לו ההזדמנות להתבונן בהרס ששרר בביתו, "לעזאזל…" הוא סינן מבין שיניו בתדהמה מהולה בכעס בעוד הוא בוהה בערמת ההריסות שנותרה מהבית. הבית היה הרוס לגמרי, כמו כול שאר הבתים שבחוץ והיה מסוכן לשהות בו, שכן הוא היה עלול לקרוס בכול רגע. ג'פרי יצא החוצה והצטרף אל עשרות האנשים שהיו ברחוב, כעת מחוסרי בית. את הלילה יצטרך ג'פרי לבלות כנראה בחוץ, כמו כול שאר האנשים שבתיהם נהרסו. ג'פרי העריך שכמות חסרי הבית הייתה שווה לפחות למספר אנשי העיר כולה, או לפחות למספר של אלה שהיו חכמים מספיק להימלט מבתיהם הקורסים. מיותר לציין שהדבר לא הטריד אף אחד מאנשי העירייה, או הממשלה והדאגה לשורות מחוסרי הבית החדשים הייתה בין הדברים האחרונים שהיו ברשימת סדר העדיפויות של אנשי העיריה, מיד אחרי כיבוי השריפות, פינוי הגופות, הטיפול בנפגעים, חקר האסון ועוד כמה עשרות דברים שיערכו לפחות כמה שבועות. ג'פרי מצא נחמה בכך שזאת לא הייתה הפעם הראשונה שיישן בחוץ, למעשה הוא היה מנוסה מאוד בכך והיסטוריית השינה בחוץ שלו התפרסה החל מתחילת תקופת המלחמה ועד לכמה שנים אחריה, בהם היה מחוסר בית.