Dark , cold streets -פרק 2

~~~
"את מוכנה ?" שמעתי את ריאין צועקת מהסלון , "כן , שנייה !" צעקתי בזמן שתפסתי את התיק שלי ויצאתי מהחדר. "מה לעזעזל את לובשת ?!" היא צווחה . "מה ?" שאלתי ,מחייכת חיוך גדול רק כדי לעצבן אותה "מי הולך לפגישה עם מנהל חברה בג'ינס ובחולצת V ? מה את מטומטמת ?" הוא שאלה בתסכול " אוי תרגעי ,אני פשוט לובשת בגדים נוחים " אמרתי בזמן שיצאתי מדלת הכניסה והתקדמתי לכיוון המעלית ,לחצתי על הכפתור העגול ,הדלתות נפתחו והשמיעו רעש חרישי .ניכנסתי למעלית וחיכיתי עד שריאין תיכנס אחריי לפני שלחצתי על כפתור .-0 קומת קרקע
~~~

לאחר נסיעה של 10 דקות שקטות ומביכות הגענו לבניין,
החניתי את המכונית ביעילות והוצאתי את המפתחות ."תמהרי" ריאין אמרה בזמן שיצאה מהמכונית וטרקה את הדלת , תפסתי את התיק שלי ומיהרתי אחרייה. ניכנסנו לבניין במהירות ועלינו במעלית לקומה 13. "תנסי שלא לבייש אותי ,בסדר?" היא אמרה בעצבנות לפני שפתחה את הדלתות המגונדרות ולפנינו ניגלה חדר ענק ,אבל ענק! בגודל של כל הדירה שלנו! ,הקירות בצבע שמנת שניראו ממבט ראשון פשוטים השתלבו בצורה מפתיעה עם הכורסאות ,השולחנות והספות המגונדרות והמעוצבות,הסתכלתי מסביב וראיתי הרבה עובדות שאני רואה כל יום אבל הפעם כולן ניראו שונות ,כולן לבשו שמלונות-דפוק אותי- ונעלי עקב ענקיות. הרגשתי מוזר, כניראה שריאין צדקה ,באמת הייתי צריכה ללבוש שמלה. "איילי !" שמעתי קול צווחני מוכר מאוד , הסתובבתי באיטיות לאחור וראיתי את אטל,אוחח' והינה זה מתחיל "אני רואה שהיום את מציגה לכולם לוק של ההומלסית?" היא שאלה בהנאה , הסתכלתי עלייה לרגע ,היא לבשה שמלה בצבע אדום מסנוור שהייתה צמודה מדי לטעמי , השער הבלונדיני-דק שלה היה חלק בצורה מוזרה וניראה כיאלו הדביקו לה אותו על הראש והמייק אפ שלה היה כהה בכמה וכמה פעמים מצבע העור שלה ,אבל אם לומר את האמת היא ניראתה סביר.. מרחוק..רחוק מאוד. "אטל, אם יש לך בעיה כל שהיא ,פשוט לכי" ריאין אמרה בטון רציני ,אטל הסתכלה עלייה לכמה שניות ואחר כך הסתובבה והלכה,
"ריאין !,איילי ! מר.רובסטון רוצה לראות אותכן " שמענו את אחת העובדות אומרת .
ריאין תפסה לי את היד ומשכה אותי אחרייה,הלכנו עד לסוף החדר ,פנינו לצד ימין ולפנינו ניגלה מסדרון
ארוך ,התקדמנו בו במהירות עד שראינו דלת גדולה , כתומה. "את מוכנה ?" ריאין שאלה בדרמטיות. במקום לענות דחפתי את הדלת וניכנסתי לחדר.
~~~
"איילי ! ריאין ! בואו היכנסו " אמר מר.רובנסון ,
ניכנסנו לחדר הגדול והמגונדר ותיישבנו על הספה
"אני רוצה שתכירו את המנהל של החברה המדהימה שלנו ,זהו מר. קוון "מר. רובנסון אמר ורק אז הבחנתי בו, לרגע חשבתי שאני הוזה ,הוא ניראה כמעט מלאכי ,השער הבלונדיני , העיינים החומות והפנים שכול דוגמן היה מקנא בהם. הרגשתי את המבט שלו עלי ,המבט המעוניין והמשועשע שבגללו הייתי צריכה להזכיר לעצמי איך נושמים, "בנות אתן בטח תוהות למה הזמנתי אותכן לכאן ,אז אני יעשה את זה קצר ,מר.קוון מחפש מזכירה ראשית ולכן הוא ביקש ממני לחפש את העובדות הכי מתאימות לתפקיד ואני בחרתי בכן" אמר מר.רובנסון והתיישב במקומו
" מר. קוון ישאל אותכן כמה שאלות כדי לבדוק מי מתאימה יותר לתפקיד " אמר מר רובנסון אבל אני לא ממש הקשבתי לו ,אני הייתי שקועה במלאך שישב מולי ."טוב, יש לי שאלה אחת יחידה,מה יותר חשוב לכן אהבה או קריירה ?" מר. קוון שאל ,השאלה הפתיעה את כולנו. "אממ..ריאין ?" שאל מר. רובנסון שאל במבוכה "קריירה ,כי לדעתי אהבה באה והולכת אבל קריירה חייבת להיות יציבה וטובה" ריאין אמרה בקול לא יציב ומר. קוון חייך אלייה חיון מלאכי "איילי?" שאל מר. רובנסון ."אממ..אני מניחה שאהבה כי קריירה אפשר לשנות ו.." לפני שסיימתי את המשפט מר. קוון עצר אותי . "את חושבת שאהבה יותר חשובה מקריירה ? חשבתי שהעובדים פה קצת יותר חכמים מזה, איך אפשר להשוות משהו כו שטותי למשו כו חשוב כמו קריירה." הוא אמר וכולנו הבטנו בו בהלם "קודם כל אתה הוא זה שהשוותה ביניהם ודבר שני אתה שאלתי את דעתי, לא ? וגם אני חושבת שהתפקיד הזה הוא ממש לא בשבילי לכן אני מציעה לך לבחור בריאין , " אני לא יודעת מה עבר עלי אבל כשאמרתי את המילים האלו הרגשתי איך שההרגשה בחדר השתנתה. מר. רובנסון וריאין הסתכלו עלי בהלם אבל מר. קוון נשאר באותו מבט אטום וחסר הבעה .

" התקבלת"