Another world(על וואן דרקשן)-פרק 12

"אמא! את לא מאמינה את מי פגשנו פנים מול פנים. נכון וואן דרקשן שעדי ושיר דיברו עליהם אז פגשנו אותם ובילינו איתם הרבה זמן נעשינו להיות חברים ממש טובים." אמרה דניאל לאמא.
"יפה!! אני יודעת שעדי ושיר כל כך רצו לפגוש אותם!"
"אמא למה יש לך כל מוזר?" אמרה דניאל וחששה, אמא את בוכה?
"אנ.., אני ואבא רבנו אנחנו נפרדנו!" אמרה האמא ופרצה בבכי.
"מה..?!" אמרה דניאל ופרצה בבכי,והפילה את הנייד.
"הלו, דניאל?" אמרה אמא של דניאל כשהיא בוכה.
דניאל רצה לחדר שהבנים נתנו לה סגרה את הדלת, לא במפתח ובכתה היא הייתה כל כך עצובה ולא ידעה מה לעשות. עדי ושיר עלו לחדר של דניאל הן פתחו את הדלת וראו שהיא בוכה, הן ישר רצו אליה "מה קרה דניאל? למה את בוכה?" הן שאלו.
"הה.." דניאל בכתה כל כך שהיא לא הצליחה להוציא מילה מהפה.
"מה קרה?" שאלו אותה שיר ועדי שוב.
"ההורים שלי.. נפרדו!!" אמרה דניאל בבכי. "מה?" שיר ועדי היו היו כל כך עצובות בשבילה, הם לא ידעו מה להגיד לה, והלכו לחבק אותה!
"את רוצה להיות לבד?"
שאלה שיר את דניאל. "כן" אמרה דניאל כשדמעותיה המשיכו לנזול.
שיר ועדי יצאו מהחדר בריצה לבנים, "מה קרה?" שאלו הבנים.
"דניאל בוכה, הורים שלה נפרדו עם שמעה את זה עכשיו מאמא שלה!" אמרה עדי.
"מה?! באמת" אמרו הבנים.
זאיין עלה למעלה במדרגות והתקדם לכיוון חדרה של דניאל הוא פתח את הדלת,
"את בסדר? מצטער!" אמר זאיין ורץ לחבק את דניאל.
"אל תצטער!"אמרתי לו, הרגשתי כל כך חמים ונעים בזרועותיו, לא רציתי לעזוב אותו, הדמעות שלי פתאום הפסיקו, ודפיקות הלב שלי דפקו כל כך מהר, כאילו שלא יכולתי לנשום!
זאיין עזב אותי "אני ישאיר אותך לבד!" הוא אמר, והלך.
"אני לא מאמינה שההורים שלי נפרדנו, הם רבו הרבה בבית אבל לא חשבתי שהם יפרדו ויגיעו למצב כזה!" אמרה דניאל ופרצה בבכי.
היא בכתה כלל כך הרבה עד שלבסוף היא נרדמה.
עבר הלילה והבוקר הגיעה.
דניאל קמה מהמיטה והלכה לחדר של שיר ועדי "נלך עכשיו! טוב?" אמרה דניאל לשיר ועדי.
"טוב בסדר!" אמרו שיר ועדי.
הבנות ירדו למטה, "אנחנו הולכות" אמרו הבנות לבנים, "ביי, ניהיה איתכם בקשר!" אמרו הבנים!
הבנות יצאו והלכו בחזרה לביתם ברגל.