8מרגלת בהסוואה-Spy in disguise

הרגשתי שסומק מציף אותי ודמעות עולות. נאבקתי בהן בכל הכוח, לבסוף הן נעצרו. מה הלאה? חשבתי על האפשרות של לשר לו ולעשות כאילו אני לא מבינה אך אז היתעוררה הבעיה שהוא ידבר עם אחותי. הראש התפוצץ לי אז קברתי את עצמי בין שתי ידיי ניסיתי לחשוב מה לעשות אך החוט נקטע בשל הסטרייה. לפתע דמיינתי אתקולו לוחש לי \"עשיתי משהוא לא בסדר?\" הוא שאל בתמימות. הקול היה כל כך מוחשי שיכולתי להרגיש את נשימותיו על כתפי. הרמתי את הראש כדי לצאת מההזיות אך אז נקלעתי למצב מביך הוא רקן מעלי באותו הרגע הוא הזדקף, וחייך. הבטתי סביבי האוטובוס היה ריק. הנהג צעק משהוא שנשמע כמו מלמול. אבל הבנתי שהוא רוצה שנצא אז שמתי את התיק על גבי ואחזתי בפאלפון בידי השנייה. כשירדתי במדרגות האוטובוס הברך הסגירה את הצליע מאתמול ועומר ניגש לעזור לי. אז מיהרתי לרדת בכוחות עצמי.אחרי שהמשכנו ללכת לכיוון הכיתה שאלתי, \"התקבלתה?\"