Bad Blood פרק 8

נקודת המבט של סתיו:
"סתיו…סתיו" קול גברי קרא בשמי, פתחתי את עיני באיטיות וראיתי דמות בלונדינית מטושטשת ניצבת מעליי, שפשפתי את עיני, הדמות הביאה לי את משקפיי, הרכבתי אותם וראיתי את דביר עומד ומסתכל עלי. "דביר מה.." אמרתי אך הוא קטע אותי, "אנחנו צריכים לדבר" אמר בקול רציני, לדבר? זה אף פעם לא טוב. קמתי מהמיטה וראיתי ששיר עדיין ישנה, נראה לי שזאת הפעם הראשונה שהתעוררתי מלפניה. יצאנו מהחדר של שיר ונכנסנו לשלו.

התיישבתי על מיטתו והוא לידי. "דבר" אמרתי לאחר דקה של שתיקה. הוא הסתכל לתוך עיני ואמר "אני לא מצטער שנישקתי אותך". אוף איתו אני לא רוצה לעשות את השיחה הזאת, הוא לא מבין שאני עם סהר? טוב… בערך עם סהר, הוא דיי מתחמק ממני. אבל אני כן מרגישה משהו כלפי דביר, אני פשוט לא מבינה מה בדיוק אני מרגישה, אף פעם לא הרגשתי ככה וזה מתסכל שאין לי אפילו מושג מה אני מרגישה. "דביר אני עם סהר אומנם הוא לא מדבר איתי עכשיו אבל לא נפרדנו" גמגמתי והשפלתי את מבטי.
"לא אכפת לי, אני מאוהב בך ונראה לי שגם את בי, פשוט הראש שלך עוצר אותך מלהודות בזה" אמר דביר בטון נחוש שאף פעם לא שמעתי ממנו. "דביר" אמרתי בלחש, לא היה לי מה לומר נותרתי חסרת מילים. הוא מאוהב בי, דביר מאוהב בי? בפעם ההיא, בדיוק לפני שהוא נישק אותי, הוא אמר שהוא מחבב אותי, אבל עכשיו הוא אומר שהוא מאוהב בי?! אני בקושי דיברתי איתו מאז הנשיקה, מה השתנה מאז שהוא הגיע למסקנה הזאת וחוץ מי זה למה שהוא יתאהב בי בכלל, הוא דביר כל כך הרבה בחורות רודפות אחריו שזה כבר מגוחך. מה כל כך מיוחד בי שגרם לו להתאהב בי, אנחנו חברים טובים אבל אף פעם לא היינו יותר מי זה. הוא בטח גם לא מבין את רגשותיו והוא מפרש את זה בתור התאהבות. זה כנראה משהו אחר אבל הוא לא מאוהב בי.

"סתיו" אמר דביר וקוטע את מחשבותיי. ישרתי את מבטי אליו והסמקתי, עיניו הכחולות והחודרות היו נועצות בי בכזאת חדות, זה היה נדמה לי כאילו הם מנסות לפרש כל מבט ותזוזה שלי כמשהו, כאילו הוא יכול לקרוא את מחשבותיי. "דביר אתה לא מאוהב בי, אנחנו חברים טובים ותמיד היינו ככה. אתה סתם מבולבל אתה בטח לא מבין מה אתה מרגיש ואתה מפרש את זה כהתאהבות" אמרתי והשפלתי שוב את מבטי, זהו זאת חייבת להיות התשובה לכך זה לא הגיוני שהוא יתאהב בי.
דביר החל לצחוק כתגובה למה שאמרתי, למה הוא צוחק? הוא הניח את ידו על כתפי והפסיק לצחוק "סתיו" אמר קולו היה רגוע ושליו אך גם מאוד רציני. עם אותה היד שהוא הניח על כתפי הוא השתמש בה בשביל לישר את מבטי אליו. "אני יודע מה אני מרגיש כלפיך סתיו, למען האמת זה אף פעם לא היה לי כל כך ברור מה אני מרגיש. אני מאוהב בך וגם את מרגישה משהו חזק כלפי ואני יודע את זה" אמר עם אותו טון ובסוף דבריו הוא חייך.
"א.. אני… לא.. לא.. יודעת מה להגיד לך" גמגמתי נבוכה מדבריו. גמגמתי כמו מפגרת, אף פעם לא גמגמתי. מה לעזאזל קורה לי? אני צריכה להירגע, נשמתי נשימה ארוכה. שוב נותרתי חסרת מילים, הוא שוב הצליח להשאיר אותי חסרת מילים!. "זה בסדר, שתביני מה שאת מרגישה כלפי אני יהיה פה" אמר, אוף איתו! אני מרגישה כל כך הרבה רגשות ביחד, כל כך הרבה רגשות שאני לא מבינה ומכירה, כאלו שעוד לא הרגשתי בעבר והרגשות הללו מבלבלות אותי ומוציאות אותי מדעתי, אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה. איך הוא כל כך רגוע? איך הוא יודע מה הוא מרגיש בכזאת צלילות? הלוואי ורגשותיי היו כל כך ברורים. קמתי מהמיטה של דביר וחזרתי לחדר של שיר.
אך מחשבותיי על הדברים שדביר אמר לי עדיין נדדו בראשי.
……

חזרתי מיום הלימודים לבית של שיר וארזתי את בגדי וחפצי. היום הורי ואחותי התינוקת הואילו בטובם וחזרו מחו"ל. טוב ובאמת שהם נזכרו לחזור לארץ, לא מספיק שהם השאירו אותי לבד בארץ, הם גם לא הסכימו לי להישאר לבד בבית כי הם לא סומכים עלי 'ממש הורי השנה' אם אתם שואלים אותי.
זה לא פעם ראשונה שהם טסים לחו"ל בלעדי, אני לא יכולה ללכת איתם בגלל הלימודים, אבל זה לא אומר שהם לא יכולים להשאיר אותי לבד בבית.
אז קרה מקרה לפני קצת יותר משנה שנשארתי בבית לבד אז ערכתי מסיבה קטנה והיה קצת בלאגן ממנה. בוטלה פגישה לאמא שלי אז היא חזרה מוקדם לבית בעוד אבא שלי נשאר בחו"ל (אחותי הקטנה עדיין לא נולדה). אומנם היא הגיעה מתי שכולם הלכו מהבית למעט סהר, אבל עם המזל שלי לא שמעתי שהיא נכנסה לבית ואני וסהר שכבנו בחדר שלי, אמא שלי נכנסה לחדר בזמן שהיינו באמצע האקט אז ככה שזה לא נגמר טוב.
עברה יותר משנה אבל הם עדיין לא שכחו לי את זה ומאז הם גם לא סומכים עליי, לפי דעתי זה מגוחך אני כבר בת 17 אני יותר אחראית.
בגלל אותו מקרה ההורים שלי לא מחבבים את סהר. סהר, אני עוד צריכה לדבר איתו הוא עדיין מתחמק ממני, אוף מה אני יעשה.
אני רוצה להיות איתו ושהכל יחזור לקדמותו. אני מתגעגעת לחיבוקו, למגע שפתיו הדקות והרכות על שפתי, למגעו החם והעדין שלו שהיה מטייל בגופי ומעביר בי צמרמורת נעימה בכל גופי.
אבל מצד שני אני לא רוצה להיות איתו, כי אני מרגישה משהו כלפי דביר משהו שעוד לא הרגשתי בעבר ואני לא יודעת מה זה. אם אני יחזור אל סהר אני בעצם מרמה אותו, את דביר ואת עצמי. אני לא יכולה להתעלם מרגשותיי ככה בלי לנסות לחקור או לפחות להבין אותם ופשוט לחזור לסהר.
אני לא יודעת מה לעשות אני כל כך מבולבלת! והדבר המצחיק הוא דביר נישק אותי פעם אחת בלבד ומאז הנשיקה הזאת צצים לי כל מיני רגשות מבלבלים, שאוכלים את ראשי בלילות…
אם לומר את האמת לאחרונה יוצא לי לחשוב הרבה על הנשיקה הזאת ובכל פעם מחדש זה גורם לי לרצות ולהרגיש שוב את מגע שפתיו העבות והיפות על שפתי, להרגיש שוב את אותה הנשיקה העוצמתית שגרמה לשפתי לעקצץ ושלחה גל של חמימות בכל רחבי גופי. רק מלחשוב על הנשיקה הקטנה הזאת מספיק בשביל להציף את ליבי באותם רגשות שמוציאות אותי מדעתי כי איני מבינה אותם….
אני חייבת לדבר עם סהר מחר.
סיימתי לארוז את דברי וחזרתי לביתי.
…….

יום למחרת:
דפקתי בדלת ביתו של סהר, מאחר והוא מתחמק ממני בבית ספר אז החלטתי פשוט להגיע לביתו שם יהיה לו יותר קשה לעשות זאת.
אימו פתחה לי את דלת ביתם בחיוך, העפתי מבט לסלון והיו שם זוג מבוגר ועוד שלוש ילדים קטנים ואת כולם לא הכרתי. עליתי במדרגות ועמדתי מול דלתו של סהר. קפאתי לא הצלחתי להזיז את ידיי בשביל שיפתחו את הדלת.
הכל יהיה בסדר, נשמתי נשימה ארוכה בשביל להירגע. אני רק צריכה לפתוח את הדלת, ולדבר איתו ואז לצאת מהחדר, זהו זה כזה פשוט אני יכולה לעשות את זה. ככה כל הבלאגן הזה יגמר והכל יהיה טוב יותר, אני רק צריכה להזיז את הידיים שלי כדי לפתוח את הדלת הזאת והכל יסתדר.
הרמתי את ידי ופתחתי את הדלת. סהר היה שם ושיחק משחק וידאו ביחד עם בחור שלא הכרתי הוא היה נראה בערך בן גילי. הוא היה בעל שיער שחור, עיניים חומות והוא היה שרירי, אני לא אשקר הוא היה נראה טוב. שניהם הרימו את מבטם אליי, מבטו של הבחור הפך למשועשע וחיוך יהיר התפשט על שפתיו ואילו מבטו של סהר הפך לקודר.

"מה בחורה יפה כמוך עושה כאן?" שאל הבחור ומבטו החל לבחון את גופי ברעבתנות כאילו אני איזו חתיכת בשר וחיוכו היהיר התרחב. "זאת החברה שלי, אז תעיף את העיניים שלך ממנה!" אמר סהר בכעס, דבריו העלו חיוך נבוך על פניי, הוא עדיין קורא לי החברה שלו אז זה סימן טוב!
"יפה לך סהר" אמר הבחור בחיוך ואז הוסיף "אם לא ילך לך איתו תקשרי אליי", סהר הידק את לסתו בכעס. "יש לך מזל שאתה בן דוד שלי אחרת הייתי שובר לך את הפנים" אמר סהר בעצבים. "כאילו שאתה יכול לעשות את זה" גיחך בן דודו, הסתכלתי על סהר הוא היה נראה כאילו הוא הולך לאבד את זה. "צא" צעק סהר בכעס. "מה קרה סהר קבלתה את המחזור שלך היום?" שאל בן דודו בגיחוך, סהר נראה עצבני יותר מרגע לרגע. "היי, אתה יכול ללכת לכמה דקות? אני צריכה לדבר עם סהר" שאלתי את בן דודו של סהר. "כל מה שתגידי יפה" אמר בן דודו כשמבטו עדיין משועשע, הוא קם ופתח את הדלת. "אחחח.. סהר היא כל כך הולכת לזרוק אותך עכשיו" אמר בגיחוך ויצא מהחדר.

סהר נעץ בי מבט עצבני, "דברי" אמר בחוסר סבלנות.
"סהר אז ככה, חשבתי על זה הרבה אתמול והגעתי למסקנה שאנחנו צריכים הפסקה. אני חושבת שזמן בנפרד אחד מהשני יכול להועיל לקשר שלנו. נשיקה אחת כמעט והרסה את הקשר שלנו, לכן אני חושבת שזה יהיה טוב לנו להיות רחוקים אחד מהשנייה" אמרתי בטון רציני והוספתי לאחר כמה שניות "ואסור לי או לך להיות עם משהו אחר בזמן ההפסקה" כמעט ושכחתי לומר זאת.
"אז את בעצם רוצה שניפרד" אמר ומבטו הפך למבולבל. "לא אני פשוט חושבת שהפסקה קצרה תוכל להועיל לנו" אמרתי וחייכתי חיוך קטן. אני באמת חושבת שהפסקה תועיל לקשר שלנו, אני צריכה זמן לאסוף את רגשותיי ולנסות להבין מה אני מרגישה. אני צריכה לשאול את עצמי שאלות שקשורות לקשר שלי עם סהר ולקשר שלי עם דביר, שאלות שאף פעם לא היה לי את האומץ לשאול, שאלות שמידי פעם נודדות לראשי ואני מיד מבריחה אותם כי אני פוחדת מהתשובות. הגיע הזמן שאני אשאל את עצמי את אותם השאלות ובשביל זה אני צריכה זמן לבד. אני בטוחה שגם לסהר יש דברים שהוא צריך לפתור לבדו, הוא גם זקוק לזמן בנפרד ממני בשביל לחשוב על הקשר שלנו.

"זה עדיין לא נשמע רעיון טוב" אמר סהר מבטו התרכך אך הוא לא השתכנע מדבריי. "סהר תסמוך עליי זה יועיל לנו" אמרתי וחייכתי חיוך קטן. "אני לא יודע" אמר וגירד בשערו החום. התקרבתי אליו, תפסתי את ידו ומשכתי אותו כדי שהוא יקום מהמיטה אך הוא משך את ידי אליו ובמקום שהוא יקום אני נפלתי עליו. הייתי מעליו והוא מתחתי, הרגשתי את הדחף לנשק אותו אבל עצרתי את עצמי. "תסמוך עליי אני חושבת שזה יעזור" אמרתי וניסיתי לקום אך ידיו עטפו את גופי ולא נתנו לי לקום. "אני סומך עליך, אבל מה דעתך על פעם אחת שנשכב ביחד לפני שנתחיל את ההפסקה?" שאל ועל פניו עלה חיוך, הוא חייך! זה הרגיש כאילו עבר נצח מהפעם האחרונה שראיתי אותו מחייך. חיוך עלה על שפתיי "נשמע מצוין" עניתי בשמחה. פעם אחת אחרונה להרגיש את מגעו החם לפני ההפסקה נשמע כמו מנגינה יפה לאוזניי. חיוכו התרחב, הוא תפס את פניי ונישק אותי בלהט….