Do you remember me? פרק 2

אני מגיעה הביתה ועולה לחדר שלי. "קייטי,תחליפי חולצה בבקשה. שלא תלכלכי את חולצה בית הספר שלך." אימא שלי צועקת לא מלמטה ואני עושה כדבריה. אני מחליפה לחולצה אדומה שלבשתי בתחילת השבוע ויורדת למטבח."יופי,עכשיו תתחילי להכין פנקייקים,קיטי קאט." היא אומרת ואני שוב עושה כדבריה ומכינה פנקייקים זהובים. לאחר עשרים דקות נערמת ערימה של 20 פנקייקים שמחציתם זהובים ויפים. בדיוק נשמעת דפיקה בדלת ואימי ממהרת לפתוח את הדלת. "אנדרו! מה נשמע?" היא קוראת בהתלהבות.
"נהדר,רבקה. אבל המצב עם סילביה לא מעולה. ההורים שלה רוצים לעבור לצרפת והיא מתנגדת לזה. ואיפה קיטי קאט שלנו?" הוא שואל. שומעים שהוא לא יודע שהתבגרתי. "היא במטבח!" אימא עונה לו. "מעולה,הבאתי לה הפתעה..מיוחדת." אבא אומר. אני מיד רצה אליו.
"אבא!" אני קוראת בהתלהבות.
"קייטי,הבאתי לך הפתעה!" הוא אומר וסוף סוף נכנס אל תוך הבית,חושף את ה"הפתעה" שהביא לי.
"סשה!" אני קוראת וקופצת עליו בחיבוק ענקי.
"התגעגעתי אלייך,בן דוד." אני אומרת ומעבירה את ידי בשיערו הבלונדיני.
"חורג." הוא מתקן אותי ונכנס הביתה. אנחנו סוגרים את הדלת ומתיישבים מסביב לשולחן.
"אז,סשה… מה קורה ברוסיה? ובכלל,מה קורה עם טינה?" אני שואלת.
"הכל הולך חלק. התחלתי לעבוד בחנות בגדים במרכז העיר והכרתי כמה חבר'ה ממש מגניבים. ואני וכריסטינה נפרדנו לפני חודשיים… באמת שכחתי להתקשר ולהודיע לך לגבי זה." הוא אומר. באמת לא דיברנו הרבה זמן.
"אני מצטערת לשמוע. אני יכולה לדעת למה,אולי?" אני שואלת,מקווה שלא נגעתי בנקודה רגישה.
"החלטנו שאי אפשר ככה. היא לא באמת אהבה אותי ואני כבר מזמן איבדתי בה עניין. אבל בכל זאת כאבה לי הפרידה." הוא אומר ואני ממהרת לחבק אותו וללחוש לו "לא נורא" כמה פעמים שאני יכולה.
"אני שמח שבאתי ולקחתי פסק-זמן. באמת שהתגעגעתי אלייך." הוא אומר. אנחנו תמיד נוהגים ללכת לפארק ההחלקה בצפון העיר ולעשות תחרות משונה בשם 'בואו נראה כמה שייקים תוכל לשתות עד שיקפא לך הראש'. בדרך כלל,הוא המנצח.
"קייטי,תתיחסי גם לאביך,בבקשה. הוא עזב את העבודה במיוחד בשבילך. בדיוק שבוע לפני חג המולד. ואת יודעת שבתקופה הזאת הוא ממש עסוק." אימא מטיפה לי. אני כמובן,כבר מכירה את כל סוגי ההטפות שלה בעל פה.
"אז אבא,מה עם אנה ואנדי? הם חגגו יום הולדת בשבוע שעבר,לא?" אני שואלת.
"כן,יום הולדת חמש. חשבתי ששלחת להם ברכה." הוא אומר. טעות…
"לא בסוף לא. אני לא בטוחה שהם זוכרים אותי בכלל. אחרי הכל,אני רק אחות חורגת שלהם." אני אומרת.
"אוי,קייטי. את יודעת שהם מתים עלייך.מה עם ליל כל הקדושים בשנה שעברה? את לא זוכרת שרק איתך הם היו מוכנים לאסוף ממתקים?" אימא מזכירה לי. הם כאלו חמודים התאומים שחורי השיער האלו.
"טוב גמרתי. והבטחתי לנייל ול…ידיד שלי שאני אסמס להם." אני אומרת.
"ידיד? או,בסדר גמור. אבל תראי לסשה את חדר האורחים לפני,בסדר?" היא שואלת. אני מהנהנת ומושכת את סשה אחרי במדרגות.
"טוב,הנה החדר שלך." אני מראה לסשה את חדר האורחים שבו הוא ישן.
"מעולה לגמרי." הוא אומר ומתחיל לפרוק את כל הבגדים אל הארון. אני ממהרת אל החדר שלי ומסמסת לזאין. כמובן רק אחרי שאני צוחקת מהכינוי המצחיק שהוא נתן לעצמו באנשי קשר שלי.
-קיטי קאט
סקסי מאליק,בא לך לצאת איתי ועם חברים שלי היום לסרט?
-סקסי מאליק
בטח! לבוא לאסוף אותך?
-קיטי קאט
לא,תבוא אלי. אני גרה בקצה הרחוב שלך,מסתבר. בית קרקע בצבע לבן:)
-סקסי מאליק
אוקי,מעולה! קבענו דייט.
-קיטי קאט
זה. לא. דייט.
-סקסי מאליק
מה שתגידי,קיטי קאט. חתולה שובבה שכמוך;)
-קיטי קאט
שקט, מאליק. שקט.
-סקסי מאליק
אני צריך לזוז,אני יוצא ל'גרובס' עם החבר'ה. נדבר:)

הוא חותם את השיחה. נצטרך לחכות לערב…