A-A 7 – עובר הלאה

שיט! "אה… אני כבר לא-" אבל בן קטע אותי. "כן. כל A-A פה. אפשר לשיר איזה משהו. תתאספו לפה בני זונות!" הוא אמר בהתלהבות. לא הבנתי מה הקטע של בן הפעם. "שיט. אני חייב להשתין קודם." אמרתי ובן הצתרף אליי. נכנסתי לתא ובן עמד בחוץ. הוצאתי את המזרק והזרקתי את ההרואין. כשיצאתי מהתא בן הביט בי. "בן, מה שלומך?" שאלתי וחייכתי אליו. "דני… אני… שיט אני מצטער בסדר? התנהגתי-"
"כמו אגואיסט חרא? זה בסדר, זה מה שהלהקה שלנו מייצגת לא? סקס סמים ורוקנרול. אין מקום לחברים."
"טעיתי דני. אני מצטער. סליחה. הלהקה שלנו מייצגת שני חברים הכי טובים שהלכו נגד כולם והגשימו חלום למרות הדרך המסריחה שעברנו. אני מצטער שהתנהגתי כמו חרא דני. אבל לעזזל אתה יכול לחזור!אתה החבר המזדיין הכי טוב שלי!" הוא אמר והרגשתי שמץ של אשמה. חייכתי אליו והתחבקנו. עליתי על הבמה ודניס וג'יימס שאלו מה ננגן. הוצאתי את הפתק מהכיס שלי ואמרתי "ג'יימס תתחיל לאלתר משהו, בן ימשיך איתך וגם דניס. יש לי מה לשיר." הם התחיולו לנגן, בהתחלה הם זייפו וזה היה נשמע נורא אבל אחר כך הם עלו על אקורדים ותווים שעובדים ביחד והמנגינה חזרה על עצמה שוב ושוב. התחלתי לשיר את המילים שכתבתי והופענו. אני כבר שכחתי כמה כיף להופיע. בסוף השיר כל הבר מחא לנו כפיים ובן התקרב ולחש לי באוזן "דני. זה היה שיר טוב! אתה יכול לחזור ללהקה? שכנעתי את המנהל כבר. נו בן זונה תחזור כבר!" הוא אמר והתחלתי לצלוע לשירותים.
בן רץ אחרי. "לאן אתה הולך דני?"
הסתכלתי עליו והחיוך שלו הפך לפרצוף כועס ומאוכזב. "דני? העיניים שלך אדומות! מה לקחת לעזזל?"
"זה לא משנה." אמרתי ופתחתי את התא בשירותים. התיישבתי על הרצפה ועצמתי את העיניים. בן התיישב ליידי ומצא את המזרק על הרצפהץ
"דני! תתעורר דני! לעזזל!" הוא התחיל לצרוח ולהרעיד אותי. "דני מה לקחת?! תתעורר כבר דני!"
"אני…" התחלתי למלמל אבל לא הצלחתי להוציא מילה.
"דני תתעורר כבר! בן זונה זה לא מצחיק! דני! בבקשה!" הוא התחיל לצרוח ולבכות. "אני מצטער. דני. דני!" הוא המשיך עד שסוף סוף הצלחתי להוציא משהו מהפה.
"אני לא רוצה לעשות את זה יותר, אני עובר הלאה."