all you need is love- פרקים 6-7

הייוש לכל הקוראות שלי!! אניי ממש מצטערת שלא העלתי פרק כבר כמה ימים כל השבוע הזה היה משוגע עם כל ההכנות לחנוכה (אני במועצת תלמידים) ובקושי היה לי זמן לעצמי :(
כפיצוי עשיתי פרק כפול :) מקווה שתהנו

פרק 6:
"את יכולה להביא לי סדין ושמיכה בבקשה?" הוא שאל אותי, קצת הופתעתי
"למה?"
"אני יארגן את הספה, שיעל תישן בחדר שלי"
"אהה, אין צורך יש מספיק מקום במיטה שלך, אין צורך שתסבול" כל כך שמחתי כשאר הוא אמר את זה, הילד הקטן שלי גדל להיות ג'נטלמן אמיתי, אבל ידעתי שהוא מאוהב בה והיא בו ובתוך תוכו הוא פשוט רצה לשכב לידה ולבהות בה, אז האינסטינקט האימהי שלי מיד קפץ לפעולה ואמר לי לעזור לו להשיג אותה
"את חושבת? זאת אומרת, היא לא תיבהל בבוקר?"
"אני לא חושבת שהיא תיבהל ממך, לילה טוב" חיבקתי אותו והלכתי לחדרי
~~  נקודת מבט ליאור  ~~
"אהה, אין צורך יש מספיק מקום במיטה שלך, אין צורך שתסבול" אני לא מאמין שאמא שלי עושה את ההפך משאר האימהות בעולם!! במקום לשלוח אותי לישון בסלון היא אומרת לי שאני יכול לישון עם יעל
"את חושבת? זאת אומרת, היא לא תיבהל בבוקר?" חשבתי שהיא תבהל לראות אותה עם בגדים שלי, איתי במיטה ותחשוב עליי דברים רעים…
"אני לא חושבת שהיא תיבהל ממך, לילה טוב" אימי נתנה לי חיבוק והלכה לחדרה.
נכנסתי לחדרי גם וראיתי את יעל עם הטרנינג החום שלי והחולצה הלבנה החצי שקופה שלי, הבגדים של יעל היו על הכיסא ליד המיטה, ג'ינס, חולצה וחזייה, ברגע שראיתי את החזייה התחיל לעמוד לי, הסתובבתי ונכנסתי למיטה, התכסיתי בשמיכה וכיסיתי גם את יעל טוב טוב, שלא יהיה לה קר "מממ" היא אמרה והסתובבה עם גבה אליי, נצמדת אליי עם הגב והתחת שלה, לא הצלחתי להחזיק את עצמי יותר, חיבקתי אותה, הנחתי את ראשי על הכרית ונרדמתי.
במשך כל הלילה חלמתי על יעל, וחיבקתי אותה חזק וקרוב אליי.
~בוקר~
–דפיקה– "ליאור, קום " אימי קראה בשקט מבחוץ
"אני קם" עניתי לה, הסתכלתי אל יעל, סקרתי את כל גופה, הסתכלתי אל בין רגלי והבנתי שעומד לי כמו מטורף, רצתי מהר לשירותים בלי שאימי תבחין בבליטה והתרוקנתי בשירותים, צחצחתי שיניים, סידרתי את שיערי וחזרתי לחדר
"יעלי" לחשתי לה באוזן
"ממממ" היא מלמלה והתהפכה
"יעלי" ניסיתי שוב
"עוד חמש דקות אופק" היא מלמלה בשקט, הסתובבה עם הפנים אליי ואני צחקקתי קצת, נתתי לה נשיקה קטנה על השפתיים, ואז עוד אחת ועוד כמה בלי שהיא תחזיר ופתאום היא תפסה אותי בידיה ונישקה אותי נשיקה עמוקה, עליתי מעליה ושמתי את ידי על לחיה החמה ואז התנתקתי ממנה
"למה?" היא שאלה ברוגז
"כי לא צחצחת" עניתי מחייך
"ואתה כן?" היא התחכמה
"בטח"
"תראה לי" היא אמרה לי וחייכתי חיוך ענק
"רגע, מה אני עושה בבית שלך?" היא קלטה לבסוף שהיא בביתי
"נרדמת" עניתי
"ומה עם אופק? הוא בטח משתגע!! הוא בטח כבר התקשר למשטרה!" היא אמרה עם פרצוף מבוהל על פניה
"את חושבת שאני טיפש מספיק כדי להתעסק עם אחיך?? התקשרתי אליו אתמול בלילה והוא אישר לי " חייכתי אליה מתגאה
"אההה" היא נרגעה "רגע, מזה הבגדים האלה???" היא נלחצה שוב
"את היית בבגדי בצפר, אז ביקשתי מאמא שלי שתחליף לך לבגדים נוחים, תרגעי!" צחקקתי "הבגדים שלך ממש שם" אמרתי והצבעתי על הכיסא שמצד המיטה, יעל מיד קמה, תפסה את חזייתה והחביאה אותה מתחת לשאר הבגדים, מסמיקה
"ליאור! הערת את יעל?" אימי דפקה על דלת חדרי, יעל קמה ופתחה אותה "יופי, בוקר טוב מתוקה" היא נתנה חיבוק ליעל, הסתכלה אליי ואמרה "ארוחת בוקר בעוד עשר"
"אוקיי" עניתי והיא יצאה "תתלבשי" אמרתי ליעל
"אבל לבשתי את הבגדים האלה אתמול!! ולא התקלחתי אתמול אני מסריחה!" היא ענתה לי בקול בכייני
"את אף פעם לא מסריחה" התקרבתי אליה ושתלתי נשיקה קטנה על עורפה "אבל את יכולה להתקלח אני אבקש מאמא שלי שתביא לך בגדים" נתתי לה עוד נשיקה קטנה מתחת לאוזן
"אהה" היא פלטה אנחה קטנה והסמיקה, מצאתי את המקום הרגיש שלה!
שלחתי אותה למקלחת וביקשתי מאימי לתת לה בגדים, היא נתנה לה שמלת חוף פרחונית קצרה וטיפה שקופה וסט תואם של חזייה ותחתון בצבע שחור שראו מעט מבעד לשמלה, אך לא נראה שיעל שמה לב לכך. הסתכלתי אל אימי והיא קרצה לי, היא הבינה על מה הסתכלתי, הסמקתי.

פרק 7:
~~  נקודת מבט יעל  ~~
"יעלי" שמעתי לחישה עדינה באוזן
"ממממ" מלמלתי והתהפכתי
"יעלי" שמעתי שוב
"עוד חמש דקות אופק" מלמלתי בשקט והסתובבתי שוב, לפתע הרגשתי שפתיים חמימות על שפתיי,ושוב ושוב עוד כמה פעמים, לאחר מכן תפסתי אותו ונישקתי אותו נשיקה עמוקה, הוא עלה מעליי ושם את ידו על לחיי ואז הוא התנתק ממני
"למה?" שאלתי ברוגז
"כי לא צחצחת" ליאור ענה
"ואתה כן?" התחכמתי
"בטח"
"תראה לי" אמרתי לו והוא חייך חיוך ענק
ואז קלטתי שאני בכלל לא נמצאת בביתי "רגע, מה אני עושה בבית שלך?" שאלתי
"נרדמת" ליאור ענה לי
"ומה עם אופק? הוא בטח משתגע!! הוא בטח כבר התקשר למשטרה!" נבהלתי, אני מכירה אותו הוא בטוח התקשר למשטרה
"את חושבת שאני טיפש מספיק כדי להתעסק עם אחיך?? התקשרתי אליו אתמול בלילה והוא אישר לי " הוא חחיך חיוך מתגאה
"אההה" נרגעתי "רגע, מזה הבגדים האלה???" נלחצתי שוב.
"את היית בבגדי בצפר, אז ביקשתי מאמא שלי שתחליף לך לבגדים נוחים, תרגעי!" הוא צחקק "הבגדים שלך ממש שם" הוא אמר מצביע על כיסא שנמצא ליד המיטה, מיד קמתי, תפסתי את החזייה והחבאתי אותה מתחת לשאר הבגדים, מסמיקה
"ליאור! הערת את יעל?" רינה דפקה על דלת החדר, קמתי ופתחתי את הדלת "יופי, בוקר טוב מתוקה" היא נתנה לי חיבוק, הסתכלה אל ליאור ואמרה "ארוחת בוקר בעוד עשר"
"אוקיי" הוא ענה והיא יצאה "תתלבשי" ליאור אמר לי
"אבל לבשתי את הבגדים האלה אתמול!! ולא התקלחתי אתמול אני מסריחה!" עניתי בקול בכייני
"את אף פעם לא מסריחה" הוא התקרב אליי ונישק אותי בצוואר "אבל את יכולה להתקלח אני אבקש מאמא שלי שתביא לך בגדים" ונתן לי עוד נשיקה קטנה מתחת לאוזן
"אהה" פלטתי אנחה קטנה והסמקתי, הוא גילה מה המקום הרגיש שלי.
ליאור שלח אותי למקלחת ואמר לי שרינה תביא לי בגדים, סיימתי להתקלח ועטפתי את עצמי במגבת, שמעתי דפיקה עדינה על הדלת "יעלי, הבאתי לך בגדים" זו הייתה רינה
"בואי כנסי" לא כל כך התביישתי ממנה היא נכנסה והסתכלה עליי
"כמה שאת יפה" היא אמרה לי, הסמקתי "גם ליאור שם לב ליופי שלך"
"חחח" צחקתי
"באמת!! אתמול כשנכנסתי הוא הסתכל עלייך, הוא אמר לי שאת נראית כמו מלאך וממש לא בא לו להעיר אותך, הוא אפילו רצה לישון בסלון, על הספה כדי לא להפריע לך לישון! אויש כמה שהוא אוהב אותך" הסמקתי קצת
"הוא ישן בסלון כדי לא להפריע לי?" חייכתי
"לא" היא ענתה קצת התבלבלתי
"לא הבנתי?"
"אני אמרתי לו שזה בסדר שהוא יישן לידך, הוא חשב שתיבהלי ממנו בבוקר אבל הרגעתי אותו, ואני רואה שהכל היה לטובה"
"אני לא מאמינה" התפלאתי, ליאור מתבייש לישון איתי, הוא מפחד להפריע לי, הוא חושב שאני נראית כמו מלאך?
"את יודעת מה?"
"מה?" שאלתי לא מבינה עדיין
"בואי נראה אם הוא ישים לב למה שתלבשי, חכי רגע" היא רצה החוצה וחזרה אחרי דקה עם סט תחתון וחזייה שחורים ושמלת חוף פרחונית, היא הייתה קצת שקופה וזה היה הניסוי שרצינו לבדוק
"אם הוא ישים לב לתחתון והחזייה הוא בטוח יסתכל עליי, ינסה להבין למה בחרתי לתת לך ללבוש את זה"
"ואם הוא יסתכל? את תאמרי לי?"
"בטח!! איך לא, את כמו הבת שלי!! ואם הבן שלי מאוהב בך ואת מאוהבת בו אני יעשה הכל כדי לגרום לכם להיות ביחד ולהעמיק את הקשר הזה" היא חייכה אליי חיוך גדול
"אני אוהבת אותך רינה" אמרתי
"גם אני אותך יעלי" היא ענתה והתחבקנו
רגע לפני שנכנסנו למטבח רינה קרצה לי וחייכה, גם אני חייכתי ונכנסנו למטבח, ליאור ישב שם חתיך כהרגלו ובשנייה שנכנסתי הוא הסתכל עליי, הסתובבתי לאט כדי שהוא יראה את כולי וכסיימתי את הסיבוב רינה חייכה אליי וקרצה לי, הוא שם לב!! ליאור לא הפסיק לבהות בי עד שרינה שאלה "אז כמה פנקיקים אתם רוצים?"
"שניים בבקשה" אמרתי
"שימי לי ארבע" ליאור אמר ורינה שמה את הצלחות מולנו ושמה לעצמה גם שניי פנקיקים, חייכתי אליה מאושרת וסיימתי לאכול
"בא לי עוד " ליאור אמר
"גם לי" אמרתי
"אתם יודעים, גם לי בא" רינה הצטרפה וצחקנו כולנו
"אז בואו נכין עוד!!" רינה המשיכה לדבר "ליאור תוציא את המצרכים לפה ויעל בואי תעזרי לי פה" ליאור ניגש אל המקרר בצד אחד של המטבח ואנחנו ניגשנו לכיריים בצד השני "אמרתי לך שהוא יסתכל" היא לחשה וקרצה לי חייכתי אליה בחזרה והייתי מאושרת. ליאור הביא את כל המצרכים אלינו והתחלנו בעבודה, רינה ערבבה מהר את החומרים ביחד ואני חיממתי את המחבת לאחר עשר דקות בערך של צחוק והתחלפויות ישבנו לאכול שוב הפעם עם ארבעה פנקייקים לכל אחד. סיימנו לאכול והפעם שבענו לגמרי, רינה לא השאירה פירור בצלחת ואני וליאור היינו מאושרים
"אוי אני מאחרת!! " רינה קפצה, לקחה את תיקה ואת מפתחות האוטו "ביי מתוקים בלי שטויות" היא אמרה לפני שיצאה
"ביי" אמרנו ביחד והיא סגרה את דלת הבית
"אזזז… מה נעשה היום?" שאלתי (יש להם ביטול בכל היום)
"לא יודע… אבל יש לי שאלה" ליאור הסמיק טיפה
"כן?"
"את יודעת שהשמלה די שקופה ורואים לך את הגוף הסקסי שלך?" הוא שלך מאדים וקירב אותי אליו
"האמת שכן, אני ורינה רצינו לדעת אם אתה מסתכל עליי בפרטים" עכשיו היה תורי להסמיק
"מה?" הוא כמעט צעק
"אתה כועס עליי?" נבהלתי מצעקתו
"לא, לא ממש לא!! אני אוהב אותך! וגם לי יש סוד לספר לך"
"ספר" אמרתי והתקרבתי אליו
"הבוקר, כשקמתי…" הוא התחיל והפסיק משאיר אותי במתח