Bad Blood פרק 3

נקודת המבט של סתיו:

התעוררתי למחרת בבוקר עם כאב חד בעיני, העיניים שלי שרפו. פאק שוב נרדמתי עם העדשות.
איך בכלל הגעתי למיטה בחדר של שיר? לא הייתי באוטו? טוב זה לא באמת משנה העיקר שהגעתי למיטה. התרוממתי במהירות מהמיטה ונתקפתי בכאב ראש חזק, הראש שלי התפוצץ מכאבים, בטח ההנגאובר. הסתכלתי על המיטה השנייה בחדר ושיר לא הייתה שם.
הסתכלתי לכיוון המראה בחדר ונראיתי זוועה, הייתה לי בלוטה קטנה במצח, הייתי יחפה עם הבגדים והאיפור של אתמול.
לקחתי מגבת חזייה ותחתונים והלכתי לחדר המקלחת, הורדתי את העדשות מעיני שהרגישו עכשיו כאילו משהו שפשף נייר זכוכית על עיני, הסתכלתי על עצמי במראה ושפשפתי את מצחי בכאב, שטפתי את פני, צחצחתי שיניים ונכנסתי למקלחת.

יצאתי מחדר המקלחת שמגבת עוטפת את גופי. ראיתי את דביר בא לכיווני, חשבתי שהוא שוב הולך להתחיל איתי, אבל במקום זאת הוא שאל אותי "איך כואב?" והצביע על מצחי. "קצת" אמרתי. "יופי" אמר בהקלה, שחיוך קטן מרוח על שפתיו. "אז… באלך שנמשיך את השיחה בחדר שלי?" אמר בקול זחוח, לאחר כמה שניות של שתיקה מביכה ואז בחן אותי בעניו הכחולות והחודרות מכף רגל ועד ראש.
"כן ברור, מיד! בוא נקפוץ למיטה שלך" אמרתי בציניות והתקרבתי אליו , הוא היה נראה משועשע והחניק איזה צחקוק קטן. התקרבתי אליו עד ששפתינו היו במרחק נגיעה ואז עשיתי את הדבר שאף בחורה שאני מכירה לא הייתה מעיזה לעשות, דפקתי לו גרפס בפרצוף. הוא התפוצץ מצחוק וכך גם אני.
"יאללה סתיו בואי" אמר מגחך, העביר את ידו בשיערו הבלונדיני ואז עשה קולות של נשיקות, התחלתי לצחוק שוב, הוא כזה ילדותי לפעמים. העפתי לו אגרוף חלש לחזה. "אחח.. אתה הורג אותי" אמרתי ונכנסתי לחדר של שיר.
אני מקווה שזה לא יהפוך לדבר קבוע למשך שהותי אצלם, שכל פעם שאני יוצאת מהמקלחת עם מגבת הוא בא ומתחיל איתי. כי זאת לא הפעם הראשונה שהוא עושה את זה. אני בביתם מיום רבעי ועכשיו שבת, הוא עשה את זה כמעט בכל פעם שהתקלחתי ואני צריכה להיות אצלם עד יום ראשון הבא, הודות להורים שלי שהלכו לחו"ל בלעדיי. למרות שזה מתחיל להיות משעשע מפעם לפעם, אני לא אשקר אני דיי נהנית מצומת הלב שהוא מעניק לי.

שיר הייתה שם מקלידה בלפטופ שלה. "סוף סוף התעוררת, את ישנת כמו מתה. כבר 4 בצהריים" אמרה שיר כשראתה אותי. "היום יום שבת, זה יום שנועד לשינה" אמרתי כשחיוך מרוח על שפתי, שיר כתגובה גלגלה את עיניה הירוקות וגיחכה.
שמתי את משקפי, גופייה לבנה ומכנסיי טרנינג ורודות. למשך כל אותו היום התבטלתי בכל זאת יום שבת, שחקתי במשחקי וידאו עם דביר, דברתי עם שיר על תומר ובין לבין הסתמסתי עם סהר.

יום למחרת…

"סתיו נו קומי" שמעתי קול לחוץ ומוכר אומר ואז הרגשתי כרית נחבטת בראשי בשיא העוצמה.
"אייה" אמרתי בכאב, שפשפתי את עיני וראיתי את שיר מעליי. היא הייתה כבר מאורגנת, היא לבשה חולצת בית ספר ורודה ומכנסי ג'ינס ארוכים. "נוו כבר שבע וחצי" אמרה בלחץ, וואי הילדה הזאת פקעת עצבים, היא צריכה ללמוד להירגע מפעם לפעם. "אני קמה" אמרתי מפהקת, לקחתי את משקפיי מהשידה והרכבתי אותם.
צחצחתי שיניים, לבשתי חולצת בית ספר כחולה ושורט ג'ינס, אספתי את שיערתי השחור והמתולתל לקוקו אדוק וגבוהה.
הלכנו ברגל לבית ספר, כי הוא ברחק של 5 דקות הליכה מביתם.

הגענו לבית ספר ונכנסנו לכיתה. ראיתי את סהר יושב בכיסא ועל השולחן שלידו ישבה איזה פרחה שדיברה איתו. אוף איתו, אני שונאת שהוא עושה לי את הקטעים האלה עם בחורות.
התקרבתי אליהם ועשיתי שיעול מזויף. "היי יפה" אמר סהר בשמחה. הבחורה קמה מהשולחן, נעצה בי מבט חד עם עיניה הכחולות והלכה לה. "היי" אמרתי לו בחזרה ונתתי לו נשיקה קטנה על שפתיו.
המורה נכנס לכיתה, התיישבתי במקומי ליד שיר. הבחורה הייתה במקום אחר היא בהתה בתומר למשך כל השיעור.
עם העולם היה סרט מצויר היו רואים שיש לה שתי לבבות במקום עיניים ירוקות וקטנות ולבבות קטנים נודפים ממנה ומרחפים אל תומר, נשבעת הבחורה הזאת מאוהבת בו בטרוף.
אני חושבת שהיא צריכה לספר לו איך היא מרגישה, היא מאוהבת בו כבר משהו כמו שנתיים-שלוש. אבל אף פעם לא היה לה את האומץ לספר לו איך היא באמת מרגישה. אני חושבת שזה טיפשי, כי לפי דעתי כשאתה מחבב משהו, לא משנה כמה מביך זה יהיה, אתה צריך לספר לו על כך. כי אחרת איך תדע אם גם הוא מרגיש אלייך את אותו הדבר.

אני חושבת ששיר מורחת את זה יותר מידי אם היא לא תספר לו עכשיו איך היא מרגישה, היא לא תדע אם הוא אי פעם הרגיש משהו אליה.
ובסופו של דבר תומר ימצא את לעצמו מישהי אחרת שהוא יאהב ולשיר לא תהיה את אופציה לספר לו, כי היא לא תרצה להרוס לו.
אבל הבעיה העיקרית היא, ששיר גם לא מוכנה להמשיך הלאה ולהכיר בחורים אחרים לקשר רציני. היא אומנם הייתה עם בחור אחד, היא יצאה איתו לדייט אחד ובסופו של הדייט שכבה איתו ואז היא סיננה את הבחור המסכן ולא רצתה שום קשר אליו.
אבל חוץ ממנו היא לא יצאה עם אף בחור מאז שהיא התאהבה בתומר וגם לא ניסתה לפתח משהו עם בחורים אחרים.
לפחות שתעשה אחד מהשניים או שתספר לו או שתמשיך הלאה, אבל לצערי היא לא פתוחה לאף אחת מההצעות.

יום הלימודים נגמר וחזרנו לבית של שיר…
נגמרה לפלאפון שלי הסוללה וחיפשתי את המטען בכל החדר אך לא מצאתי אותו. "שיר ראית את המטען שלי?" שאלתי את שיר. שייט אחוז אחד!. "נראלי שדביר לקח אותו" אמרה שיר, מתאים לו לקחת דברים בלי להודיע על כך.
יצאתי מהחדר של שיר ואז הלכתי לכיוון החדר של דביר, פתחתי את הדלת של חדרו. "היי דביר ראית את ה…" אמרתי והרמתי את ראשי מהפלאפון שלי, כדי להסתכל על דביר ואז ראיתי את דביר שוכב על המיטה שלו בלי חולצה ובחורה עם חזייה ותחתונים מעליו. "תקומי ממנו יאה זונ.." צעקתי על הבחורה המסכנה ומיד כיסיתי את את פי עם ידי לפני שהספקתי לסיים את המשפט. הבחורה הייתה מבוהלת ודביר היה המום ומשועשע כאחד. "או מי גאד אני כל כך מצטערת, תמשיכו במה שעשיתם" אמרתי בגמגום, השפלתי את ראשי, לא יכולתי להסתכל על דביר, יצאתי מהחדר וטרקתי את הדלת.
מה לעזאזל זה היה למה אמרתי את זה? נכנסתי לחדר של שיר וטרקתי אחרי את הדלת.
"סתיו את בסדר את נראית קצת חיוורת?" שאלה שיר עם דאגה בקולה, אוי פאק מה זה היה זה לא קורה לי. "כן" אמרתי בקול עצבני, שיקרתי אני כל כך לא בסדר!