12מרגלת בהסוואה-Spy in disguise

הוא ליווה אותי הביתה. ודיבר איתי "אז מאיה איך את כזאת מיוחדת? אילו היית שומעת את השיחות של ההנלה.." הוא חייך ואילו אני הרמתי גבה. "כן כולם התלהבו ממך" חייכתי "דווקא חשבתי שהלך לי די רע" אמרתי בעוד אני מגבירה את צעדי. הא הדביק אותי במאיות אחדות. "אז איך את עושה את זה?" הוא חייך חיוך מושלם שגרם ללב שלי לרטות "את מה?" חייכתי "את זה" הוא נסוג ממני צעד. "אני לא יכול לא יכול" הוא מלמל "מה קרה?" "אסור לי להתאב בך" הוא מביט בי במבט מתחנן "איך את כובשת את כל מי שסביבך?" הוא נשף ואני החזרתי "אף אחד לא כבשתי" "את צוחקת?"הוא מביט בי כלא מאמין הנדתי בראשי. ורצתי. הוא הדביק אותי ועצר אותי בידו. הוא הביט לתוך עניי "איך? איך?" הוא הסתובב ותפס בשערו שגלש מעט למצחו. "מעולם לא היתאהבתי" הוא מלמל. "ואז את באת..חשבתי שאין לי את החולשה הזאת." הוא הפנה את גבו. "את הורסת אותי כל רגע בלי שאני אומר לך את זה הורס אותי." הוא אמר וסוף סוף הביט בי שוב."אתה אבל לא מכיר אותי" מלמלתי. "אני ראיתי אותך ביום הראשון והזזת לי משהוא בלב לא הבנתי מה זה. אך אז ראיתי אותך רצה ראיתי אותך מתאמצת יותר מכולם. ראיתי איך את מחייכת. איך שהאיש נפל אליך התגברת. איך כל דקה ודקה לא התחשבת בעצמך רק דאגת לאחרים." הוא הישר את מבטו "נלחמתי כדי שלא תיהיה בקבוצה שלי הייתי מאוהב מדי ולא רציתי להיות עם החולשה הזאת." הבטתי בענייו 'כן אני גם מאוהבת' העברתי בראשי. הוא רכן אלי, אך אז שמעתי קול של מכונית ואור סינוור אותנו. מיד נסוגתי מהאוטו יצא המדריך הקודם רק עכשיו שמתי לב שאני ליד הבית המדיך הביט בנו וקימט את מצחו. "אני מלווה אותה הביתה" הסביר עמיעד. המדריך הינהן והחווה לשלום לעמיעד. גם אני החוותי בידי וניכנסתי לביתי.והמדריך בעקוותי