90210- חלק א'. (+14)
"אנני, הגיע הבוקר, את לא חושבת לקום?" שאלה אימי וכיווצה את מבטה לכיווני.
"אה.. מה?" שאלתי אותה בעודי משפשפת את עייני, היא נאנחה קלות וסגרה את דלת החדר.
והנה היום המחורבן הגיע, היום הראשון ללימודים.
"נעומי (מדגישים את הו', לא סתם נעמי), מה קורה?" שאלתי את חברתי השווה נעומי.
"הו.. הכל מעולה.. דפקתי את ג'ונתן במיטה." אמרה וקרצה לעברו כשעברנו לידו.
"נו באמת…" מלמלתי וצחקתי.
פגשנו את עדי, חיבקנו אותה וחייכנו. "פדיחה!" קראה נעומי וצחקה, "נינו!" קראה עדי וראתה
אותי.
"אנני!" אמרה והדגישה את הי', חיבקתי אותה כל כך חזק, כאילו זו הפעם האחרונה שנתראה.
הצלצול קטע את שיחתנו המדהימה על החיי המין של נעומי, נכנסנו לכיתה.
"אז מי שלא התגעגע אליי, ומי שכן, יש לנו תלמידה חדשה." מלמל המורה 'מ. קאריט'.
"מי?" שאלתי בתובנה וחייכתי. "אז כיתה.." מלמל, "קבלו את גברת פרידן, קוראים לה שני."
אמר והכיתה צחקה למה שהוא אמר, כמה בנים שרקו, נעומי התרגזה.
"ומי הכלבה?" שאלה נעומי את שני, כאשר שני באה להתיישב לידה.
"מישהי יותר כוסית ממך." ענתה לה שני בערסיות וקרצה לה. צחקתי מהצד ונעומי דפקה לי מבט
מאיים, מיד הפסקתי, אך צחקתי בלב.
שיערה הבלונדיני של שני הגיע לה עד הטוסיק, עינייה היו תכולות כים ואפיה היה קטן.
היא הייתה רזה מאוד וגבוהה מאוד.
משהו כמו ביגפוט בלי השיער הרב בגוף, תיק ובגדי מעצבים וטיפוח מעולה.
"אז כלבה חמודה.." מלמלה נעומי לשני בשיעור, "ברור לך שאני הרבה יותר כוסית ממך, ודפקתי את מלך הכיתה במיטה?" שאלה נעומי את שני, שני חייכה אליה.
אין ספק שנעומי הייתה יותר גבוהה ממנה ויותר רזה, אבל שני הייתה ממש יפה.
"חכי, חכי.." מלמלה שני וחייכה אלי חיוך שטני. אלי, לא לנעומי, אלי.
תגובות (0)