מקווה שאהבתםם ❤❤

׳הישרדות׳ – פרק 2- בגידות

29/07/2013 703 צפיות 2 תגובות
מקווה שאהבתםם ❤❤

סרו נגרו-
מנקודת המבט של ענבל-
חזרנו לאי, עם השמיכות. הייתי כל כך מאושרת. ״זה מטורף שאני לא יכולה להפסיק לחייך בגלל שמיכות״ אמרתי בחיוך לחן. ״המשחק הזה מטורף״ הוא אמר בחצי חיוך. אני ושיר הלכנו לים. ״יום וחצי אנחנו פה וזה מרגיש כמו נצח״ היא אמרה והרטיבה את שיערה הברונטי והחלק. הנהנתי. ״במשימה הבאה חייבים לנצח, זה גם חסינות וגם אבן אש״ היא אמרה. ״בואי קודם נעבור את הלילה״ מלמלתי בחיוך.
אחרי הצהריים, אני חושבת, הלכתי למחסה. עמית וחן ישבו שם. ״היי״ אמרתי והתיישבתי ליד עמית השוכב. ״השבט השני נראה לי מצוץ מהתחת״ עמית אמר. ״יש שם איזה חמישה זקנים, ועוד כמה דוגמניות. אנחנו לוקחים אותם בהליכה״ הוא אמר. ״היה שם איזה אחד בולדוזר״ חן אמר. ״אני לא חושב שהם כאלה פראיירים כמו שאתה עושה אותם״ הוא אמר לעמית. הסתכלתי על עמית. הוא היה בלי חולצה. איזה גוף מדהים, גאד. ״אני חושבת שהם יפתיעו״ אמרתי. עמית הסתכל עליי ושתק. ״מה?״ שאלתי. ״כלום״ הוא אמר בחיוך חושף גומות. ״בואו נלך לחפש אוכל ביער, אולי יש כאן בננות או משהו״ חן אמר. הנהנתי וקמתי.

מנקודת המבט של דפנה-
״מצאנו קוקוסים!״ שמעתי מרחוק את הקול של עמית. אני ושיר סובבנו את מבטנו אל שלושת המוסקטרים- חן, עמית וענבל, שבאו עם כמות קוקוסים שמספיקה לכל השבט. קמתי לקראתם. עמית הניח קוקוס אחד על השולחן שהם בנו, ותוך כמה רגעים הקוקוס נחצה לשניים. פשוט מדהים הילד הזה. הוא הושיט חצי אחד לי. כל כך הייתי צריכה משהו להכניס לפה. לא אכלנו כבר 36 שעות, בערך. ״מדהים מדהים״ יוסי אמר בחיוך גאה. עכשיו רק צריך לקוות שבמשימת חסינות נזכה.

טונגרירו-
מנקודת המבט של ליאור-
הגיע הלילה. זה היה אפילו יותר נורא מהלילה הקודם. ירד ברד ששרף את צווארי. ניסינו להסתתר מתחת לערמות עלים ששימשו לנו כשמיכה, אבל זה לא עזר.
התעוררתי מוקדם יותר מכולם. הסתגלתי על שבעת חברי השבט שלי, וראיתי מה הולך לקרות. דפנה ומיה התחבקו, לידם מנחם ישן לבד. יוחאי ישן לבד וטום ומעיין התחבקו. הולך להיות בין אלה משהו. הבחור מאורס לאישה והוא מרייר עליה? זה לא יפה בכלל.
כולם התעוררו לאט לאט, ונכנסו למים. ״טום מאורס נכון?״ שאלתי את יוחאי. הוא הנהן. ״אז איך הוא לא מפסיק לפלרטט עם הברמנית?״ שאלתי. ״הוא סיפר לי שהוא נמשך אליה, אבל הוא מחזיק את עצמו״ יוחאי אמר לי בשקט. הסתכלתי על טום. ״שיעשה מה שבראש שלו״ מלמלתי ונאנחתי.

מנקודת המבט של טום-
התעוררתי בבוקר, והזזתי את ידי מגופה של מעיין. יצאתי מהמחסה ונכנסתי לים. אלה היו היומיים הכי ארוכים בחיים שלי. ״יש דואר אי!״ מנחם צעק וקרא לכולם. יצאתי מהמים, והתקדמתי אליהם.
הגענו למשימת חסינות. רז עמד מולנו וחייך אלינו. ״מה שלומכם טונגרירו?״ הוא שאל. ״חיים״ ליאור ענה. חייכתי. סרו נגרו הגיעו מהצד השני. הסתכלתי עליהם. הם נראים מגובשים. ״מה שלומכם סרו נגרו?״ הוא שאל. ״הכל טוב״ הבחור ההוא שהבנות מהשבט שלנו תמיד אומרות שהוא ׳חתיך׳ אמר בחיוך. ״איך עבר עליכם הלילה?״ רז שאל אותו. הבחור הסמיק. ״יש שם זיווגים?״ יוחאי לחש לי. ״מאיפה אני יודע?״ שאלתי. ״ואצלנו יש זיווגים?״ הוא שאל אותי. ״אין אפשרויות, אף אחד בשבט שלנו לא פנוי מהגברים״ אמרתי בחצי חיוך. ״אתה ומעיין?״ הוא שאל. ״אני מאורס, יוחאי״ הזכרתי לו. הוא הנהן.

סרו נגרו-
מנקודת המבט של חן-
הפסדנו במשימת חסינות. איך זה קרה לעזאזל? אני ועמית הלכנו ליער להביא עוד קוקוסים. ״מה עושים?״ שאלתי אותו. ״דפנה״ הוא אמר בשקט. ״הבנות התחברו איתה״ אמרתי לו. ״אז יש לך רעיון אחר?״ הוא שאל בעצבנות. ״גאיה״ אמרתי. ״אחי, היא מסוכנת״ אמרתי לו. הוא הסתכל עליי. ״טוב, אין ברירה״ הוא אמר בשקט. ״דבר עם ענבל, אני אדבר עם שיר ושי. לא צריך יותר מדי אנשים״ אמרתי לו. הוא הנהן והלך.
״שיר״ קראתי לה. היא הסתכלה עליי. ״שמים גאיה״ אמרתי לה בשקט. היא חשבה לכמה שניות, ואז הנהנה. היא יפייפיה. התעוררתי מהמחשבות, והלכתי לחפש את שי.

מנקודת המבט של שיר-
הגענו למועצת שבט. ״אז, סרו נגרו. בהתחלה זכיתם.. במשימת פרס״ רז אמר. ״מה קרה אחרי זה?״ הוא שאל בחיוך. ״רצינו לתת קצת לשבט השני ליהנות מניצחון, כדי שלא ירגישו מקופחים״ חן אמר בחיוך. גיחכתי. ״היינו עייפים מהלילה המטורף שעבר עלינו, וזה לא יקרה עוד פעם״ אמרתי בחיוך. ״אתם מכירים אחד את השני שלושה ימים. על מה תבססו את ההצבעה שלכם היום?״ הוא שאל. ״מה שהכי נכון לשבט״ עמית אמר בקול הגברי והדומיננטי שלו. ״יוסי, על מה אתה תבסס את ההחלטה שלך?״ רז שאל את יוסי. ״כמו שחברי לשבט אמר, מה שנכון לכולנו״ הוא אמר בחיוך. ״דפנה, את מרגישה שכבר התחברת לשבט?״ הוא שאל. ״יש כאלה שיותר, יש כאלה שפחות, אבל כן״ היא אמרה בחיוך. ״גאיה, מה איתך?״ הוא שאל. ״אני חושבת שעדיין לא הספקתי ממש להיכנס לעומק, אבל כן, התחברתי״ היא אמרה בחיוך. ״טוב, ניגש להצביע״ רז אמר והסתכל על כולנו.

טונגרירו-
מנקודת המבט של יוחאי-
התעוררנו בבוקר, והתחלנו להעלות השערות על מי שהודח. ״יוסי״ תומר אמרה בחיוך. ״כאילו, זה יהיה המהלך הכי הגיוני״ היא אמרה. ״לא נכון, אני חושבת שאחת הבנות הלכה״ מעיין אמרה והתיישבה לידה. אני לא אוהב את המעיין הזאת. ״טוב, אני אכין אורז?״ שאלתי אותם וקמתי. הן הנהנו.
״טום מבולבל״ דפנה לחשה לי כשהלכתי לכיוון האש. ״בגללה?״ שאלתי והסתכלתי על מעיין. היא הנהנה. ״הוא ילד טוב, כל כך חבל שהוא משתגע״ היא אמרה. ״ילד טוב לא היה מתחבק ככה בלילה כשיש לו אישה בבית״ אמרתי. ״ככה זה פה, אין מה לעשות״ היא אמרה בחוסר אונים. נאנחתי והכנסתי את האורז לתוך הסיר שקיבלנו בארגז.
בצהריים, הלכתי אל טום, שישב על איזה צוק לבד. התיישבתי לידו. ״מה קורה איתך?״ שאלתי. ״מותש״ הוא אמר בשקט. ״מהמשחק או מהאנשים?״ שאלתי. ״האנשים גורמים לי להיות מותש מהמשחק״ הוא אמר. גיחכתי. ״איך קוראים לארוסתך?״ שאלתי אותו, אולי זה יגרום לו להתחרט על הקרבה למעיין. ״טלי״ הוא אמר. ״אתה מתגעגע אליה?״ שאלתי אותו. ״היא חסרה לי, כן״ הוא אמר. ״אתה צריך לשמור על עצמך פה. היא מחכה לך״ אמרתי לו. ״אני יודע״ הוא אמר. ״יופי״ מלמלתי וקמתי.

מנקודת המבט של מיה-
הגיע הלילה. עוד לילה קר. אין לנו שמיכות, המחסה מעפן ואנחנו לא מגובשים בשיט. קפאתי בצד. רבקה התיישבה לידי והושיטה לי את המעיל שלה ״קחי, זה יחמם אותך״ היא אמרה בטון אימהי. ״תודה״ אמרתי בשקט.
התעוררנו בבוקר, והלכנו למשימת הפרס. ראינו שגאיה, אם אני לא טועה, הודחה. ״השבט הזה מוזר״ מעיין לחשה לי. חייכתי.
״שבט טונגרירו, כפי שאפשר לראות, סרו נגרו החליטו להדיח את גאיה מהמשחק״ רז אמר. ״רוצים לדעת על מה אתם נלחמים היום?״ הוא שאל בחיוך והרים את המטפחת שהייתה מעל ההפתעה. מול עיניי חבילות על גבי חבילות של קורנפלקס ובקבוקי חלב. צרחתי מאושר. ״אנחנו מנצחים היום״ קבעתי בחיוך.


תגובות (2)

המשך!!!!!!!

29/07/2013 07:21

תמשיכי זה מושלםםםם……

29/07/2013 08:29
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך