היש שבפנים והאין שבחוץ

הסיפור שלי מתחיל ביום בהיר בין עצי דקל המשתראים לגבהים עצומים על רקע ים כחול ושמיים בהירים , ומאחורי יער סבוך שממנו נשמעים מיני קולות וצלילים ואילו אני נמצא בהשקפה כללית על כל התרחש במקום הזה וכל זה לא מרגיש לי אמיתי לפתע מגיח גל עצום מן הים ושוטף אותי בהרגשת רעננות מחדשת וכשאני מתפכח מן הגל אני רואה את חברה שלי נלי שופכת עלי את הבירה שלצידה נרדמתי ערב קודם לכן באומרה את המשפט הבא : אני לא מבינה עד כמה אפשר להיות חזיר ואילו אני עוד לא התעוררתי לגמרי ראשי הולם במקצת מן החמרמורת .
מה השעה אני שואל , אנחנו מאחרים כנס כבר למקלחת וניסע , בצעדים כבדים אני עושה את דרכי אל חדר המקלחת בזמן שהמים זורמים על עורי אני מנסה להתעשת מתנגב לוקח כדור נגד כאב ראש ולובש את חלוק הרחצה שנלי נתנה לי ליום הולדתי ה-32 שחל כמעט לפני שנה תמימה אח איזה שנה וארועים כמו לידת הבן שלנו ופטירתו של הכלב פיט והבנתי שאני נמשך לבנים וכול שקרה בשנה הזו . יצאתי מן המקלחת ונלי כבר הגישה לי את הבגדים שעלי ללבוש , נכנסתי אל חדר השינה והתחלתי להתלבש גרביים חולצה עם הכיתוב תן חיוך הכל לטובה עלק הכל לטובה הנה אני כאן ומרגיש כל כך מבולבל ושבוז , מכנס קצר וכפכפים בוא כבר היא צועקת לי מהסלון , אני בא ויוצא מהחדר ,נלי כבר יצאה מהבית והתחילה להעמיס את האוטו , תביא את התיקים מהחדר שלי אה והבטרייה הנוספת לטלפון הסלולרי , טוב מותק אני עונה, קדימה תנעל את הדלת זזנו , נכסנו אל הרכב ויצאנו לדרכנו אל בית הנופש של דודה של אישתי נלי שהואיל בטובו ואפשר לנו לבוא לסוף שבוע לחופשה הבית היה באזור הכפרי של אירלנד מקום יפייפה ליד עיירת התיירות ויקלו , מרחק הנסיעה מהבית שלנו שנמצא בדבלין המזועמת היה כשעתיים וחצי בדרך עברנו על פני נופים מוכרים אשר מוכרים עוד מהילדות אותם נופים שבהם היינו רצים ומשחקים לאור שקיעה עמומה שנצרבה בזכרוני כל כך וגרמה לי לאהוב את אירלנד , תעביר תחנה יקירי , מה את רוצה לשמוע? שים את בון זווי , טוב מה שתרצי והיא נתנה בי מין מבט כזה של חוסר הבנה אולי מהנימה שבה אמרתי את זה , בא לך לעצור לפיש אנד ציפס אצל מורטי , מורטי היה בעל דוכן למזון מהיר כפי שקרוי בפי המערביים אך אנו האיריים רואים בו אוכל מסורתי ומכובד הדוכן של מורטי היה בדרך לויקלו הכרותנו המוקדמת עם המקום באה מהטיול לשעבר שלי ושל נלי זה היה עוד לפני שטובי הקטן נולד אגב תודי עוד פעם לאמא שלך שלקחה אליה את טובי בזמן שנסענו לנפוש קצת אני כל כך אוהב אותו אבל צריך לנוח מהתפקיד הטובעני הזה חחח , זה בסדר מותק בשביל זה אנחנו יוצאים לסוף שבוע הזה לא? , הגענו לדוכן של מורטי החביב וניגשנו להזמין , שלום לך אדון מורטי אנחנו רוצים שתי מנות פיש אנד ציפס בבקשה , בהינף יד מיומנת שלח שתי מנות דג אל השמן הרותח אסף ציפס טרי חומץ מלח? כן בבקשה הנה לכם תהנו , יצאנו מהמזללה והתישבנו בחצי עמידה על המעקה שתחם את הכניסה , אכלנו בהנאה את המנות וניחוח החומץ על הציפס פשוט גרם לי להזיל דמעות אך היו אלו דמעות של אושר, אפילו לא הסתכלתי על נלי אשתי בזמן האכילה ולא דיברתי עמה ולו מילה והיא מצידה התעסקה בשלה , כך עמדנו כשאדים יצאו מפינו בשל האויר הקריר ונראנו כמו שני אנשים זרים שכל אחד עסוק בזלילתו הפרטית . סיימנו את הארוחה בליקוק אצבעות מן הקטשופ מרוצים ושבעים , וואוו זה היה טוב אה מותק אאאממ כן נחמד היא ענתה , טוב בואי נמשיך בדרך שהחשכה לא תתפוס אותנו ונספיק להגיע באור הדמדומים לפחות . מנגינה אירית אפפה את נסיעתנו והכניסה אותנו תחת צליליה החמימים .
סוף פרק 1 אני ונלי
פרק 2 בית הנופש: