תשכחי מהעבר,תחיי את ההווה פרק 3

קמת מהמיטה,בקושי, וראשי התסחרר.
ירדתי במדרגות באיטיות כדי להביא כוס מים,הייתי צריכה לקחת בחשבון שהרעשים מלמטה הם חברים של טום.
'את בסדר?' אחד מהם שואל. *כאילו אכפת לו* אני חושבת.
'לא' אני עונה וממשיכה לכיוון המטבח.
אבל הם לא נראים כאילו אכפת להם, טוב נו זה לא שציפיתי שיהיה אכפת להם.
'אז למה את יורדת? היית מבקשת היינו מביאים לך מים' עונה השואל.
מרוב הפתעה אני מסתובבת כל כך מהר שראשי מסתחרר שוב ואני צריכה להחזיק בשיש כדי לא ליפול.
האחרים לא שמים לב לשיחה וממשיכים כרגיל,אבל זה מרגיע אותי בצורה כלשהי.
'אוקיי,תעלי לפני שתפלי פה,אני כבר אביא לך כוס מים' הוא אומר ומגיע לכיוון המטבח.
'תודה' אני אומרת בקול חלש ועולה לאט חזרה לחדר.
'מים לגברת' אני שומעת את קולו בפתח החדר אחרי 2 דקות.
'תודה' אני אומרת שוב והפעם בקול נורמלי.
'אז אם הבנתי נכון קוראים לך אמה' הוא אומר.
'כן. ולך קוראים…' אני אומרת ומסתכלת עליו במבט של "תשלים לבד".
'ליעם' הוא אומר 'תרגישי טוב' הוא מוסיף והולך.
אחרי דקה אני מבינה שאני מחייכת חיוך מטופש ומכריחה את עצמי למחוק אותו.
*הוא סתם עוד ילד מהחבורה של טום* אני חושבת לעצמי.