Back from the Ashes סיפור חדש (ניסיון)

"את היחידה שנפתחתי בפנייה כבר שנים " הוא מלמל והתקרב אליי עוד יותר.
אפינו נגעו זה בזה . הרחתי את הריח הנעים שעלה ממנו.
הוא השעין את מצחו על שלי .
"תודה " היה כל מה שהצלחתי למלמל.הוא חייך , מחזיק את פניי בעדינות בשתי ידיו הגדולות שעורן היה מעט יבש אבל בכול זאת , אהבתי להרגיש אותן על עורי.

כשהסתכלתי בעיניו לא יכולתי שלא לשאול את עצמי בפעם המיליון אוליי הגענו למצב שבו אנחנו עכשיו?!
מישהו כמוהוא ממש לא מתאים למישהי כמוני, אנחנו שני הפכים מוחלטים אחת של השני .
אבל הנה אנחנו , מילימטרים ספורים מפרידים בינינו.
רגשות האשמה גרמו לי לרצות להקיא בגלל מה שעשיתי.
'את עוזרת לו , שלא תשכחי את זה ' הקול בראשי הזכיר ' את אוהבת אותו , זה לא פשע '.
הלב שלי, שפעם במהירות מפחידה עכשיו , בהחלט הסכים עם החלק האחרון הזה . אוליי כל מה שקורה באמת קורה לטובה … במקרה הזה זאת ההתערבות הכי טובה שהשתתפתי בה כבר
שנים !