תרפיה- ה׳

״קן, לפני שנלך לבקר בבית הקברות המחוזי, אני רוצה שנבקר בבית של אליס, צריך לוודא שארני לא עשה שם שום דבר ושהוא לא נמצא שם. היא גרה ברחוב ווטרלו 72, יש לך רשיון נהיגה?״, ״כן, יש לך מפתח לניידת?״, ״יש לי, ואתה נוהג״, ״מצויין.״, הם יצאו אל מגרש החנייה של תחנת המשטרה, וג׳ון הוביל את קן אל הניידת הכי חבוטה וישנה. ״או שהשתמשת בה ממש הרבה, או שדפקו אותך, ג׳ון.״, ״אם רק היה לך מושג בכמה מרדפים היא הייתה.. אני קורא לניידת הזו קלריטה.״, ״אתה משוגע קצת, אבל כולנו כאן כאלה.״, אמר קן ונכנס אל הניידת. היא התניעה בניסיון השלישי, וקן נהג לכיוון רחוב ווטרלו. ״אתה צריך לפנות פה ימינה כדי להיכנס לרחוב״, כיוון אותו ג׳ון. הניידת פנתה ימינה, וקן נהג עד סוף הרחוב. הוא עצר באופן פתאומי, ואמר ״הנה, בית מספר 32. בית קטן, אבל נראה יפה. ליסה נתנה אישור לפרוץ?״, ״לא ממש. אבל יש לה ביטוח, אז אני מניח שאנחנו יכולים.״, ״תמיד רציתי לפרוץ דלת, זה משהו שכל השוטרים בסרטים עושים.״, ״אם ככה, אני אתן לך את הכבוד.״, קן התחיל ללכת אחורה. ״תחפה עליי״, אמר לג׳ון. קן רץ קדימה, ופגע בדלת. ״אאוץ׳, הכתף!״, הוא צעק. ״תראה, הצד החיובי הוא שפתחת את זה״, חייך ג׳ון. הם נכנסו פנימה. ״יש לה פה אקווריום נחמד״, אמר קן. ״תראה! יש פה פתק!״, צעק ג׳ון.

חיכיתי חיכיתי ואף אחד לא בא. חבל, זה היה יכול להיות הרצח הבא.

״יש פה גם סכין מגואלת בדם! איפה תיק איסוף הראיות?״, שאל קן. ״בניידת, בתא האחורי.״, ג׳ון אמר ודרך את אקדחו. ״למה אתה עושה את זה?״, ״זה לא שאני מפחד או משהו כזה, אבל אני רוצה שיהיה פה בטוח יותר.״, ״רעיון טוב,״ קן אמר, הוא את אקדחו ויצא אל הניידת. בינתיים, ג׳ון המשיך בחיפוש אחרי דברים שקשורים לארני ארתור מילברן. הוא חיפש בכל הבית הקטן, בכל חדר, ארון, מגירה. בסוף, הוא מצא על מדף בחדר השינה של ליסה קלף פוקר. של נסיך לב, היחיד מבין דמויות הנסיכים שאין לו שפם. מאחורי הקלף, היה כתוב בכתב יד מבולגן וכמעט בלתי קריא-

שוטר יקר, בוא אם יש לך אומץ, תשחק איתי. אני אהיה בחצות עוד שבוע מהיום בבית הקברות, ליד הקבר הראשון שנכרה בו. אני אוהב להמר, מה דעתך- החיים שלך, או ההפסד שלי?

ג׳ון לקח את הקלף מהחדר, והלך למקום שבו הוא מצא את הסכין. קן היה שם, ובאותו הרגע הוא שם את הסכין בשקית ניילון. ״מצאת עוד משהו?״, ג׳ון נתן את הקלף לקן, ותוך כדי אמר ״כן.״.
״אז, אתה תהיה שם בעוד שבוע?״, ״כן, אבל לא לבד.״. הם נסעו חזרה לתחנת המשטרה ושמו את הראיות במשרדו של ג׳ון. ״נתראה מחר ונשאל את בן מה הוא מצא, ואז נלך לבית הקברות.״, אמר ג׳ון ויצא מתחנת המשטרה. ״ביי!״, צעק לו קן. השמש התחילה לשקוע, וגם קן עזב.