best friend FOREVE.

פרק 1: אוף אני לא מאמינה שזה היום אין לי כח לזוז מהמיטה
חשבתי לעצמי לפני שקמתי להתארגן לחתונה של בת דודה שלי אני יודעת שהיא משפחה שלי .. אבל אני לא אוהבת אותה תמיד יש לה מה להעיר לי והחבר שלה.. סליחה ארוס שלה, סנוב אבל אין לי ברירה אם אני לא ילך כל המשפחה תכעס עליי התארגנתי התלבשתי וירדתי לסלון אמא שלי הייתה במטבח הכינה לי משהו לנשנש כי אין לנו זמן לאכול היום .. אבא שלי עוד בחדר.. מתארגן. לוקח לו שעות להתארגן כשהוא סיים יצאנו הדרך הייתה ארוכה ומייגעת שמעתי כבר את כל השירים שאני אוהבת אלף פעם שאני כבר לא בטוחה שאני אי פעם יוכל לשמוע אותם שוב. הגענו וכשזה מגיע לאירועים ההורים שלי שוכחים ממני ותמיד משאירים אותי לבד הלכתי לבר להביא לי מים ונשארתי לשבת שם לא היה לי חשק לרקוד "אז מה ילדה כמוך עושה פה כשכל המשפחה שלה רוקדת?" שמעתי מצד ימין שלי קול מחוספס ועניתי "אני לא כלכך אוהבת לרקוד. ולמה בחור שנון שכמוך משתכר בזמן שחברה שלו קורעת את הרחבה?" "חח היא לא חברה שלי.. ידידה טובה ". המשכנו לדבר קצת ואז הבנתי ,אני בכלל לא מכירה אותו , הוא לא קשור למשפחה . לאט לאט בשיחה הבנתי שהוא ידי טוב של אחת בנות המשפחה שלי,כן, זאתי ש'קרעה את הרחבה' "את יודעת את ממש חמודה אם היית גדולה בכמה שנים הייתי מזמין אותך לדרינק" הוא אמר בחיוך "אם הייתי גדולה בכמה שנים הייתי מזמינה כבר לעצמי דרינק" עניתי. הסתכלנו אחד על השני ברצינות לשתי שניות ואז שתינו התחלנו לצחוק אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שצחקתי כלכך חזק! הסתכלתי על בת הדודה שלי רוקדת כולה שמחה על זה שהתחתנה אבל אני יודעת שזה לא יחזיק הרבה זמן. הוא לא יצליח לסבול אותה. הסתכלתי על הבחור שדיברתי איתו כל הזמן וקלטתי שאני בכלל לא יודעת את השם שלו הוא הסתכל עליי ואמר "אני יודע מה את חושבת, אני פיטר" הוא אמר "אני אנני זה קיצור של אנג'ל" אמרתי "אז למה לא קראו לך אנג'י"
הוא שאל במבט שובב "שאלה טובה" עניתי בחיוך ראיתי את אמא שלי מנופפת לי לבוא. כנראה זה הזמן לחזור הביתה.