׳ערסית׳-פרק שש

התקרבה אליי דמות גבוהה ומבעד למסך הדמעות וההלם לא הבחנתי מי הוא עד שממש התקרב. כשהתקרב ראיתי שיער ארוך ועיניים ירוקות בוהקות על עור כהה. דור. הוא התכופף אליי ומבלי לדבר הצמיד אותי אליו וחיבק אותי. עכשיו התחלתי לבכות בהיסטריה על כתפו והוא ליטף את גבי ואת שיערי.
״רוני, הוא מחוק לגמרי…״ אמר עומר בשקט ואני הרמתי את ראשי והסתכלתי עליו מבעד לכתפו של דור.
״ואתה?״ שאלתי אותי בשקט.
״קצת שתוי, אבל דור ושטרית מחוקים…״ אמר עומר בחיוך נבוך. התנתקתי מדור ונגבתי את עיני מהדמעות ואת פניי הרטובות. ראיתי כבר שמסביבנו יש כמה אנשים שיצאו מהמסיבה. את רותם שטרית והחבר שלו לא ראיתי בשום מקום.
״מה קרה ל… להם?״ שאלתי את עומר.
״העפתי להם תמכות של החיים שלהם, והם ברחו.״ אמר עומר. הוא עזר לדור לקום ואז לי. זה היה הרגע ששירה גלר התפרצה מהקהל עם מבט עצבני, ״מה אתה עושה? איפה נעלמת? חיכיתי לך!!״ היא צעקה עליו. עומר נראה עצבני. ״הלכתי החוצה כי שני המטומטמים האלה יצאו החוצה וכמעט אנסו שתי בנות. שירה את לא מרכז העולם את יודעת.״
הפנים שלה התכווצו בזעם, ״לא אמרתי שאני מרכז העולם, יא דביל. אני בסך הכל בחורה שמצפה ליחס מהחבר שלה! אבל לא, אתה עסוק מדי עם בנות אחרות!״ היא צעקה.
״את באמת רבה איתי עכשיו מול כולם? זה הוגן?״ הוא צעק בחזרה.
״ממש לא אכפת לי. שכולם ידעו איך אתה נמרח על בנות למרות שיש לך חברה!! כולך פוזות!״ היא צעקה בזעם ובינתיים התאספו שם כבר הרבה אנשים.
״איזה נמרח על בנות!?! אני רק מתרחק מכל העקומות שנמרחות עליי כל הערב!!! אשמתי שבנות מתות עליי?! כוסאומו!״ הוא ממש התעצבן.
״אל תעשה את עצמך, אתה חולה על זה שהן נמרחות על התחת המטומטם שלך. אתה מקסים אותן בחיוך האדיוטי שלך ובמבט הזה. אין לי כוח אלייך. אני חוזרת הביתה.״ היא אמרה והסתובבה והלכה לכיוון האוטו שלה.
״כוסעמק!״ הוא צעק לעברה, ואז הסתובב לעבר קהל האנשים שעמדו מסביב, ״מעניין אתכם החיים שלי? לכו זדיינו.״ ואז הסתובב אליי ונשם עמוק. דור כרך את ידו סביבי בינתיים ולחש לי באוזן, ״את באה פנימה יפיופה?״ הקול שלו, והחיבוק הכלכך מוכר שלו והריח שלו שהיה מעורב אמנם באלכוהול אבל עדיין אפשר היה להריח את הבושם שלו, כל אלה הרגיעו אותי ורצתי להשאר כרוכה בזרועותיו לנצח. עם כל מה שקרה הערב, להיות בזרועותיו זה היה הדבר הכי טוב בעולם.
״אני הולכת הביתה.״ לחשתי לו בחזרה. הקול שלי עוד רעד מהבכי הממושך.
הוא הסתובב אליי ונישק אותי ובלי לחשוב בכלל קפצתי אחורה והתנתקתי ממנו והנשימות שלי פתאום הפכו למהירות יותר. הוא הסתכל עליי בבלבול. וגם עומר שעמד לצידנו הסתכל עליי בבילבול.
״מה קרה?״ הוא שאל אותי.
״אני… אני הרגשתי כאילו זה הוא שנוגע בי, לא דור.״ הקול שלי נהפך חנוק יותר והדמעות החלו לזלוג שוב. הרגשתי כאילו מישהו זר פולש אל הפה שלי. כאילו אני שוב תחת ידיו של בחור חרמן ושיכור שרוצה לאנוס אותי. והרי אני כלכך אוהבת את הנשיקות של דור.
תמרה התקרבה אליי עכשיו. לא דיברתי איתה עוד בכלל מאז מה שקרה. היא הגיעה אליי והתחבקנו. ״איך את?״ היא שאלה בשקט. הפנים שלה היו נפוחות ואדומות בדיוק כמו שלי.
״בואי נחזור הביתה.״ לחשתי לה אני בחזרה. היא הינהנה. הקהל שהיה סביבנו התמעט לאט, ולבסוף הגיע האוטובוס ואני ותמרה עלינו. היה מאוחר ושתינו היינו מותשות. הגעתי הביתה ופשוט נפלתי על המיטה בעייפות ונרדמתי תוך שניות אפילו מבלי להחליף בגדים.
יום שבת היה נוראי. כל היום רצו לי בראש תמונות מאתמול, והבכי שבכיתי היה כמעט בלתי נשלט. לא יצאתי מהחדר שלי חוץ מלמטבח ולשירותים, ולא דיברתי עם אף אחד למרות שהטלפון שלי חזר אתמול בערב מהתיקון. כשהגיעה בערך השעה חמש עומר התקשר בפעם העשרים ואחת והחלטתי לענות לו. עניתי בהלו חלוש והוא כמעט צעק מרוב התלהבות. ״רוני! חשבתי שאת מתה או משהו!״ הדאגה שלו הייתה חמודה, אבל לא הייתי במצב רוח לשום דבר. גם אם הוא בלונדיני וקוראים לו עומר מדינה.
״אני בסדר.״ עניתי על השאלה שהוא לא שאל.
״דור לא זוכר כלום מאתמול,״ הוא אמר למקרה שתהיתי למה דור לא התקשר אליי.
״יש סיבה לזה שהתקשרת?״ אמרתי בעייפות.
״רק לשמוע את הקול שלך. לדעת שאת בסדר. לפחות חלקית בסדר.״ הוא אמר והיה נשמע כאילו יש עוד משהו שהוא רוצה לספר לי, אז המתנתי בשקט, אבל הוא כנראה התחרט בגלל שהוא שתק גם הוא.
״תודה שהת…״
״אני ושירה נפרדנו.״ הוא קטע את מילות הפרידה שלי. זה גרם לי להזדקף בהפתעה. שירה גלר ועומר מדינה היו ה-זוג. הם היו ביחד כבר שנתיים וכולם חשבו שהם יהיו ביחד עד ששירה תתגייס.
״בגלל מה שקרה אתמול?״ שאלתי בחרדה.
״ממש לא. טוב לא בצורה ישירה. היו לנו בעיות כבר תקופה. שירה ממש שונאת את העובדה שבנות מתחילות איתי, ואנחנו רבים כבר מלא זמן. וכל הסיפור עם גל בוקמי… מה שקרה אתמול היה הקש האחרון. את מבינה, התמזמנו כשראיתי את שטרית ואת אורי יוצאים מהבית כשהם שיכורים מהתחת, ונזכרתי שראיתי שבבית מולנו היתה מסיבה של קטינות והרגשתי שמשהו רע עומד לקרות. אז עזבתי את שירה וכמובן שצדקתי כשראיתי אותם מתעסקים איתכן.״ הוא סיפר לי.
״אתה עצוב?״ שאלתי לאט אחרי שתיקה שהשתתרה בינינו.
״לא יודע…״ הוא ענה אחרי שתיקה קצרה. ״אהבתי אותה, והיא באמת שווה, אבל רבנו כבר המון זמן ונראה לי שזה מה שהיה צריך לקרות.״ הוא אמר. שתקתי.
״אני חושב שכדאי שתתקשרי לדור. תספרי לו מה קרה, או תדברי איתו. הוא ירצה לדעת אם משהו כזה קרה והוא היה שיכור מדי מכדי לעשות משהו…״ הוא אמר לבסוף אחרי שתיקה ארוכה.
״זה לא יעצבן אותו?״ שאלתי וקימטתי את מצחי.
״אולי כן.״ הוא אמר ושוב שתיקה מביכה השתררה.
״תודה שהתקשרת. ותודה על אתמול.״ אמרתי.
״בכל זמן,״ שמעתי אותו מחייך מבעד לטלפון, ואז השיחה התנתקה. התקשרתי לדור, מהר לפני שהאומץ שלי ייגמר.
ברגע שהוא ענה התחלתי לבכות שוב. לא יודעת למה.
״אני צריכה… לדבר… איתך,״ אמרתי מבעד להשתנקויות.
״קרה משהו?״ הוא נבהל לרגע.
״אתה יכול… לבוא…?״ המשכתי לבכות. הוא אמר שכן וניתק. אמא שלי במפתיע לא הפריעה לי כל היום. אני מנחשת שזה בגלל שעופרי חזר. היא בטח הייתה איתו בכסאח כל היום אז לא היה לה כוח להתעסק איתי.