Change e6

שמעתי את נעמות המנועים של מקס ודילן והבנתי שהמסלול שלנו הוא מסביב להר בעלייה ולמטה ככה מקס סימן מקדמה. הכביש לא היה כל כך בטוח וברגע זה הודתי לעצמי ששמתי מגנים ואת המעיל הכבד של האופנוע. הרעשתי עם המנוע ולאחר שלושה נעמות מהאופנוע שלי יצאתי מלפני שתיהם וראיתי את שתיהם צמודים אלי במראות, הגברתי את המהירות והמשכתי להסתכל לקדימה, שתיהם נעלמו לי מהטווח ושניות לאחר מיכן הופיעו לפניי.
"אני לא מכירה את הקיצורים !" צעקתי וכמובן שאיש מלבדי לא שמע.
ניסיתי לעקוף אותם אבל הם נסעו בזיגזגים והתחרו בעצמם, הגענו לסיבוב החד וזאת הייתה ההזדמנות שלי לעקוף, שתיהם נסעו בנתיב החיצוני על גבול ההר ואני הצתמצתי למהירותם מהנתיב הפנימי, הסתכלתי לשניה לצד אליהם ומייד חזרה אל הכביש וראיתי מולי מין רמפה לא בטוחה שניה לאחר מכן הייתי באוויר וירדתי את הרצפה יחד עם הלב שלי. לא הייתה לי שניה לעכל את מה שקרה וראיתי פיצול בכביש, בחרתי את הדרך הגבוה והתלולה ולחצתי על הגז, מקס בא אחריי ולידלן לקח את השביל השני, מקס עקף אותי ועצר מלפני כך שבלמתי לצד ועפתי מהאופנוע, מייד קמתי והרמתי את כיסויי העיניים של הקסדה.
"What the fuck ?!" שאלתי וחזרתי אל האופנוע.
"בואי אחרי, עוקבים אחרינו." הוא אמר והושיט לי אולר.
"שימי בנעל." הוא אמר ועשיתי כדבריו, "סעי ליידי אבל מאחורי שמעת ?" הוא שאל והנהנתי בראש, נסענו במהירות יחסית גבוה והגענו למקום ללא אורות, כיבינו את האורות שלנו והמשכנו עוד טיפה. הגענו למין ביקתה ביער וראיתי את האופנוע של דילן זרוק לייד הדלת, מקס זרק את אופנועו בדיוק באותה צורה ואחריו גם אני. נכנסתי לבקתה ושם דילן העמיס נשק על עצמו ומקס הצתרף.
"ניקול!" הם קראו לי בלחישה.
"אימון ראשון כדי שתסגרי את הג'קט שוב ותקחי מה שאת אוהבת בעיין." מקס אמר, לא היה לי זמן לבחור אבל לקחתי אקדח חצי אוטומטי ודחפתי שתי מחסניות לאחורה של מכנסי, לקחתי עוד סכין ושמתי אותו בנעל השנייה, ועוד אקדח סמית'&ווסטון שראיתי שמתי בכיס הפנימי של הג'קט ומייד לאחר מכן סגרתי אותו. לקחתי עוד מחסנית גם לאקדח הזה,
"10 שניות זזנו." הם אמרו לקחתי מין חצים שראיתי שמחובר לגופם נוזל, כנראה סם כלשהו לקחתי שלושה ועוד אחד שחור שנראה קצת שונה ושמתי אותו מאחורי האוזן כאילו היה עט.
דילן יצא מהחלון ראשון מקס זירז אותי ודילן תפס אותי למטה. זאת לא הייתה קפיצה גבוה באמת פשוט לראות את הקרקע היה דיי בלתי אפשרי ומעדתי, נשמעו קולות של יריות ומקס קפץ והתגלגל על הרצפה. רצנו מכופפים אל תוך היער והתפצלנו לשלושה עצים, חיכיתי את מה שראיתי את דילן ומקס עושים הלכתי אל מאחורי העץ העבה ביותר נשענתי עליו עם גבי הטענתי את האקדח החצי אוטומטי הקטן שלקחתי, שמעתי קבוצה של אנשים רצה אל היער ואז את דילן ומקס מתחילים לירות. היו להם לפחות עוד שלושה אקדחים אוטומטיים בגבם ושתי שרשראות של תחמושת. כל כמה שניות יריתי גם אני אם עבר מטרה ששמעתי מתקדמת לעברי אבל לא באמת הרגשתי שאני פוגעת בדבר אלא סתם מבזבזת תחמושת. החלטתי לשלוף את הסכין ולשים אותו בכיסי למקרה ומישהו יצליח להגיע אלי. פחדתי וידיי רעדו.
מקס צעק לי שאזהר ומייד לאחר מיכן דילן ירה במישהו שעמד ממש מאחורי. מקס סימן לי להגיע אליו. יריתי את דרכי אליו והוא חיפה עלי יותר משחיפיתי על עצמי. פשוט תשארי מאחורי עד שתראי מזדה שחורה ואז תודיעי לי. רעדתי מפחד והסתובבתי בתקווה לראות מזדה שחורה.
"נו?" הוא שאל. והנהנתי בראשי.
"את רואה משהו ?" הוא שאל שוב. עניתי "לא!"
"תנשמי מהאף, תרגעי את בטוחה." הוא אמר ובדיוק ראיתי את דילן נופל ושמעתי אותו נאנח על הרצפה.
"דילן!" צעקתי ויריתי אל עבר האיש שעמד מאחוריו, אני לא יודעת איפה אבל פגעתי, אותו אדם נפל ודילן קם ורץ אל מאחורי העץ שהסתתרתי בו קודם.
"פגיע יפה!" הוא אמר ולאחר שניות הבחנתי במזדה שחורה שהתמזגה עם היער בהסוואה מושלמת.כמעת ולא נראת.
"מזדה!" צעקתי.
"סוף סוף. דילן צא!" מקס אמר, דילן יצא בריצה אל עבר המזדה שלי לקח כמה דקות לזהות כנמצאת. הוא פתח את הדלת לצד הנהג וירה מישם. מקס סימן לי לרוץ ולשבת מאחור ושתיהם חיפו עליי כשזזתי, הגעתי אל המכונית וראיתי את מקס פותח לי את הדלת מבפנים. לפני שניה הוא חיפה עלי בחוץ!
נכנסתי ונשענתי לאחור והצלחתי להרגע טיפה.
"מה. זה. היה." שאלתי לאחר חמש דקות שהנשימה של כולם הסתדרה.