תרפיה- פרק א׳

״היי. אני קטרינה גרין, אבל כולם קוראים לי קאט. חוץ מאימא שלי, אבל היא היחידה. בכל אופן, אני מקליטה את זה כי.. טוב, אני רוצה לזכור את זה, ואולי שגם אחרים יזכרו. הכל התחיל לפני שנה וחצי. הייתי בת 19. זה היה תורי לבדוק אם יש דואר, אז בדקתי, וראיתי שהגיע מכתב לארני ארתור מילברן. אני מודה, אני אדם קצת סקרן, יש אנשים שהיו אומרים שאני חטטנית, אבל אני מכחישה את זה בכל תו..״, ״קטרינה, אחיך הגדול והאחיינים שלך הגיעו, אולי תעזבי את מה שאת עושה ותגידי להם שלום?״, ״טוב, אימא…״.

״שומע? זו ההקלטה האחרונה שלה. מאז היא נעדרת. בדקת מי זה ארני ארתור מילברן?״ ג׳ון שיחק בשפמו. הוא כל כך התרכז בעצמו ובשפם שלו, שלא שמע את השאלה, אז אד היה צריך לשאול אותו שוב, ואד לא אוהב לחזור על עצמו. ״תקשיב לי טוב, יפיפייה, לפני שתפוטר- בדקת מי זה ארני ארתור מילברן?!״, כנראה שג׳ון קצת הופתע, כי כששמע את אד הוא הגיב בצווחה קטנה. ״כן, אדוני. יש חמישים אנשים שחיים כרגע בארצות הברית ששמם הוא ארני ארתור מילברן, מתוכם חמישה מתחת לגיל 14, שבעה מעל גיל 70, ושניים, בין גיל 14 ל70 שחיים כאן, במדינת מיין, שאני מניח שהם אלו שתרצה לחקור עליהם. בדקתי, ויש עוד שלושים אנשים בשם הזה שמתו בחמש עשרה השנים האחרונות.״. אד הדליק לעצמו סיגר, ואמר ״עבודה טובה, ג׳ון. אני רוצה שאתה, טוני הופקינס, ופיטר לוק תקימו שלושה צוותי חקירה. אתה תנהל אחד שיעקוב ויחקור את ארני הראשון, טוני ינהל צוות שיעשה את אותו הדבר לארני השני, ופיטר ינהל צוות שיוודא שלא פיספסנו שום דבר עם הארנים שמתו. שיבדוק סיבות מוות, זמן מוות, קשרים אפשריים לקטרינה.. כל דבר שיכול לעזור.״. ג׳ון שם את מרפקיו על השולחן, ואמר ״אדוני, זה לא שאני מפקפק בך או משהו כזה.. אבל מה כל כך חשוב בנעדרת הזו שצריך שלושה צוותים ואת המעורבות האישית שלך? יש לך מחוז להשגיח עליו, ובוא נודה בזה, רוב הסיכויים שקטרינה מתה עכשיו.״, אד לקח שאיפה מהסיגר, ונשף את העשן על פניו של ג׳ון. ג׳ון לא התרגש, אד היה עושה את זה כל הזמן. הוא חשב שזה מצחיק, וג׳ון חשב שמנהל תחנת המשטרה של מחוז סאמרסט לא אמור להיות כל כך ילדותי. אד השיב בנינוחות ״תראה, ג׳ון, ידידי. אביה של האישה הזו הוא ידיד קרוב של נציג הקונגרס של המחוז שלנו. כל אחד בתחנה הזו, ועכשיו גם אתה, מבין את חשיבות ההצלחה שלנו בתיק הזה. לחבר הקונגרס הזה, תומאס בין, יש המון השפעה על האופן שבו הדברים מתנהלים פה, ולאביה של הנעדרת יש הרבה השפעה עליו. הם חברים מילדות. הבנת?״, ג׳ון היה מבועת. ״כן, כן, הבנתי, אבל.. מה אם החקירה לא תוביל לתוצאות טובות, או, יותר גרוע, לא נצליח?״, ״תראה.״, אמר אדי וקם מכיסאו, ״כדאי לשנינו להצליח בתיק הזה. אני אולי לא כל כך סובל אותך, ואתה לא כל כך סובל אותי, אבל שנינו נסבול אם לא נצליח.״, הוא התחיל לפסוע לעבר דלת היציאה מהחדר, ״אז בוא ננסה לעשות עבודה טובה. בחרתי אותך כי אתה אמור לדעת מה אתה עושה. בהצלחה, ואם אתה צריך משהו.. פשוט תבקש. אני רוצה שתראה לי עוד שבוע לאן הגעת.״, אמר. לפני שג׳ון שם לב, הדלת נסגרה והוא נשאר לבד במשרד של אד. הוא יצא מהחדר. ״בלתי אפשרי.. פשוט בלתי אפשרי.״ מילמל לעצמו במסדרון.