Do you remember those times …? פרק שישי

"תודה " אני צועקת מעט כי המוזיקה התגברה , מקווה שאולי כך ישמע את קולי .
"דרך עגב ..אני ליאם " הבחור שמו ליאם מחייך חיוך נעים ומושיט את ידו ללחיצה .
וככה הכרתי את כל חברי וואן דיירקשן .
אני יושבת על הספה כמה דקות אחרי שליאם הלך לקרא להארי . מסביבי המון מוזיקה רועשת , אנשים רוקדים וקופצים משמחה , שותים מתחבקים מתנשקים . כשכל העולם מסבבי התפוגג צללתי אל תוך מחשבותיי . לפתע שתי ידיים עוטפות את ראשי ומחסות את שדה ראייתי . אני מורידה את ידיו של הזר מתוך אינסטינקט והרגשת בהלה . אני מסתובבת והבחור המטולטל נגלה לעיני .
"רציתי שתנחשי מי זה !" הוא מראה פרצוף זעוף ומאוכזב אל פניו …אבל כל אחד היה יכול לראות שהוא מזוייף.
"תסתדר בלי זה" אני מעלה חיוך קטנטן ונכנסת לזרועות הפתוחות שהארי פתח לעברי ."אמרת שלא יהיו פה הרבה אנשים ".
"מצטער, החברה החליטו להזמין עוד אנשים " הוא אומר , פוטר א עצמו מהאשמה שלגמרי מוטלת עליו ! . אני יודעת לקרא אנשים , אני יודעת מתי הם משקרים לי מתי הם מדברים עלי ומה הם רוצים ממני .
"ועכשיו האמת (?)" אני אומרת מצחקקת מעט .
"סתם רציתי שתבואי אז שיקרתי " הוא נאנח והמשיך " גם ככה משעמם פה , אולי נצא להסתובב ?" הוא שואל .
" טוב נו …" אני נאנחת בהסכם …במילא אין לי ממש עניין במסיבה הזאת .
הלכנו לאיזו טיילת קטנה ליד הבית של זאין .
"נו אז מה קרה ??" אני שואלת בציפייה לדעת את המשך הסיפור שהוא התחיל על הבנים .
"נפלתי מול הפאפרצי והבנים נפלו ביחד איתי כדי שלא תהיה לי פדיחה , עם זה היה קורה, יום למחרת כל העולם היה יודע על זה ….ואת יודעת …זה מביך" הוא צחקק בחיוך נבוך ואני אחריו .
"תספר לי עוד …אתם מצחיקים " אני צוחקת מעלה בזיכרוני את העובדה הקודמת שסיפר לי על ליאם שבכה כאשר לא נתנו לו לאכול עם מזלג וחייבו אותו לאכול עם כף .
"אההה…. רגע אני יחשוב " הוא אומר מדפדף בין דפי זכרונו אחר מקרים מצחיקים אפילו שכשאה חי יום ולילה עם חברות בחורים כאלה אני בטוחה לא חסר מקרים כאלו . "פעם אחת זאין התעורר ולואי היה בחדר שלו …. ערום " הוא צוחק ואני אחריו בצחוק מתפרץ .
-אני רק רוצה לומר שכל העובדות האלו הם אמיתיות לחלוטין ………. תכירי אמא ,אלו הם האנשים שאני מעריצה !-
"מה ?!?! אתה … אתה לא רציני !!" אני צוחקת בעיניים פעורות .
"כן כן אני יודע.. " הוא נאנח בצחוק . "המעריצות עשו לנו צימודים כאלה … נגיד אני ולואי זה לארי … נייל וליאם זה ניאם אני וזאין זה זארי …. יש כל מיני " הוא ממשיך לצחוק ולבסוף אנחנו נרגעים .
"אתה הכרת אותם בכלל ששמו אתכם ביחד כלהקה ?" שאלתי . ראיתי לפני כמה ימים את הסרטונים שלהם מהאקס פקטור . כשכל אחד מהם הגיע לבד לאודישן לא ממש היה לאף אחד מהם את זה …את מה שרואים אצל כוכה פופ ל היום , אבל כשחיברו אותם ביחד הם שידרו לקהל עוצמה ביטחון וכנות….מיד ראו שהם נועדו להיות ביחד.
. "לא ממש , זאת אומרת ברור שהחלפנו כמה מילים פעם אחת או פעמיים …. אבל לא …. לא יותר מזה " אנחנו מתיישבים על רחבת הדשא שמתפרשת בסוף הטיילת .
"באמת רצית להיות … כוכב …זאת אומרת זמר סולו ?" אני שואלת , לא מבינה ….באודישן שלו הוא נראה כ"כ קטן ונבוך …שילד כזה יהפוך לכוכב , לא ממש מתקבל על הדעת.
-האודישן של הארי מי שלא ראתה או רוצה לראות …הוא הי אז בן 16 היום הוא בן 18 ועוד מעט בן 19 לפי מה שאני יודעת
http://www.youtube.com/watch?v=m4NWiTp0B_0&feature=fvst –

. "לא . באתי כדי לראות מה הם חושבים על השירה שלי . לא באמת האמנתי שאני יכול להיות כוכב ….. אבל אחרי שאומרים לך 'כן' פעמיים , שלוש , באמת התחלתי לרצות את זה " הוא אומר ומחייך , מביט לעבר נקודה לא ממש מוכרת באוויר …נזכר באותם זמנים . "אבל אני חושב שלהיות בלהקה יותר כיף , לבד זה משעמם " הוא מביט לעברי ואני מחייכת . "אני כל הזמן מספר לך עלי …אני רוצה לשמוע גם עלייך !" הוא אומר אחרי שתיקה קטנה .
"אני לא יודעת , אני כ"כ הרבה מה לספר …אתה יותר מעניין ,הארי סטיילס "אני מצחקקת והוא מגלגל את עיניו
" נו קדימה ….. בטוח שיש משהו !" הוא מעיק .
"אני אוהבת לגלוש , כשאני בים אני תמיד גולשת …מספיק טוב? " אני מחייכת בהרגשת עילוץ .
"את גולשת ….?" הוא שואל שוב , לא ממש מאמין …טוב לא כולם בלונדון יודעים לגלוש ..אולי כי אין כאן ים !?
. "כן ….למה ? את לא ?" אני שואלת , כאילו זה דבר רגיל ….תאמת זה די קשה .
"לא , אני יודע שליאם ולואי גולשים .." הוא נאנח .
"אני ילמד אותך , אני בטוחה שיצא לנו ללכת לים בהזדמנות " אני מחייכת .
"איזה סוג מוזיקה את אוהבת …?" הוא שואל .
"פינק , אמילי סאנדי אד שירן ו…. וואן דיירקשן שמעת אליהם ?" אני שואלת צינית …
" כן, מוכר " הוא מהנהן במבט ספק .
"לא יודעת , הם לא משהו " אני צוחקת כי האמת שמעתי כמה מהשירים שלהם , הם …בסדר .
"אאוץ' " הוא צוחק ושולח את ידו למרפק שלי , דוחף אותי מעט .
"אני צוחקת …….באמת …… אני חושבת שאתם בסדר " אני אומרת.
"בסדר ? …רק בסדר ?" הוא שואל כאילו לא מאמין למה ששמע .
"ציפית לעוד משהו ?" אני צוחקת .
"יאו וואן דיירקשן כאלו מדהימים ….הארי סטיילס חתיך !" הוא מזייף קול צווחני של בחורה …או שלי , רוב הסיכויים שהוא מזייף את הקול שלי .
"אני לא מדברת ככה !!! ויש לך יותר מידי אגו " .
"כנראה שלא שמעת את עצמך מדברת …ואין לי אגו !" הוא צוחק ואני צוחקת אחריו .
"בסדר " אני אומרת כדי להפסיק את הריב המטופש .
"בסדר " הוא עונה גם הוא .
שתיקה
פנינו מתקרבים ואנחנו עומדים לפני נשיקה . קדימה רק עוד קצת רק עוד סנטימטרים ספורים , נשימותיו כבר עלי ועיניו עוד רגע חודרות לשלי .
"עאעאעעאעאעעאעאעאעעאעאעאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאעאעאעעאעאעאעא"
שנינו פוצחים בצעקה . הממטרות בשדרת הדשא הרחבה הופעלו . אנחנו קמים ורצים על הדשא בזמן שהממטרות מתיזות עלינו מים ומרגע לרגע אני רטובה יותר .
~כעבור 3 שבועות ~
אני והארי יוצאים כבר קצת יותר מ3 שבועות . הוא נורא נחמד ואני חושבת שאני די מחבבת אותו , עדיין לא הכי ברור לי . אני עכשיו בעבודה , לא הכי נהנת . אני רק מחכה לגמור כבר . לואי השיג כרטיסים לאיזה משחק כדורסל והוא והארי רוצים שאני ואלינור נבוא . לא ממש אכפת לי , כל עוד אני מבלה עם הארי …..מצידי שיהיה משחק מחבואים. אז כמו שאמרתי ,אני רק מחכה לגמור את המשמרת ושאלינור תבוא לאסוף אותי ולנסוע לבנים . "ג'ו ! המשמרת שלך נגמרה!" לילי צועקת לי . "טנק גאד" אני קוראת והולכת לקחת את דברי ולהוריד את הסינר והתג . "- אני בחוץ . תצאי –אלינור- " אלינור שלחה לי אסמס .
"סורי שלקח לי הרבה זמן " אני נכנסת לאוטו וסוגרת אותו.
"הי הרבה זמן לא ראיתי אותך " היא אומרת ואנחנו מתחבקות עד כמה שאפשר בתוך הרכב . "מה איתך ועם הארי ?" היא שואלת מתוך הנסיעה .
"שום דבר מיוחד . יוצאים " אני אומרת מחטטת בתיק שלי תוך כדי , בניסיון למצוא את הנייד .
"עדיין לא נישקת אותו ?" היא שואלת נוהגת לאצטדיון
. "לא …" אני עונה .
"למה ? ….את לא מחבבת אותו ?" היא שואלת .
. "אני פשוט … יצא לנו הרבה כמעת להתנשק אבל … אבל לא יוצא לנו " אני שוב שולפת אנחה מפי .
"לא יוצא לכם ? ….מזאת אומרת ?" היא שואלת , לוקחת פנייה ומסובבת את ההגה .
" לא יודעת כל פעם משהו אחר מפריע … לפעמים זה הממטרות לפעמים זה הגלידה שנופלת לו על המכנס לפעמים זה ילדה שרוצה חתימה לפעמים זה שהוא עושה גרפס !" אני מתחילה לצחוק וגם היא …אני נזכרת סיטואציה המביכה שקרתה להארי."ולפעמים זאת אני …." מלמלתי בין שפתיי כך שלא תוכל לשמוע . אבל מתברר שהיא סופר וומן והיא יכולה לשמוע אפילו לחישה קטנה .
"מזאת אומר את ?!" היא שואלת פוערת עיניים "את יודעת הארי אידיוט , אבל את ? למה לא רצית שהוא ינשק אותך ?" היא מצחקקת ואני אחריה .
"זה היה בדייט הראשון שלנו …. אני פשוט חשבתי שזה מוקדם מידי . ועכשיו אני מבינה מכה מפגרת הייתי " אני דופקת עם ידיי על ראשי .
"להרביץ לעצמך לא יעזור בכלום " היא צוחקת . "אבל את צריכה פשוט לעשות את זה ….פשוט …בום !" היא מחנה את הרכב ואנחנו רואים את הבחורים בין כל שאר האנשים …. מסתתרים להם מתחת למשקפי שמש וכובע .
"ו..בום (?) " אני שואלת , מצטטת את דבריה .
"כן .. ובום ! … פשוט תעשי את זה !" היא צוחקת .
"אוקי …. ובום ! תגידי , הוא מדבר עלי לפעמים "אני שואלת ומבינה כמה פתטית אני נשמעת .
"לפעמים (?)" היא צוחקת לדברי . "תמיד …. הוא פשוט לא מפסיק עם הוא מתחיל לדבר עלייך …'אווו היא שלחה לי סמיילי !!!' " היא כנראה מצטטת את דבריו ואני צוחקת למשמע המשפט . "בואי….אינה הם " היא לוקחת את התיק שלה מהמושב האחורי ואני יוצאת ואחרי כמה שניות גם היא בחוץ . אנחנו מתקדמות לכיוון הבנים . אלינור רצה לכיוון לואי . הוא מחבק אותה ומרים אותה טיפה מהקרקע . הם מסתובבים , מאוהבים , מאושרים …הוא מניח אותה מהר ומצמיד את שפתיו לשלה .עם אני והארי היינו זוד אני לא חושבת שהיינו נראים ככה , אבל עדיין ….זה היה יפה . בזמן כל הסיטואציה הזאת אני התקדמתי להארי וחיבקתי אותו . "הי " אמרתי במבוכה .
"הי " הוא עונה בחזרה . בזמן שאנחנו עומדים בידיים שלובות אנחנו מביטים במחזה שלואי ואלינור מציגים . "אוח תמצאו חדר " הארי מצטט את אחד ממשפטיו המפורסמים של לואי בזמן שאני צוחקת ואני והארי נכנסים ולואי ואלינור נשארים מאחור. אנחנו נכנסים לאולם הענק שבו יושבים אלפי אנשים . אני מתיישבת והארי ליידי. "איך עבר עלייך היום …?" הוא שואל .
" לא משהו מיוחד … עובדים " אני נאנחת . " אצלך ? אני מוסיפה ומביטה בפניו . עיניו העמוקות אפו העצום היפיפה שפתיו הורודות , הנפוחות … הוא מדהים .
"חשבתי עלייך " הוא אומר ואני מסמיקה ומשפילה את ראשי . ואז ….אלינור ולואי באו . אלינור התיישבה לידי ולואי לידה . אז זה יוצא ש….הבנים בצדדים ואני ואלי באמצע .

"נו נו … תפגעי ! זה קל !" הארי מעודד אותי מהצד כשמסביבנו המון רעש מוזיקה ילדים ליצנים ועוד כל מיני דוכנים . "את גרועה !" הוא אומר כאשר אני מצליחה לפגוע רק ב3 מהפחיות מתוך 12 בעזרת כדור .
"אתה לא יותר טוב !" אני מקניטה . בתגובה הוא הרים את הדובי הגדול שזכה בו לפני מספר רגעים כאשר הפיל את כל 12 הפחיות . אני מוציאה לו לשון והוא צוחק . אנחנו ממשיכים להסתובב ביריד שהתרחש במרכז לונדון . "כמה זמן לא אכלתי כזה !" אני צוחקת כשאני רואה צמר גפן מתוק בצבע ורדרד מול פני . אני חוטפת את המקל המלא בצמר מידיו של הארי ולוקחת מעט ממנו ואנחנו ממשיכים להסתובב .
"תביא קצת !" הוא אומר מושיט את ידו הפנויה לעבר המקל . אנחנו מתיישבים על הספסל והארי שם את הדובי שזכה בו בצד ומתקרב עלי וחולק איתי את הצמר .
"אני ממש ממש נהנת , המשחק היה נהדר וגם פה נורא כיף " אני מביטה עוד פעם לפני הילדים החולפים והאורות הנוצצים . "כן , רק חבל שהקבוצה שלנו היא לא זאת שניצחה …אבל בכל זאת נורא כיף " הוא אומר ושם את זרועו מסביב לצווארי . מגע ידיו על עורי נותן לעורי עור ברווז .

"יש לי כמה שעות חופשיות בבוקר ביום חמישי …רוצה שנלך לים ?" הוא שואל בכניסה לביתי כששנינו יושבים ברכב שלו
. "אהה…אני לא יודעת " אני מחייכת חיוך נבוך .
"אבל הבטחת שתלמדי אותי לגלוש !!" הוא מתלונן .
"אני לא אחת שנוטה להפר הבטחות אז …. בסדר " אני נאנחת בחיוך מוותר.
. "מעולה ….אז יום חמישי " .
"יום חמישי " אני חוזרת אחריו ואין לנו מה לומר יותר ואנחנו רק מביטים אחד בשני .
"או כמעת שחכתי " הוא אומר ומפנה את גופו למושב האחורי .
"מה קרה ?" אני ממלמלת , מנסה לפענח מה שכח כבר .
"קחי " הוא מוציא את אותו הדובי מהמושב האחורי ואני מתחילה לצחוק .
"מה אני יעשה עם זה ?" אני שואלת בעודי צוחקת .
"לא יודע . אבל זה מה שכל בחור עושה … הוא זוכה בדובי ומביא אותו לבחורה …זה ככה בכל הסרטים !" הוא מתעקש .
"אז תדמיין שאני זכיתי בו ואני צריכה להביא אותו לך !" אני צוחקת על הסיטואציה .
"נו אבל הבנים יצחקו עלי שאני מביא את זה הביתה …פליז קחי את זה .!!! " הוא צוחק
. "טוב נו ! אבל …" אני מוציאה את האייפון . "תמונה " אני צוחקת .
"את תעלי את זה לטוויטר נכון ..?" הוא נאנח מחזיק את הדובי בין זרועותיו .
"יאפ !" אני עונה מכוונת את המצלמה עליו . "חיוך" אני אומרת ופלש קטן יוצא מהאיפון ולוקח תמונה שאני רואה על המסך .
@JO : @ אוי הארולד מתי תתבגר …!? " harry styles"
pic.twitter.com/xf2…..

הכנסתי את האיפון לכיס ולקחתי מידיו את הדובי . "תודה זה היה ….נורא כיף " אני מחייכת . "
את יודעת ….את , את…נורא ….יפה " הוא אומר ומזיז מפני קצוות שיער שנפלה מקוקו שלי .
"תודה " אני אומרת בחיוך נבוך .
" ואני חושב שאת מדהימה " הוא אומר בקולו העדין והצרוד במעט .
"כבר לקחתי את הדובי הארי לא צריך להתחנף " הוא מתחיל לצחוק וגם אני .
"אבל את באמת …מדהימה " הוא אומר .
"תודה " אני אומרת בחיוך מודה ובעיקר מובך
."אני חייב ללכת " הוא אומר אחרי ששמע צלצול מהאיפון שלו וראה שיש לו הודעת טקסט מלואי .
"אוקי …היה נורא כף " אנחנו מתחבקים ואני יוצאת מהאוטו . אני מנופפת לו מהחלון עד שהרכב יוצא משטח הראיה שלי .

"אני בבית !" צעקתי ברכבי הבית מורידה את הנעליים ועולה לחדר של טרו לתת לה את הדובי הזה . "הי…" אני נכנסת לחדר
. "הי " היא עונה מסדרת את התיק שלה על הקולב ומתיישבת . "מה קרה ?" היא שואלת .
"סתם הארי הביא לי את זה … וזה לא הכי מתאים לי לחדר , אני חושבת על לצבוע אותו ..אבל עד אז …קחי אותו ,אין לי שום עניין בו " אני שמה את הדובי על השידה ומתיישבת על המיטה .
"הארי סטיילס נגע בזה !" היא ממששת את הדובי .
"חשבתי שכבר התרגלת לקטע שאני יוצאת איתו …" אני אומרת .
"כן אבל עדיין ..זה הארי סטיילס , הוא כזה מושלם …. איך את עומדת בזה ?" היא שואלת שאלה רטורית .
"אוח' …הוא לא מושלם ! אפחד לא מושלם …….וגם לא הארי שיש לו את הכל …" אני לא מסיימת את מה שרציתי לומר ומתחילה לדמיין את פניו במוחי . "על מי אני עובדת הוא מושלם !!" אני נאנחת לאחר כמה שניות שתמונות של פניו רצות בראשי .
~כעבור 3 ימים (יום חמישי )~
לא ראיתי או דיברתי עם הארי מאותו יום במשחק והיריד . דיברנו רק פעם אחת ביום למחרת , היו לו רק כמה דקות כדי שנוכל לדבר בפלאפון ואז הוא כבר חזר לעבודה . הוא שלח אס.אמ.אס כסליחה שהוא לא עונה להודעות שלי ושהוא נורא עסוק בימים האלה.עכשיו אני אחרי מקלחת של הבוקר , אתמול הלכתי עם טרו לקנות צבע והיום אני צובעת את החדר שלי לצבע סגול ובז' .
אני לובשת סרבל לבן עם פסים כחולים וחולצת סטרפלס אדומה מתחת ואוספת את השיער שלי לגולגול רופף
http://www.polyvore.com/stripey_short_overall/thing?id=55661782
~כעבור שעה ~
אני מתקדמת נורא לעט , אולי זה בגלל שאני עושה את זה לבד . "ג'ו הארי כאן !"טרו צועקת לי מלמטה . מה ?! הארי !? מה הוא עושה כאן ?!
"הי " אני יורדת למטה ומתקרבת עליו לחיבוק . "מה אתה עושה כאן ?" אני שואלת .
"אה.. אמרנו שהולכים לים , זה מה שאת הולכת ללבוש?" הוא שואל בעיקום פרצוף . שיט שחכתי מזה בכלל .
"אווווו ! אני לא מאמינה ששכחתי!" אני נותנת מכה למצחי .
"זה בסדר , להשאיר לעצמך סימנים כחולים על המצח לא יעזור לאף אחד " הוא שם את ידו על מצחי ומלטף אותו ואני צוחקת . "אז אני מבין שאת צובעת …" הוא אומר, כנראה לפי הסימנים הכחולים שעל בגדי .
"כן …משהו כזה , לא ממש יוצא לי …" אני צוחקת .
"אני יכול לעזור לך , עם את רוצה … ?" הוא שואל .
"כן ! כן ! בבקשה תעזור לי … ! אני מנסה לצבוע קיר כבר שעה שלמה …" אני צוחקת והוא אחרי . "טוב נעלה …" אני אומרת ועולה לחדר הוא אחרי.
"החדר שלך שחור ?"הוא נכנס ושואל .
"היה , אני רוצה לשנות אותו …" אני אומרת והחדר מחזיר הד
. "טוב .. נתחיל ?" הוא שואל ומוריד את הג'קט מגופו ונשאר עם חולצה קצרה .
"ברור " אני מביאה לו את המברשת הארוכה והוא מתחיל לצבוע .
~כעבור שעתיים~
"נו יפה לך סגול !" אני צוחקת ומציירת על ידו פרח בצע סגול .
"נו באמת ! פרח ?! באמת ?!" הוא צוחק .
"ועכשיו תורך …" הוא אומר וצובע את אפי בצבע סגול .
"איך אני יוריד את זה עכשיו !!" אני צועקת .
"אצלי יש פרח ! זה יותר גרוע …" הוא צוחק את צחוקו המתגלגל והממכר .
"איך פרח על הזרוע יותר גרוע מאף צבוע בסגול !!!" אני צועקת שוב .
"תירגעי … אפשר להוריד את זה …" הוא אומר צוחק מעט וממשיך לצבוע את הקיר האחרון שנותר .
"איך ? ומאיפה אתה יודע !"אני אומרת מתחכמת .
"אני יודע!" הוא אומר.
"אוף איתך !" אני אומרת וממשיכה לצבוע .
"כמה זמן אנחנו מכירים ?" הוא שואל פתאום .
"אני חושבת שנפגשנו לפני …חודשיים בקניון ולפני … אמ… שבועיים (?) יצאנו לדייט ראשון " אני אומרת מזיזה את המברשת למטה למעלה .
" לא . יצאנו לדייט ראשון לפני שלושה שבועות … ביום שבת זה יהיה 4 שבועות …" הוא אומר .
"ואו … אתה …דייקן " אני מצחקקת מעט .
"אכן " הוא אומר בחיוך . "אני חושב שזה גמור …" הוא אומר ומתרחק מהקיר ועומד מאחורי .
"כן גם אני חוש…וואו !!!" אני נופלת עליו בגלל שאני הולכת אחורה .
"את צריכה להיזהר יותר " הוא צוחק שאני נמצאת מעליו .
"אכן …" אני צוחקת כששערי מסתיר טפה מפני , הוא צוחק גם ומזיז אותו מעיני .
"יש לך עיניים יפות וחיוך יפה " הוא אומר מחייך .
"לך יש …. אמ…. אף גדול " אני צוחקת .
"הי ! יש לי אף גדול ואני גאה בו!" הוא אומר וצוחק .
"טוב אני חושבת שזה כבר מוזר … קמים ?" אני שואלת שאלה שמבחינתי היא בעצם רטורית .
"קמים .." הוא מסכים .
"1" אני אומרת .
"2" הוא ממשיך .
"3 " אני צוחקת והוא מתהפך ואנחנו קמים ביחד .
"אני עדיין רוצה ללכת לים " הוא אומר בכניסה לביתי שהוא מתכונן ללכת .
"כן גם אני " אני אומרת מצחקקת .
"אוקי … אז מחר ? אינלי ממש מה לעשות "הוא אומר .
"כן גם לי … אז נדבר ?" אני שואלת .
"ברור " הוא עונה בחיוך מדהים .
"אל תשכחי " הוא צוחק.
"אני לא " אני מחבקת אותו וסופגת כמה שרק אוכל ממגעו מריחו ומכל דבר שקשור עליו . הוא כבר היה רחוק מביתי כשנופף לי לשלום וצעק "ביי" .
"בי" צעקתי בחזרה . "אני אוהבת אותך …" אני לוחשת ….