6 זוויות- פרק שלישי (אשמח לביקורות)
-מנוקדת המבט של יעל-
נכנסתי לכיתה, לחוצה כמו בכל תחילת שנה כשלידי יושבות החברות הטובות ביותר שלי ,שירז ומורן, אחיות תאומות, בשנה שעברה כשהגענו לחטיבה הפרידו את שתיהם לכיתות נפרדות אבל באמצע השנה החליטו משום מה להעביר גם את שירז לכיתה שלי ושל מורן ועכשיו שלושתנו באותה הכיתה.
בקיץ האחרון כמעט ולא ראיתי את שירז, לרוב בגלל שהיא הייתה עם הבן הזוג החדש שלה מאור, אותו אני לא מחבבת כל כך, או לפחות לא מחבבת את החברים שלו, רובם כבר ירקו לי על הפרצוף, פשוטו כמשמעו, פשוט ירקו עלי. הקיץ האחרון עבר מהר מדי, בחודש האחרון עבדתי בחוות הסוסים הקרובה לבית שלי, ובחודש שלאחר מכן טסתי לחודש בארה"ב וקנדה, היה שם כל כך כיף והכרתי אנשים כל כך נחמדים, אחד מהם היה כריס, הנשיקה הראשונה שלי.
כריס הוא יהודי שגר בארצות הברית, נפגשנו לראשונה שטיילנו ביחד עם משפחתו ומשפחות נוספות ברחבי קנדה, בכל השבוע הראשון פשוט שנאתי אותו כל כך, ההומור שלו היה מעצבן, והוא היה הבן הכי שונה ממני בעולם, אבל בימים האחרונים אני והוא נאבדנו באמצע קנדה, למדתי להכיר אותו יותר טוב והתאהבתי, לאחר שמצאנו את המשפחות שלנו ולאחר מספר ימים שהתקרבנו מאוד היינו צריכים להיפרד בידיעה שלא ניפגש יותר לעולם, הוא הבטיח שהוא ישמור על קשר אבל זה היה נשמע לי כמו עוד אחת מהבדיחות הלא מוצלחות שלו. חיבקתי אותו חזק ולא רציתי להשתחרר מהחיבוק, ואז הוא נישק אותי, נשיקה ראשונה. מאז לא דיברנו, וכמובן שעל הקשר לא שמרנו, אבל לפחות הזיכרונות נשארו.
"מאור!" שירז קפצה על בן זוגה כשהוא נכנס לכיתה ונישקה אותו למשך שניות אחדות, מה שהזכיר לי את כריס למספר שניות אבל מורן שחיכתה את אחותה והתחילה לנסות לנשק אותי הוציאה אותי מזה וגרמה לי לצחוק.
" נכון חתיך?" שירז התקרבה אלינו ושאלה בלחישה.
" כל כך!" מורן הסכימה בהתלהבות, אבל אני ידעתי שמורן מדברת בציניות.
" הכל בסדר יעל?" שאלה אותי שירז בגלל שלא עניתי לה.
" את יודעת מה אני חושבת על מאור…" סיננתי בעוקצנות.
" את יכולה לנסות לפרגן." היא עקצה אותי בחזרה.
" אני לא טובה בלשקר, מצטערת." אמרתי לה והלכתי לכיוון השולחן אותו בחרתי לעצמי.
הסתכלתי על הפלאפון שלי והודעה מאחותי הגדולה קרן הגיעה " תמסרי לאמא שאני לא באה הביתה אחרי בית ספר, אני ישנה אצל חברה" היא רשמה, ואני בכלל לא הופתעתי. קרן רוב היום עם החברות המעצבנות שלה, כל פעם שהן מגיעות לבית שלי כל מה שאני שומעת זה צרחות בגלל בנים מהשכבה שלהם, היא תמיד אמרה לי שאני אהיה בדיוק כמוה כשאני יהיה בגיל שלה, אבל היא תמיד שוכחת שאני סך הכול שנה צעירה יותר ממנה, כשהיא שמעה שהתנשקתי עם כריס היא לחצה עלי כל יום להתקשר אליו, באיזה שהוא שלב נכנעתי והתקשרתי, כריס לא ענה ומאז לא ניסתי עוד להתקשר.
המשפחה שלי מורכבת מאנשים חשובים מאוד, אבא שלי מנהל מקדולנס בארץ ואמא שלי מנהלת בית ספר יסודי, סבתא שלי הייתה נציגת ישראל באו"ם בעבר ואחי הגדול משתתף בעונה הקרובה של האח הגדול שמתחילה בעוד שבוע בערך.
אם היו מבקשים ממני להגדיר את אח שלי הגדול במילה אחת הייתי אומרת, שמחה. אלפי פשוט שמח כל הזמן, לעולם לא ראיתי אותו עצוב, אפילו כשאבא שלי לא קיבל אותו כשהוא יצא מהארון הוא פשוט חייך והלך, פשוט מודל לחיקוי בשבילי.
לאחר שעות של שעמום וירידות על הזוג המעצבן ביותר בהיסטורית הזוגות המעצבנים, שירז ומאור הלכתי ביחד עם מורן אל חוות הסוסים, כשראתה את עידן, בן זוגה שעובד כאן גם ביחד איתנו קפצה עליו בחיבוק.
עידן בכיתה י' עכשיו, שנתיים מעלינו, חברו הטוב ביותר החליט לצאת מהלימודים בשנה שעברה ולכן רוב היום אחרי בית הספר הוא עם מורן בחוות הסוסים, לפעמים טל בא לבקר, היום כנראה שהפגישה הולכת להיות מרגשת מאוד, טל היום עשה את האודישן שלו לאקס פקטור, טל בן אדם מוזר מאוד, אבל גם בין הנחמדים שהיו בבית ספר שלנו, אחד מהבנים היחידים שבאמת היה אפשר לדבר איתם, כמובן שהוא כבר לא בבית ספר, והוא גם שנתיים מעלי, אבל משהוא בו תמיד היה מקסים בעיני, מורן תמיד דחפה אותי להזמין אותו לאיזה דייט, אבל אני תמיד אמרתי לה שמגיע לו טוב יותר ממני, ושאנחנו רק ידידים, עכשיו יהיה לי עוד תירוץ, כריס.
בזמן שהאכלתי את הסוסים מורן רצה אלי והציעה לי לבוא ביחד איתה ועידן כדי לבקר את טל בבית החולים, מסתבר שהוא התעלף אחרי שהמנטורים וכל הקהל התלהב ממנו, טוב נו, לפחות התלהבו ממנו.
הסכמתי כמובן ועליתי ביחד עם עידן ומורן על האוטובוס הראשון לבית החולים. הוא היה על מיטה עם עיניים פקוחות, שמח לראות אותנו.
" אתם לא מבינים כמה אני שמח לראות אתכם!" הוא ניסה לקום מהמיטה אבל כמה חוטים שחיברו אותו למכונה כל שהיא עצרו אותו, עידן ומורן הלכו לחבק אותו, ואני בעקבותיהם.
" אז איך היה אחי?" עידן שאל אותו.
" היה מעולה! המנטורים ממש אהבו אותי ושירי אשכרה בכתה מהשירה שלי!" הוא אמר במהירות וחייך כל הזמן.
" אז מה קרה שהתעלפת?" מורן שאלה.
" אין לי מושג, אבל אני בסדר עכשיו, וגם לא נראה לי שיחליטו לא לשדר דרמה שכזאת!" טל התלהב.
" אחי אתה הבן אדם היחידי שיכול להיות שמח אחרי שהוא התעלף מול כל הארץ בערך." עידן צחק וטל הצטרף לצחוק שלו.
" אז מה? עוד מעט תשכח אותנו כי אנחנו לא מפורסמים מספיק, לא?" מורן אמרה.
" את שלושתכם אני לא הולך לשכוח. שאלו אותי את מי אני ארצה להזמין לשידורים החיים למקרה שאגיע לשם, אמרתי את השמות שלכם." הוא אמר.
" באמת?" משום מה הייתי מופתעת.
" כן! הולך להיות לך חבר כוכב יעל!" טל אמר ופתאום הרגשתי הרגשה מוזרה כזאת, אבל הדחקתי אותה במהירות.
" מה איתך באמת? החלטת אם את הולך לאודישן?" הוא שאל אותי.
" כבר אמרתי לך! אני לא שרה מספיק טוב בשביל אקס פקטור " עניתי לו בעקשנות.
" כן את כן, את באה לאודישן מחר, סוף דיון." הוא אמר, ואני נעצתי מבט במורן שהנהנה.
" הולכים להיות לי שני חברים כוכבים!" מורן קצפה במקום, ואני חייכתי, יום ראשון לבית ספר הסתיים בהצלחה ללא פגיעות. אבל כנראה שהיום השני הולך להיות האתגר האמיתי.
אמנם עדיין לא אמרתי כן להצעה של טל, אבל אולי זה גם הזמן שלי לזרוח?
תגובות (13)
כמו בכל תחילת שנה כשליידי יושבות החברות
———
שלידי *
(אני חושבת..)
————
והודעה מאחותי הגדולה קרן הגיע
הגיעה. הודעה זו נקבה.
————————-
יהיה בדיוק כמוה כשאני יהיה בגיל שלה
———-
אהיה. אותיות אית"ן.
———
חוץ מזה, פרק נהדר!
אהבתי את זה שטל התעלף מרוב שוק XD
אני כבר רוצה לראות איך אתה מקשר את כל הדמיות אחת לשניה בסיפור.
תמשיך!
תודה רבה, אני אשנה :)
אשמח אם תמשיכי לרשום ביקורת גם בפרקים הבאים, זה מאוד חשוב לי :)
תמשיך, אהבתי ממש.
שמח לשמוע :)
עבר עלי מהר מידי – עבר מהר מעדי.
העלי לגמרי מיותר.
חיכתה – חיקתה.
אחרי גרשיים ראשונים לא עושים רווח לעולם.
אבל אני ידעתי – אבל ידעתי.
את יודעת מה אני חושבת על מאור.. – את יודעת מה אני חושבת על מאור…
כל פעם שהם מגיעות – הם ~ הן.
מקדונלדס.
כמה טעויות פיסוק.
מה שאמרו מקודם.
בסה" כ אהבתי! :)
שינתי:) תודה רבה על הביקורת זה ממש משמח אותי :)
אצלי: מעדי – מידי**
זה נחמד…
אהבתי יותר את הפאק הקודם חחח
מקווה להמשך ♡
*פרק…
נוני <3
זה עניין של התוכן או של הכתיבה?
של התוכן
יש טעויות כתיב ובפיסוק, כמו למשל שתי נקודות. חוץ מזה זה סתם מציק בעין כשאתה עושה רווח אחרי גרשיים (" אז איך היה אחי?" -> "אז איך היה אחי?"). יש גם טעויות בלשון, ז"א זכר-נקבה וכד'.
עכשיו לתוכן…
יעל מספרת שרוב החברים של מאור, חבר של חברה שלה, ירקו לה בפנים פשוטו כמשמעו ואז עוזבת את זה שם, במקום שזה נשאר מטריד כמו שזה לא מובן בצורה הזויה.
בתור מישהו שהתנדב במדא, ב-99.99% מהמקרים לא מפנים לבית חולים בגלל התעלפות, ברוב המקרים פשוט מרימים תרגליים שיזרום דם למוח. בלי לדבר בכלל על לחבר לאיזה מכשיר.
המשפחה שלה מורכבת מאנשים חשובים אבל הרשימה הזאת כוללת מנהלת בית ספר יסודי ואח שמשתתף באח הגדול, אז הסטנדרטים שלה כנראה לא כאלה גבוהים לחשיבות (*אני פשוט נהנה כאן למרות שכן יש בזה שמץ של אמת).
לפי מה שכתבת יעל כבר ראתה בעבר את מאור, אבל שירז בכל זאת שואלת אותה ואת מורן אם הן חושבות שהוא חתיך כאילו זאת הפעם הראשונה שהן רואות אותו. שירז היא ילדה מוזרה.
סך הכל נחמד, יש מה לשפר בכתיבה ובתוכן אבל אני בעיקר מחכה שתהיה התקדמות מסוימת בעלילה.
חיכתי לתגובה שלך;)
את הטעויות בכתיב שמצאתי תיקנתי כבר וערכתי בדיוק שנייה לפני שהגבת, אשמח שתסביר לי על הבעיות בפיסוק כי אני לא מבין על מה אתם מדברים XD
לגבי הרווח,אני אשים אל זה לב מעכשיו.
לגבי היריקה, היה נראה לי טיפשי להתעקב על זה על הפרק הראשון מזווית הראייה שלה כי זה חלק מאוד גדול שמתפח מאוחר יותר ~רמזרמז~
לגבי ההתעלפות, חיכתי למישהוא מתחכם שיודע משהוא על רפואה! לי אין שום מושג ברפואה כמו ששמת לב, המקסימום שאני יודע על רפואה זה מסדרה ישראלית על רופאים ("מתים לרגע"). האמת שחשבתי על זה שיכול להיות שזה לא הגיוני באופן רפואי אבל הכל יהיה מובן מאוחר יותר בעלילה של טל ~רמזרמז~
ורוב הנערים והנערות בעולם לוקחים כוכבי ראליטי כאנשים חשובים, זה פשוט הדמות XD
לגבי שירז ומאור, על העניין הזה לא חשבתי לפני שרשמת את התגובה אבל הדרך הכי הגיונית להסביר את זה שפשוט שירז ממש טיפשה.
יש עוד שלושה פרקים שעוסקים בהכרת הדמויות ואז העלילות מתחילות להתקדם, אל תדאג, אני מכין הרבה הפתעות ;)
וד"א- אני חייב להגיד שאני מת על הביקורות שלך, הם גורמים לי לחשוב על המשך לעלילות שנתקעתי בהם :)