-תעתוע-

דבר ראשון: היי, מה קורה?? אני חדשה פה, ובאתי לפרסם סיפור שממש רציתי לפרסם מזמן.
הייתי בעוד כמה אתרים בגוגל, ואצלחתי לפרסם. על פי התגובות שנתנו לי שם, אני הבנתי שממש אהבו את הסיפור ורק רצו שאמשיך.
אז היום אחלטתי לפרסם בעוד כמה אתרים שתוכלו גם להנות מהסיפורים שלי, כי בעניי הם ממש טובים, ואני בטוחה שאתם הולכים לאהוב אותו ולהנות מאוד.
תנסו, אני ממליצה לכם בחום. הוא אחד הסיפורים הכי טובים שיצאו לי.
כמובן, מי שאוהב רומנטיקה, פנטזיה ומתח… טוב, אז הוא הגיע למקום הנכון!😁😁😁 שיהיה לכולם קריאה מהנה!!

תעתוע:
פרק 1:

הייתה ילדה בגיל 16 שקראו לה לונה, ולה חברה בגיל חמש עשרה וחצי, הן היו חברות טובות מכיתה ב'. לחברתה קראו ניטה , הן לא למדו באותה כיתה אבל החברות שלהן הייתה ממש חזקה, אבל לא להרבה זמן שילדה מכיתתה של ניטה תפסה את מקומה של לונה. אחרי כמה חודשים ניטה עשתה מסיבה ענקית בביתה ורצתה שכל הבית הספר יבוא למסיבתה, כולם הגיעו כולל לונה. אולם ללונה לא היו חברות חוץ מניטה שהייתה עם חברתה החדשה. לונה לא יכלה יותר לסבול את זה, יצאה מאחורי ביתה של חברתה ובכתה, אחרי עשר דקות, היא קלטה שמישהו מסתכל עליה מרחוק, הבעתו הייתה קודרת ועצובה, כאילו ריחם עליה. לונה הסמיקה עד מוות ורצתה לקבור את עצמה מתחת לאדמה, אבל שעברו כמה שניות ששנהם הסתכלו אחד על השני, פתאום הבחור הסיט מימנה את עיניו והמשיך לדרכו. אחרי שנגמרה המסיבה, לונה חזרה לדרכה לביתה.

למחרת לונה הלכה בלב כבד לבית הספר, היא ישבה במקומה והתחילה להרהר מחשבות. אחרי בערך חמש דקות, נכנסה לכיתה ילדה (לא מהכיתה של לונה) וצרחה "יש תלמיד חדש בכיתה יב'!" , כולם היו נסערות ליראות אותו, ואז הילדה הוסיפה , "אמאאא הוא חתיך למות! , אתן חייבות ליראות אותו!" אמרה ויצאה בריצה לכיתה יב' , כולן יצאו, כולל לונה. היא הייתה סקרנית ליראות מי התלמיד החדש "החתיך" שהן מדברות עליו. היה בפתח הדלת מלא ילדות שהציצו ובקושי היה מקום לנשום, לונה ניסתה להידחס בן הבנות וליראות מי הבחור , אבל לא ממש הצליחה. אחרי כמה דקות שני בנות יצאו משם ולונה נכנסה מהר ליפני שייקחו לה את המקום. היא הביטה בבחור ואז ליבה החסיר פעימה "זה אותו בחור שראיתי אתמול!" מלמלה , הבחור התחיל לסרוק את כל הנוכחים מולו ואז עיניו הצטלבו בענייה , הדבר הראשון שלונה עשתה זה להסמיק כמו עגבנייה. אחרי כמה שניות ששנהם הביטו אחת בשני , ילדה אחת קפצה " מה אתם כבר מכירים?!" שאלה וקולה היה מבואס, לונה הנידה את ראשה הכי חזק שהיא יכלה ובלעה את רוקה, והבחור הסיט מימנה את עיניו והמשיך בעיסוקו . פתאום ילדה קפצה ואמרה "היי! איך קוראים לך!" שאלה בהתלהבות. "טורו" אמר הבחור בחצי חיוך מסנוור. "אה נחמד, לי קוראים קרולינה. תרצה שאני אראה לך איפה כל דבר נימצא בבית הספר?" שאלה קרולינה בהתרגשות. הבחור המשיך לחייך חצי חיוך ואמר " סבבה , תודה." , שנהם יצאו, והמבט האחרון שהבחור שלח ללונה זה חצי חיוך.
לונה הסמיקה וחזרה לכיתתה . שוב ההרהורים הכו בה , אבל הפעם זה היה על הבחור , מי זה? הרהרה , למה הוא ככה הסתכל עלי? , לונה נשמה עמוק והוציאה את המחברת הציור שלה והתחילה להעביר את הזמן בציור.
"יש לך כישרון!" אמר קול מאחוריה, לונה הסתובבה במהירות וראתה את לוקה , בחור מכיתה יא' .
"אה, תודה. " מלמלה בחיוך והמשיכה לצייר, לוקה ישב מולה בשולחן " אז מה את אוהבת עוד לצייר חוץ מחיות?" שאל לוקה וחיוך ענקי נפרש בפניו, עברה שניה עד שלונה קלטה מה אמר ואז אמרה , " בני אדם , אני ממש טובה בלצייר אותם."
" באמת! , תוכלי לצייר לי אחד? אני ממש אוהב ציורים! במיוחד של אנשים כמוך" אמר לוקה וחייך. "או.. תודה , אף אחד לא אמר לי את זה המון זמן , אני אצייר לך בהזדמנות, סבבה?" שאלה.
" סבבה , קחי את הזמן!" אמר לוקה בחיוך ואז יצא מהכיתה. אחרי כמה דקות, לונה שמה לב שהמון ילדות התחילו להתאסף מסביב לטורו, אחת מהן זאת הייתה ניטה וחברתה. לונה ניסתה להקשיב למה שניטה אומרת לו, אבל היה יותר מדי רעש וצעקות ולונה ויתרה. אחרי כמה דקות ניטה וחברה שלה הלכו מימנו בחיוך וטורו נישאר לבד במקום שניטה הייתה, ועינהם הצטלבו שנית. לונה הסמיקה כמו עגבנייה, ואז הסיטה את עניה לציור ועשתה כאילו היא ממשיכה לצייר. פתאום היא ראתה שהוא מתקרב אליה , הוא כחכח בגרונו ואמר "היי!"
לונה הביטה בו וליבה דפק במהירות, היא בלעה את רוקה, וזיעה נטפה ממורד מצחה שגמגמה "ה..היי" עם חיוך מטופש. "אכפת לך שאני שואל אותך איך קוראים לך?" שאל טורו בחיוך קטן. "א..אה .. טונה.. אהה!!, ז'תומרת לונה!" הכריזה לונה בבלבול והסמיקה יותר ממיקודם. טורו צחקק "נעים להכיר אותך טונה" הקניט אותה. לונה חייכה בביישנות, ושחקה עם שרוול חולצתה בעצבנות. "טוב , הייתי קצת סקרן לדעת את שמך. כי לא יודע.. אבל היית מוכרת לי מאיזה שהוא מקום." מלמל וזרק עליה עוד חיוך לפני שאמר "טוב, אזז… נתראה אולי בהפסקה הבאה?" שאל בחיוך מסנוור. "כ..כן ,כן ,נתראה" גמגמה שנית והסמיקה בטרוף. הבחור יצא וסגר אחריו את הדלת.

בהפסקה הבאה, לונה חיכתה לו בקוצר רוח שיבוא. הדלת נפתחה, לוקה עמד בפתח בחיוך ענקי, והחיוך של לונה נמחק באחת.
" אז מה קורה?" שאל לוקה בחיוך והתקרב לשולחנה. לונה פיהקה " סבבה, מה אתה צריך?" שאלה באדישות. "אהה, לא כלום. רק סתם באתי לעשות לך קצת חברה!" הכריז לוקה בחיוך מאוזן לאוזן, ושפשף את עורפו במבוכה.
פתאום הדלת נפתחה, טורו עמד בפתח וסרק אותם. לוקה בהה בטורו ואז אמר ללונה " אה, אתם מכירים?" שאל באי נעימות. "אהה…" מלמלה לונה והסמיקה. "טוב , אני לא הפריע לכם. שיהיה בהצלחה לונה!" הוא שלח ללונה חיוך חם. ואז מבטם של לוקה וטורו הצטלבו, מבטו של טורו היה אדיש כקרח. ומבטו של לוקה היה נחוש. הוא שלח לו פתאום חיוך חמוד, ויצא מהכיתה.
טורו התקרב ללונה לאט "מי זה?" שאל בהיסוס, ועל הבעתו הייתה מבט שואל. "אה, זה סתם ילד חובבן, אין בו משהו מיוחד. אנחנו סוג של מכרים." הפטירה בחיוך. "אה.." מלמל טורו וגיחך, ומבטו התרכך. " חשבתי שאתם חברים או משהו."
"לעע, אין בנינו משהו מיוחד." אמרה. "טוב, אז מה את מספרת?" אמר טורו בחיוך ושינה נושא. לונה חייכה והסמיקה " אולי תתחיל אתה ראשון." הכריזה. "את צודקת. טוב, אז אני בן 18 , גר לא רחוק מכאן , אם תירצי לבקר את מוזמנת תמיד. התחביבים שלי הם , אני ממש אוהב לבנות רובוטים. אני לומד קרטה. ומה שאני אוהב לעשות בדרך כלל-זה אולי לשחק בכדור רגל, כדור סל , וכל מה שמשתייך לכדור." סיים טורו לדבר וחייך את החיוך המסנוור." עכשיו תורך!" הכריז.
לונה הסמיקה " טוב אז התחביבים שלי הם: אני אוהבת לקראו ספרים ולשיר, אני אוהבת ליראות גם סרטים, ואני גם עוזרת לאמי בבית שהיא צריכה." מלמלה לונה והסמיקה שוב.
טורו גיחך ואמר " נחמד , לא רע בכלל." ואז הוא הביט בשעון ואמר " אוקי, עוד כמה דקות ניגמר ההפסקה, אני חוזר לכיתה. נדבר בהפסקה הבאה?" שאל וקם מהכיסא ויצא.

איך זה? אהבתם?? אם כן, אל תשכחו להגיב!!
😄😄😄😄😄😄