Bad Blood פרק 6

"כן אני הרבה יותר טוב" אמרתי בעצבים, פניו האדימו והוא שוב העיף אגרוף לפני. זהו נמאס לי אני יפוצץ את החרא הקטן הזה. העפתי אגרוף לפניו והוא נפל לרצפה. אפו דימם, הוא תפס את אפו בכאב.
"בן זונה" מלמל סהר, הוא קם מהרצפה וניגב את הדם עם שרוול חולצתו. התקרבתי אליו והוא בעט בי, הפלתי אותו לרצפה עליתי עליו והמשכתי להכות אותו ולא הפסקתי.

"תפסיק עם זה דביר" שמעתי קול מוכר צועק. הסתובבתי וזאת הייתה סתיו בוכה, עיניה השחורות היו אדומות ונפוחות. הסתכלתי מסביב וראיתי מלא אנשים מאחוריה.
הרגשתי שמשהו תופס אותי מאחורה. "תירגע אחי, לגמרי אבדתה את זה" אמר אותו המשהו בלחש, הסתכלתי עליו וזה היה גיל.
סתיו התכופפה לרצפה ליד סהר וליטפה את ראשו. "אתה בסדר?" שאלה סתיו את סהר בקול שבור, כואב לי כל כך לראות אותה ככה, עצובה, בוכה ועוד על משהו שאני עשיתי. "כן" ענה סהר ונאנח מכאב, היא נשקה אותו בעדינות על המצח. לא יכולתי לראות אותם ביחד, השתחררתי מהאחיזה של גיל ויצאתי בסערה מהבית ספר.
……..

נקודת המבט של שיר:
נכנסתי לכיתה שמשום מה הייתה כמעט ריקה, סתיו הלכה מוקדם היום לבית ספר אבל היא גם לא הייתה בכיתה.
תומר נכנס לכיתה שעל פניו מרוח החיוך היפה הזה שלו. "היי" אמר תומר והתיישב לידי וליבי החל לפעום בחוזקה. "שלום גם לך" אמרתי מובכת.

חשבתי על זה הרבה אתמול בלילה והגעתי למסקנה, שאני צריכה לארוז אומץ ולספר לו איך אני מרגישה. סתיו צודקת אם אני לא יספר לו עכשיו אז מתי אני יספר לו? כשהוא יהיה נשוי עם ילדים?
באתי לפתוח את פי ואז עצרתי, אני לא יכולה לספר לו איך אני מרגישה זה יהרוס הכל. מה אם הוא לא ירגיש אותו דבר? הוא ידחה אותי? הוא יפסיק לדבר איתי? הוא ישנא אותי?
אולי אני צריכה לספר לו, אולי אני הורסת לעצמי אם כל המחשבות של מה אם ו… אולי אני צריכה לחיות את הרגע ולא לחשוב מיליון צעדים קדימה, על ההשלכות של כל דבר שאני עושה. אולי אני בעצם זאת שמחבלת לעצמי? תמיד אומרים לי להפסיק להיות לחוצה ולהשתחרר, אולי הגיע הזמן שאני יישם את זה וישתחרר מידי פעם לפעם.

"היי, כדור הארץ לשיר. כדור הארץ לשיר, כככחחח האם את שומעת?" אמר דביר בגיחוך והסתכל עליי. "כן" אמרתי מסמיקה וצחקתי קצת בעצבנות. "על מה את חושבת?" שאל ובעיניו האפורות היה מבט שואל. זהו אני צריכה לספר לו, אני פשוט יעשה את זה מהיר, כמו הורדת פלסטר.
"אממ… תומר האמת היא שאני צריכה לספר לך משהו" אמרתי ושיחקתי עם אצבעות. "דברי" אמר והסתכל לתוך עיני. זה עכשיו או לעולם לא, אני יכולה לעשות את זה. "תומר אני.." אמרתי אך משפטי נעצר על ידי קול שאמר, "שיר! חיפשתי אותך בכל מקום. דביר וסהר רבו מכות" אמר הקול, הסתכלתי וזה היה גיל. אתם בטח צוחקים עליי! דווקא שבאתי לספר לתומר איך אני מרגישה לגביו? אני מקווה שלפחות דביר לא נפגע או יסתבך בצרות.
"אני ידבר איתך בפעם אחרת" אמרתי מאוכזבת לתומר והוא רק הנהן בהבנה.

הלכתי אחרי גיל ויצאנו מהכיתה. "איפה הוא? הוא בסדר?" שאלתי בלחץ, אני מקווה שזה לא חמור מידי. "מבחינה פיזית הוא בסדר, אבל מבחינה נפשית… הוא קצת איבד את זה" אמר גיל וגירד את ראשו שטני בעצבנות. אוף עם דביר הדביל הזה, שישלוט על עצמו. "למה הוא בכלל הרביץ לו? זה קשור לסתיו?" שאלתי את גיל, אחרת איזה סיבה יש לו להרביץ לסהר, הם בקושי מדברים אחד אם השני, זה כנראה זה איך שהוא קשור אליה. "נראה לי שכן, לפי מה שידוע לי הייתה נשיקה" אמר גיל, מה נשיקה? דביר וסתיו התנשקו?! וסתיו אפילו לא סיפרה לי!!! "אתה בטוח שהם התנשקו?" שאלתי את גיל כשעיני הירוקות הקטנות פעורות מהפתעה. "אני תשעים ותשע נקודה תשע תשע תשע תשע תשע אחוז בטוח בכך" אמר גיל בקול גבוהה מבדרך כלל.
אני נשכתי את השפה התחתונה שלי בעצבנות. "טוב אני ילך לראות אותו" אמרתי, הסתובבתי וגיל תפס את ידי. "מה?" שאלתי לא מבינה והחזרתי את מבטי אליו. "דביר אמר לי שאין לו כוח לדיבורים האלו והוא רוצה שיעזבו אותו בשקט" אמיר גיל ושפשף את עורפו בעצבנות.
"אה אוקיי" אמרתי, איזה עצבים עם הדביר הזה גורם לי לדאוג כמו משוגעת ואז הוא לא רוצה לדבר עם אף אחד. כל כך מתאים לו.
…..

למחרת בצהריים…

חזרתי מהבית ספר ונשכבתי על מיטתי. סתיו לא חזרה לבית שלי אתמול, אין לי מושג איפה היא ישנה והיום היא לא באה לבית ספר. לא שמעתי ממנה בכלל, התקשרתי, סימסתי אבל היא לא ענתה לי, אני מקווה שהיא בסדר.
דביר לעומת זאת בא רק בערב לבית והוא לא יצא מחדרו מאז וגם הוא לא מתקשר איתי.
אוף עם שני אלה נמאס לי מהם! שידברו איתי או אם משהו אחר, רק שיעשו משהו הכול חוץ מההסתגרות המגוחכת הזאת שלהם מכולם! להתעלם מכולם ולחקות שזה יעבור לא יעזור לאף אחד ובטח שלא להם.

שמעתי דפיקות פתחתי את עיני, כנראה שנרדמתי. "כן" אמרתי מפהקת ומשפשפת את עיני. דלת חדרי נפתחה וזה היה דביר. "אממ… אני צריך לדבר איתך" אמר נבוך, חשבתי שאני עוד חולמת, דביר רוצה לדבר איתי על הרגשות שלו? "בו שב" אמרתי, התיישבתי על מיטתי והוא התיישב לידי.

"נשקתי את סתיו" אמר והשפיל את ראשו. עכשיו הוא מספר, אחרי שאני מודעת לזה כבר. "אני יודעת" אמרתי, הוא הסתכל עליי. "איך?" שאל מבולבל. "גיל" עניתי, הוא שוב פעם השפיל את ראשו. "אני חושב שאני מאוהב בה" אמר, עכשיו הוא גילה מה שאני כבר יודעת ממזמן, שהוא לא רק דלוק על סתיו אלא מאוהב בה. "אני יודעת" אמרתי בהבנה, התקרבתי אליו וחיבקתי אותו.
מי כמוני יודע איך זה להיות מאוהב מעל הראש במשהו, מבלי לדעת עם הדבר הדדי. אולי אני ודביר הרבה יותר דומים ממה שחשבתי. אבל לפחות הוא עשה משהו לגביי זה הוא נישק אותה, מה שלי לא היה את האומץ לעשות עם תומר…..