תרבות גבוהה חלק א' – תל אביב/ברלין 2022 פרק שישי

הועלה לאתר ‘סיפורים’ (tale.co.il), תחת שם־העט ‘zismanta’.
כל אתר אחר שמציג תוכן זה – עושה זאת ללא הסכמת הכותבת!

6. שיעור לחיים.

מקס עבר שוב על ציוני המבחן המסכם למחצית של תלמידי כתה י"א3. הוא היה חצי מרוצה מהתוצאה. אין ספק שהעבודה הקשה שלו ושל תלמידיו נתנה את אותותיה, לפחות אצל חלק מן התלמידים. הבעיה הייתה בדיוק זו. לא כולם החליטו לנצל את התשוקה והרצון העז שלו לגרום להם להצליח. כמו בכל כתה שלימד בה – התלמידים לא קורצו מאותו חומר או כמו שמנהל בית הספר נהג לומר בתדירות גבוהה "לא כל האצבעות שוות". האמירה הזו הוציאה אותו מדעתו. אם האצבעות אינן שוות אז למה וכיצד מצפים מכולם לקבל את אותה תוצאה. איך לכל הרוחות שני הדברים האלה מתיישבים יחדיו.
התסכול מכך שהמערכת בה עבד, לדעתו, התנהלה או נוהלה כמו שלושת הקופים (לא רואים, לא שומעים לא מדברים) היה גדול. היצירתיות נטפה ממנו, סימפטיה והכלה לתלמידיו היו מנת חלקו בלי סוף, והתקשורת המצוינת עם הצוות סייעה רבות. אבל יש שפנים שגם הוא לא הצליח לשלוף מן הכובע.
"מקס תוכל להחליף את נורית בכתה י"ב4 בשעה הקרובה" צילה אחראית המערכת ספק ביקשה ספק פקדה. היא הייתה אישה בשנות הארבעים המאוחרות לחייה, רווקה, רזה, גובה ממוצע לאשה ישראלית, לבושה תמיד באותם בגדים שנראים כמו מדים – חצאית חסרת צורה בצבע כחול כהה שהשתפלה מעל ברכיה, חולצת טריקו תכולה וכעורה וסנדלים תנ"כיים שחורים. אבל התכונה הכי בעייתית, בעיניו, של צילה לא הייתה קשורה למראה שלה אלא למסירותה לעבודתה, מסירות אדוקה מדי לטעמו. אפשר לעגל פינות כדי לשמח פה ושם את התלמידים וגם המורים. לא הכול חייב לתקתק כמו שעון שוויצרי.
"כן בוודאי" הוא ענה בחינניות אבל בליבו איחל לה מוות בייסורים.
"זו כתה שאתה מלמד לכן אני מרשה לעצמי לבקש ממך" צילה הוסיפה כאילו קראה את מחשבותיו.
"צילה אמרתי שאכנס, זו הזדמנות לעסוק בטקסטים שאינם בתוכנית הלימודים" הוא לא רצה שתחשוב שזה סבל בשבילו. לפעמים היה נדמה לו שצילה מכניסה מורים לשעות מילוי מקום כדי להתעלל בהם – אם מורה לא עושה עניין משעת מילוי מקום היא פשוט לא מבקשת ממנו כי זה לא מעניק לה את הסיפוק הראוי.
בית הספר שלימד בו היה תיכון ממוצע ברמת גן. התלמידים הגיעו מבתים בעלי רקעים שונים, דבר שכמעט ולא ניכר על המותגים שהקפידו כולם ללבוש גם אם נדרש מהם לעבוד שעות נוספות במקדונלד'ס על חשבון שיעורי חזרה במתמטיקה או אנגלית. לוחות הזמנים שלהם תמיד היו כל כך צפופים שהדבר המרכזי שהיו אמורים לעשות בגילם תפס מקום משני.
עייפות החומר הייתה הדבר המרכזי שהגדיר את הילדים אותם לימד.
עייפות וחוסר עניין בכל.
הוא החליט להביא לשיעור את השיר של סם קוק "A change is gonna come".
לדבר על זכויות האזרח נעשה קצת יותר קל אחרי תנועת BLM (Black Lives Matter) ו- Me too. כחבר גאה בקהילה כל טקסט שיכול לעורר הבנה ואמפטיה לקשיים של מי שאינו גבר לבן והטרוסקסואל היה מקובל עליו ולא משנה כמה שנוי במחלוקת או נועז היה.
"אחלה שיר המורה" סהר ניסה להתבדח אחרי שמקס סיים להשמיע את השיר בנגן " אז מה, לומדים היום על אתיופים?"
התלמידים גיחכו.
"לא סהר לא נדבר על אתיופים אם כי הטקסט הזה בהחלט רלוונטי כיום גם לקהילה הזו בארץ. ".
"אנחנו לא הפכנו אותם לעבדים." סהר הצטדק.
"וואלה איזה מזל יש להם" מקס ידע תמיד שאפשר לסמוך על התלמידים שיגידו משהו מפתיע ומקומם.
"סהר סגור את פיך ולמד. סמואל סם קוק היה מה שנקרא זמר מוזיקת נשמה. אתם יודעים גוספל ריתם אנד בלוז וכו'. הוא גם היה הבעלים של חברת תקליטים והוצאה לאור ופעיל בתנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית."
"איש רב פעלים" אור אמרה.
"כישרוני בהחלט" מקס הנהן בראשו.
"הוא לא הספיק לחיות יותר מדי וכישרונו לא עזר במקרה הזה מכיוון שבשנת 1964 הוא נורה למוות על ידי בעלת מוטל ששימש כנראה כבית בושת."
"באסה" בר סינן.
"לגמרי, לא כיף לסיים את החיים ככה, אם כי ברגע שאתה חי בשנות השישים של המאה ה-20 וצבע העור שלך קצת יותר שחום יש לך סיכוי גדול לסיים את החיים שלך מכדור טועה ובעיקר מכדור מכוון."
בר השפיל מבטו לידיו השזופות.
"השיר ששמעתם עכשיו יצא כסינגל רק לאחר מותו והפך מידית לשיר מחאה והמנון של התנועה לזכויות האזרח. ב-2008 כשהנשיא אובמה ניצח את הבחירות הוא התייחס לשירו של סם קוק בנאום הניצחון שלו."
"שיר מקסים חבל שאנחנו לא לומדים אף פעם מההיסטוריה" עדי אמרה בעצבות.
"כמה שאת צודקת עדי, אנחנו גורמים עוול לכל כך הרבה אנשים ונראה לנו באותו הזמן שזה מוצדק וראוי, אבל כשאנחנו מסתכלים לאחור ובוחנים את ההתנהגות והמעשים שלנו בפרספקטיבה אחרת – ממרחק הזמן, מגלים כמה היינו אכזריים ובעיקר כמה היינו אטומים."
הוא הקריא את השיר מתחילתו ועד סופו, פירש את המילים שלדעתו הצריכו זאת וסיים בתקווה שהשיר הצליח להזיז איזה מיתר בליבם.
סטטיק ובן אל נשמעו חזק מאוד ברחבי בית הספר, כלומר השיעור נגמר.
תלמידי י"ב4 המתינו במקומם לשחרורו של מקס.
"שיהי לכם יום מוצלח. להתראות מחר." מקס נתן את האישור והיה מרוצה שהוא נדרש. השיר והשיעור נגע בהם אחרת היו עוזבים את הכתה ברגע שסטטיק פצה את פיו לשיר.
מקס אסף את דבריו ויצא מן הכתה בדרכו אל חדר המורים להפסקה לפני שאמור היה להיכנס לשני שיעורים רצופים בי"א3.
בדרך לחדר המורים הוא פגש באביגיל המחנכת של כתה י"א3. הוא לא סבל אותה במיוחד.
הוא חשב שהיא מסתירה סודות אפלים כמו למשל היותה רוצחת סידרתית שלא תבחל בביתור איברים, דחיפתם למזוודה והטבעתם רק כדי לחמוק מהעונש. איך לכל הרוחות היא הפכה להיות מחנכת.
מה שכן הסוציופתית הייתה שחקנית מעולה ולכן כולם היו בטוחים שמדובר באמא תרזה.
"אביגיל מה שלומך?" מקס שאל בנימוס.
"מעולה מה אתך?" ניכר שלא הזיז לה מה אתו ועדיף היה אם לא הייתה צריכה לראות את פרצופו כי הוא בטח הולך לבקש משהו שקשור לתלמידי כתת החינוך שלה י"א3.
"תשמעי אני רוצה לבחון את אלון שוב פעם לפני התעודות כי אני מרגיש שהיה יכול להצליח טוב יותר במבחן המסכם וחבל שציון ההגשה לבגרות שלו יפגע."
פניה של אביגיל היו אטומות. אולי היא משחקת פוקר בזמנה הפנוי, חשב.
"אני לא מבינה למה אתה עושה את זה לעצמך, מתי התלמידים האלה ילמדו משהו, אם כל הזמן תבוא לקראתם?"
הם ילמדו שאני לא מוותר עליהם חשב בליבו.
"מה בדיוק הבעיה שאבחן אותו שוב אביגיל?" מקס גייס את כל הסבלנות שהייתה לו.
"הבעיה היא שהתעודות כבר אמורות להיות מוכנות ואני שוב אאלץ לשנות את ציונו של אדון אלון".
אוקיי אז תשני את זה כלבה, זה לוקח שנייה. הוא כל כך רצה להטיח בפניה. "אשתדל לעשות זאת מהר ככל שאוכל. את כמעט ולא תרגישי שנעשה איזשהו שינוי" מקס התפתל והחל להרגיש את אגלי הזיעה מצטברים על גבו.
אביגיל הביטה בו בריכוז. אולי היה שם גם סוג של בוז.
"אני חושבת שזו טעות והתלמידים האלה אף פעם לא לומדים בגלל שאנחנו לא מקפידים על הכללים. ואני לא מבינה למה אני צריכה להיענש בגללו אבל בסדר שיהיה."
"תודה על ההבנה, אביגיל " הוא חייך אליה חיוך מזויף.
היא הניעה את ידיה באוויר במן תנועת ביטול – הוא הרגיש כאילו היא מבטלת אותו.
הוא נותר עומד במקומו עוד שניות ספורות, מרגיש מושפל על כך שבכלל היה צריך להתחנן על משהו שהיה אמור להיות ברור מאליו. טובת התלמיד. מצד שני הוא השיג את מה שרצה וזה מה שהיה חשוב.
סטטיק ובן אל שבו להדהד במסדרונות בית הספר. ההפסקה הסתיימה הוא צריך להיכנס אל השיעור בכתה י"א3.