story of me life ;-)

פרק 1

ישבתי בכיתה והתכתבתי עם מעיין חברתי, זה היה שיעור פיזיקה והמורה השמנמן ביקש מימני להדליק את המזגן, קמתי והלכתי לכיוון המזגן ובדרך העברתי למעיין את הפתק. כשחזרתי למקום אפי התבונן בי ולא הבנתי מה הוא רוצה, הוא ילד מוזר.. חשבתי לעצמי ולאחר מספר דקות הוא חייך ואמר לי שהציור שציירתי במחברת יפה, לא ממש חיבבתי את אפי כי הוא היה ילד מוזר אבל הוא היה מאוד מקובל בחברה, אבל לפעמים היו לו את הקטעים שהוא היה נחמד, השיעור הזה לא יכול להיות יותר משעמם ממה שהוא, התפללתי כבר שהשיעור יגמר את מי מעניין בכלל איך מחשבים את אנרגיית הגובה? מתי השיעור הזה כבר יגמר? קיווית שברגע זה יהיה משהו יותר מעניין ויותר כיף ואז נשמעה דפיקה בדלת, הרכזת נכנסה ואמרה שבעוד מספר דקות יגיע ילד חדש לכיתה והוא מגיע מנתניה, הוו עוד ילד חדש ? די הכיתה כבר מלאה שימצאו כיתה אחרת למלא בה תלמידים, באמת שהם כבר הגזימו כל חודש מגיע ילד אחר ומכניסים אותו לכיתה הזאת, בחודש שעבר הגיעה ילדה שקוראים לה מיטל, לא התרשמתי מימנה במיוחד, עוד פרחה, לא חסר לנו. "אני מבקשת שתתנהגו אליו יפה, בהמשך אני ינדב מישהו שיעזור לילד להכיר את המקום" המרכזת יצאה החוצה, אחרי כמה דקות נשמעה עוד דפיקה בדלת, הדלת נפתחה וילד בעל שיער חום ועיניים ירוקות גדולות ויפות עמד לצד הדלת "כאן זה י'2?" "כן, ואתה בוודאי יותם נכון?" "כן" אמר בביישנות "כנס ושב כאן" היא הצביעה על השולחן שהיה מלפני ויותם התיישב. נישמע צלצול, סוף סוף, פיזיקה זה המקצוע הכי משעמם בעולם כולו ! הלכתי עם מעיין וישבנו בקיוסק של בית ספר, "ואי גל ראית את החדש?" "כן.. נחמד" "נחמד? תגידי לי את עושה צחוק? הוא מושלם" "כן כן מה שתגידי" "גל? מה ישלך? נאבד לך הטעם?" "לא יודעת פשוט אין לי כוח עכשיו, כל מי שבא חדש אנחנו מנסות להתחבר איתו ולא הולך אז בואי נעזוב וזהו" "אבל הפעם זה שונה, הוא ממש חתיך" "אז..? והוא בכלל לא חתיך הוא בסדר, ואני בטוחה שאם הוא כל כך חתיך כמו שאת אומרת אז כבר יתנפלו עליו כמה בנות" "שלא יעזו !" מעיין אמרה בעצבנות, נישמע צלצול ועלינו לכיתה. לפני השיעור כמה בנות התיישבו ליד השולחן של יותם וחלקן ישבו על השולחן שלי "אתן מוכנות לזוז" "שנייה גל אנחנו עסוקות" "לא שנייה אמרתי עכשיו" הן הסתכלו עליי בפרצוף חמוץ וקמו, "היי יותם קוראים לי מעיין" מעיין הצטרפה להמולה של הבנות ורק אני ישבתי וחיכיתי שהמורה תבוא כבר אני בטוחה שיותם מת שהבנות האלה יעופו מהמקום שלו ושהוא יסתגל למקום בצורה שקטה ונורמלית מבלי שכמה קרציות יפריעו לו, "את שקטה.. איך קוראים לך?" יותם הסתובב אליי והתעלם משאר הבנות האחרות,כנראה ראה שאני לא אומרת לו כלום אז השוויצר הזה רצה לחפש לו עוד מעריצה, "יותם,תקשיב אתה חדש וכל זה אבל אתה לא חייב שהקבלת פנים שלך תהיה ככה אתה יכול לבקש מהן גם ללכת" "זה בסדר אני שמח להכיר " לפני שהספקתי להגיב רונית המחנכת נכנסה לשיעור "שלום ילדים אז כמו שראיתם יותם הצטרף לכיתה וכמו כל תמיד שמצטרף אליו לכיתה אנחנו מקבלים אותו בחום ובאהבה, בסוף השיעור אני יקרא למישהו וינדב אותו לעזור ליותם להכיר את הבית ספר. רונית נתנה לנו משימה בספר עד שניגמר השיעור, נישמע צלצול ורונית קראה לי וליותם "גל, בגלל שאת אחראית ואני סומכת עלייך אני רוצה שאת תעזרי ליותם להכיר את הבית ספר ולהשתלב בסדר?" אוי נו אני קיווית שזאת לא תהיה אני ובסוף זאת אני, אוף אין לי כוח לשוויצר הזה עכשיו "בסדר" "אני מבקשת שתתחילי עכשיו ותעשי לו סיור בבית ספר".
"טוב אז זה החצר, ומגרש הכדורגל והכדורסל.. והנה הרצפה והשמיים…. " "אה באמת? לא ידעתי" יותם צחק ממש לא היה לי כוח להסביר לו עכשיו על הבית ספר והתנהגתי באדישות. "טוב עכשיו אני יראה לך איפה הקיוסק.." "שמעתי שיש פה ספרייה איפה זה?" "אוקיי.. אתה הולך ישר ואז ימינה ואז ישר ואז שמאלה ואז ימינה ואז יש משכירות ואז שוב שמאלה ועולה במדרגות ואז ימינה ישר שמאלה ישר ימינה ואז יש שלט "שירותים" ואז אתה מדלג על השירותים אלא אם כן אתה צריך צרכים ואז אתה פונה שמאלה וזהו הנה הספרייה.. " "אממ אוקיי.. אבל את יכולה להראות לי איפה זה?" נראלי שהוא לא הבין שצחקתי ושאין לי כוח להראות לו איפה זה "סתם צחקתי אתה הולך ישר בניין לבן עולה במדרגות ויש דלת בולטת ורשום ספרייה, נמשיך מחר, אני פשוט נורא ממהרת אם לא תסתדר תשאל מישהו" "אוקיי תודה ביי " "ביי" הייתי חייבת ללכת הביתה כי דניאל אחי חיכה לי בשער "טוב שנזכרת" אמר דניאל כשהגעתי לשער "נו מה את רוצה המורה רצתה שאני יראה לאיזה חדש שבא אלינו לכיתה את הבית ספר" "דווקא לך?" "כן גם אני התפלאתי ועוד היא אמרה שאני אחראית" "אחראית? טוב שהיא לא הגזימה" "דניאל תשתוק אם היא אמרה אז כנראה שהיא יודעת " "טוב בואי יותר מהר אני רוצה שתסבירי לי משהו במתמטיקה שאני לא מבין" "טוב שלא הגזמת פעם אחת הסברתי לך התלהבת?" "בזכותך קיבלתי 100 בבחן אז תשתקי" "טוב דני טוב אבל לא יותר משעה אני ילדה עסוקה" "כן ? מה יש לך לעשות לראות טלנובלות ולהיות כל היום במחשב?" "לא דני במקומך יש לי חיים אני צריכה לעשות שיעורים, ללמוד למבחן, לסדר את החדר ולקחת את נוי מהגן" "תשאירי אותה שמה, במילא כל היום חופרת" "פחות ממך זה בטוח". דניאל הוא האח התאום שלי והוא גדול מימני בהפרש של 5 דקות, הרבה לא?, דניאל לומד בכיתה המקבילה ויש לנו אחות בת 5 שהיא בגן חובה, אני מאוד קרובה לדניאל אנחנו מספרים לאחד השני המון דברים אבל לא את רובם. "אז איך קוראים לחדש אמרת?" דניאל אמר בהסתקרנות תוך כדי שהוא פותח את הדלת ומניח את התיק על רצפת הסלון "יותם, הוא מה זה שוויצר" "אה יותם, כן הוא הצטרף לנבחרת הכדורסל הוא שחקן ממש טוב" "הוא איתך בנבחרת?" "כן הוא הצטרף היום הוא נחמד" "אם אתה אומר.." "טוב תקומי מהספה ותחממי לי את האוכל אני רעב" "תחמם בעצמך ישמן אחד אני הולכת לחדר" הלכתי לחדר והדלקתי מזגן התיישבתי על המיטה והוצאתי את השיעורים מהתיק שלי, התיישבתי בשולחן שלי והתחלתי לעשות, שיעורים בפיזיקה.. זה כזה מעצבן למה הוא מביא לנו בכלל שיעורים גם ככה אף אחד לא עושה מה זה בכלל דלתא H ? "דניאל מה זה דלתא H?" צעקתי לדניאל שישב במטבח ואכל" "הפרש גבהים" דניאל החזיר לי תשובה בפה מלא באוכל.. "נו ומה הוא רוצה שאני יעשה עם זה?" "תחשבי" "נו דניאל תבוא לפה שנייה" שמעתי את דניאל קם מהכיסא והולך לקראת החדר שלי "נו יקרציה מה את רוצה" "קודם כל אל תאכל לי בחדר אני ניקיתי אתמול" "נו אני לא מלכלך" "טוב מה שתגיד, אני לא מבינה מה זה הפרש גבהים ואיך עושים את זה" "את מחסירה את הנתון שמביאים לך ב0 מבינה? ככה" דניאל הראה לי איך עושים את התרגיל ואת ההפרש גבהים המטומטם הזה ואת האנרגית גובה הזאת ואני הבנתי הכול "טוב דני אני הבנתי, כשאני יסיים את השיעורים אני יבוא לעזור לך במתמטיקה סבבה?" "טוב גלגל" "יופי עכשיו תעוף לי מהחדר" "אבל אין לי כנפיים" "נו דניאל תלך ותסגור את הדלת" צעקתי על דניאל הוא נבהל והלך, עשיתי את כל השיעורים- במתמטיקה,באזרחות ובלשון והתכוננתי למבחן בספרות, פתחתי את המחשב ונכנסתי לפייסבוק- הודעה ו 20 התראות והצעת חברות אחת, מי החפרן? בטח דניאל הוא חופר לי כל הזמן על תמונות וסטטוסים. פתחתי את הצעת החברות וראיתי שיותם החדש הציע לי חברות בפייסבוק אשרתי אותו ואחרי שנייה הוא שלח לי הודעה בצ'אט בפייסבוק "מה קורה?  " "הכול טוב נו אתה כבר יודע להתמצא בבית ספר בזכותי?" "כן, בערך.." "חחחחחחחחחחחחח אני ימשיך להראות לך מחר סבבה?" "אוקיי, תגידי יש לך אח תאום נכון?" "כן איך אתה יודע ?" "הוא איתי בנבחרת כדורסל אני היום הצטרפתי ואני ראיתי בפייסבוק שאת אחותו הוא ממש נחמד" "כן הוא אמר לי אותו דבר עליך איזה קטע !" "איזה כיף לכם שאתם תאומים". "נו גל בואי כבר לעזור לי" שמעתי את דניאל צועק מהחדר שלו "אני באה חפרן" , "כן מה זה כיף לי בעיקר שהחפרן הזה רוצה שאני יעזור לו במתמטיקה אז אני חייבת ללכת לעזור לו ^^ ביי :)" "חחחחחחחחחח ביי"
"כן מה הבעיה" אמרתי כשנכנסתי לחדר של דניאל "אני לא מבין את התרגילים האלה, הסברתי לדניאל מה צריך לעשות, אחרי שהוא הבין והתחיל לעשות לבד אני הלכתי לחדר, לקחתי פלאפון ואוזניות כדי לשמוע שירים הכנתי כריך עם שוקולד בשביל שנוי תאכל בדרך והלכתי לקחת את נוי מהגן "דניאל יצאתי לקחת את נוי מהגן" התחלתי ללכת לכיוון הגן של נוי וכשהגעתי נוי באה לקראתי במהירות, לקחה את התיק שלה והלכנו הביתה.