Dance With The Devil פרק 5

"רון" שמעתי את דניאל קוראת לי . התנתקתי מהחיבוק של שיראל ואמרתי לה "דקה אני בא"
"זה בסדר…לך למפלצת" היא אמרה בחיוך ופתאום גם נוסף לה מין ברק בעיניים שכבש אותי ,כל כך לא רציתי ללכת לדניאל, רציתי לבהות בה שעות , לחקור את הפנים היפות האלה שלה.
הגעתי לדניאל שהחיוך של שיראל חרוט לי בראש , חייכתי לעצמי עד שראיתי את הפנים הזועמות של דניאל
"מה יש לך תגיד לי , נדלקת על הילדה??" "שכחת מאיזה צוות היא ?" "אתה כבר לא רוצה להגיע לווגאס"
הן התנפלו עליי דניאל מאי ואלונה .הבנות של הצוות שלי והציפו אותי בשאלות . "תפסיק" "אל תתקרב אליה" "אם תהיה מרוכז בה היא תיקח לך את הניצחון ותיסע לווגאס" פתאום הכל התבלבל לי . הבנות המשיכו לדבר ולהזכיר שווגאס זה החלום שלי וכמה שעבדתי קשה ורציתי את זה .
ווגאס זאת באמת ההזדמנות שלי ,ההזדמנות היחידה שלי ,ושל כל הצוות שלי ,להחזיר לנו רגע של אושר על כל טיפת זיעה ועבודה קשה שהשקענו בחודשים האלה , כל דקה שרקדנו ,הסתובבנו ,נפלנו ותרגלנו קפיצות וצעדים מסובכים . זאת ההזדמנות היחידה שלי להרים את הראש ולברוח מכאן,לעשות פעם ראשונה מה שאני רוצה . "אני רוצה לסוע לווגאס" אמרתי ,וראיתי את החיוכים של הבנות .
הבנתי שאין מקום לשנינו, שעל המטוס לווגאס זה או היא או אני .
פתאום החיוך שלה עלה לי שוב לראש , וצבט לי בלב . "אוף למה זה חייב להיות ככה."
ראיתי את הבנות מתקרבות לכיוון שיראל שביצעה מתיחות , אוי לא .בבקשה לא .

______________________________________________________

פתאום משום מקום הגיעו דניאל ועוד שתי בנות.
"חמודה מתמתחת .. אל תהיי לחוצה ברבי זה לא כאילו יש לכם סיכוי מולנו"
"מסכנה פעם ראשונה…מול כל הקהל הזה שיעמוד ויצעק לך בוז שתעשי פדיחות"
"מה דימה חשב לעצמו שהוא הביא ילדה שאתמול התחילה לרקוד ,להתחרות מולנו ..כל כך ברור שאין לה סיכוי"
רציתי כל כך לדבר,לענות להן ,לצעוק ,להשתגע ,לקלל אותן . להראות להן שאני לא פרייארית .
אבל נעלמו לי המילים שראיתי את המבט של רון עומד מהצד ולא אומר כלום . הוא עמד שם מסתכל עליי
ולא התערב .הסתכלתי עליו מאוכזבת ,שקעתי במבט שלו.
אחת הבנות ישר אמרה "אוי ילדונת ..נפלה בפח של רון . התאהבת בו מתוקה ,תשכחי מזה הוא לא בליגה שלך"
עברתי אותן והלכתי בלי להגיד מילה , שעברתי ליד רון נתתי לו מבט אחרון כמעט פורץ בבכי ,והלכתי לסטודיו שלנו.
"אני לא עולה לבמה" הכרזתי והתכנסתי בתוך עצמי יושבת בפינה בחדר .
"מה? מה קרה? " "מה יש לך שיראל?" "למה את בוכה.?"
יונתן שרון ודימה יישר התנפלו עליי .
בכיתי וסיפרתי להם הכל , איך הבנות דיברו אליי , והורידו לי את הביטחון העצמי .
שרון יישר התעצבנה ואיך שירדן נכנסה היא אמרה לה "בואי..יש לנו עניין לטפל בו"
יונתן ודימה חיבקו אותי חזק מכל צד ונתנו לי טאבלט , "תראי..זה את בחזרות"
דימה אמר לי והצביע עליי מסתובבת וצוחקת . רוקדת כמו כוכבת
"זאת את יפה שלי ,זאת הבחורה שראיתי באותו יום רוקדת במועדון…באותו יום ידעתי במיליון אחוז
שאותך אני צריך בצוות שלי , שאין אחד שיכול לעמוד בדרך שלך . היית כל כך מאושרת שרקדת ,כמו בעולם משל עצמך , ועכשיו את שמה לי על 3 פוסטמות שהריקוד לא מעניין אותם שהפכו את זה לתחרות מלוכלכת שכל מה שאכפת להם זה השם והכבוד ,שלריקוד שלהם מזמן אין נשמה..את באמת חושבת שהן יכולות עלייך???" חייכתי , דימה צודק אין להן רבע מהאהבה שיש לי לריקוד .ואין להן את ההרגשה הזאת בכל הגוף שאני רוקדת ,את האושר העילאי הזה .
"נו מה את מחליטה?" יונתן אמר וחייך אליי