היום השני בקייטנה- מנקודת מבטה של סייעת
היום השלישי
בהמשך לשיחה עם שותפתי לקייטנה, ניתנה לי האופציה להיכנס לעניינים, להיות שותפה מלאה בהפעלות וליישם כל רעיון שנראה לי מתאים. אתמול בלילה חיפשתי בספריית ילדיי ספרים המתאימים לילדי הגן ונדלקתי על הספר "מכשפה על מטאטא" , הדמויות הצבעוניות, רעיונות הפעלה וסיפור חביב וכייפי..
ציירתי על דף דמויות מהסיפור: מכשפה , מטאטא, כלב, חתול, צפרדע, עורב, כובע מכשפה, סרט לשיער, שרביט ונדמה לי שזהו.. צבעתי והדבקתי מאחור מקלות של ארטיק לאחיזה שלקחתי משאריות היותי שעוונית (אחלה שימוש יצירתי לא?!)…עד השעות הקטנות של הלילה הכנתי את העבודה, ריכזתי בקופסת נעליים והנחתי בסיפוק על השולחן למול הדלת שלא אשכח ופרשתי לשנת הלילה הקצרה שנותרה לי.
התעוררתי עוד לפני צלצול השעון, זינקתי והתחלתי בהכנות ארוחת הבוקר , צידה לארוחה מזינה לחברתי לעבודה ולי (תכננתי על סלט "אכזרי" ביצה קשה ותפוד)
הוספתי לילדיי מנות אוכל לצהריים , הספקתי לתלות כביסה וכשהבטתי על השעון, הבנתי שנותר זמן להעביר אך לא יכולתי לחכות ויצאתי.
הקדמתי להופיע..זה מה שקורה כשמצפים בקוצר רוח לתחילת היום והציפייה זורקת אותנו מהמיטה ומפרגנת לנו להתעורר לבוקר חדש ונפלא.
זמן חופשי של משחקי קופסה איפשר לי לעבור בין הילדים ולשאול לשלומם, להתעניין ולהכירם יותר טוב.
הילדים שפגשו בי יום לפני, חיבקו בחיבה ונתנו לי הרגשה נפלאה וביטחון שמה שעשיתי או לא עשיתי אתמול היה נכון(-: תחושת שייכות והרגשת סיפוק עצומה.
שיחת בוקר מרעננת שהעבירה חברתי אפשרה לי להכין את ארוחת הבוקר, בתה החביבה שהצטרפה עזרה בחיתוך הירקות ושיתוף הפעולה הניע את גלגלי ההתארגנות בצורה דיי יעילה.
בדרך כלל מזמנים לשולחן האוכל ארבעה עד חמשה ילדים וכשהם מסיימים, מחליפים את מקומם אחרים
עד שמסיימים כולם..
אישית לא אהבתי את השיטה ולא הרגשתי נעים להביע את דעתי אך חברתי לעבודה כל כך מקסימה , פתוחה וקשובה הסכימה לנסות שיטה אחרת (עם הסתייגויות קלות אמנם אבל הסכימה לנסות)
לדעתי האישית, קייטנה או לא צריך לשמור על גבולות ברורים, על סדר מסוים בהתנהלות , מה גם שיותר נחמד לשבת כולם יחד באותו הזמן ולאכול.. בעוד שברגע שכולם סיימו ניתן להמשיך בפעילות ולא להיסחב סתם.
הכנתי סנדביצ'ים..גם פה לדעתי, צריך להכין מגוון מסוים בכדי לא לבלבל את הילדים יתר על המידה ולמחרת לשנות.(חומוס, גבינה, קוטג') ומצע של ירקות צבעוניים וטריים.
ושוב השגרה וההרגל של הגן ,הוציאה את מלאי הממרחים.
הרעיון שלי כנראה לא הובן כראוי ועל שולחן אחד הונחו הסנדוויצ'ים, הממרחים והילדים נגשו כל אחד בתורו וביקשו טעם מסוים.
כוונתי הייתה להושיבם ביחד לשולחן, אם אין אפשרות באחד ארוך, אפשרי בקבוצות, להגיש להם על הצלחות את הסנדוויצ'ים , להניח צלחת ירקות במרכז כל שולחן ולאכול ביחד.. זו חוויה וזה כייף..ולא ממש יצא.
אנסה מחר להתארגן בצורה שכזו ונחליט יחד אם זה מתאים.
מחכה כבר למחר, כל כך מתרגשת …נראה לכם מוזר שאני מתרגשת מהגשת ארוחת בוקר?!
מטרתי, להוכיח שאפשר לאכול יחדיו בצורה נעימה ,בלי בלגן מיותר ולנסות לאמץ את השיטה להמשך הקייטנה.
כשסיימו ,העברנו סמרטוט על הרצפה, הכנו פינות משחקים ואני ארגנתי שולחנות יצירה…
הכינותי מראש (יום לפני) פרחי פלסטיק גזורים מבקבוקי שתייה והמטרה לצבוע בצבעי גואש, להדביק גזרי עיתונים צבעוניים ומדבקות , להכין גבעול ועלה ולהדביק…יצירה מרשימה ואיכותית.
אז ישבתי עם קבוצות ילדים שצבעו בהנאה את היצירה, השולחן ועצמם והניחו לייבוש ..מחר נמשיך עם הדבקת גזרי העיתונים שהכנתי ונעשה כייף חיים עם הדבק (איזה כייף לי !)
בנוסף ,תכננו ללכת על "יום אפייה" להכין בצק ולאפות לחמניות עם הילדים.
העליתי רעיון שאכין בבית בצק מבעוד מועד, מנופה ,נקי ואיכותי ולילדים ניתן להכין לבדם את הבצק..שאולי לאחר מכן נשתמש ליצירה אחרת (-:
בשעות הלילה , קצת לפני שילדיי פרשו לישון, נזכרתי בהתרגשות ועברתי במוחי על פעילות המחר.
קפצתי בבהלה כשנזכרתי שעוד לא הכנתי בצק ואין לי שמרים!
בשעה מאוחרת שכזו החנויות סגורות, השכנים ישנים, החלטתי לנסוע לבית הוריי , לבדוק אם יש להם ולא היה. חזרתי וחיפשתי באינטרנט מתכון ללחמניות ללא שמרים…ומצאתי אך כולם היו עם גבינה או טעמים אחרים…לא כל כך הסתדר עם הילדים בגן..עד שבסוף החלטתי לבדוק שוב במזווה ו"נס חנוכה!"..שקית שמרים בודדה חייכה לעברי כל הדרך למערבל (-:
הבצק הוכן, הותפח ונכנס למקרר….אצטרך להיות ערנית מחר בבוקר בכדי לזכור לקחת אותו (-:
אז יום ארוך ומהנה מחכה לנו מחר …מתרגשת כמו ילדה קטנה!
והכי מוזר שאפילו מלנקות את השירותים אני שואבת הנאה..שופכת למורת רוחה של חברתי , דליי מים ריחניים ומושכת את הכל לאורך הגן…מזמן לא נהניתי מניקיון כמו שאני נהנית שם.. מוזרה שכמותי (-:
תגובות (0)